מונה למנכ"ל חברת סייבר בלי רקע טכנולוגי - והפך אותה ליוניקורן

אישי: בן 46, נשוי + 3, גר ברמת השרון
מקצועי: מנכ"ל חברת הסייבר פנטרה

משפחה: גדלתי בירושלים, הבכור מבין ארבעה בנים. אבי, שנפטר בגיל 67 מדום לב, היה עורך דין בתחום הנדל"ן. אמי עבדה כל חייה במערכת החינוך.

בית הספר: הייתי תלמיד חרשן, שמתבאס על 94, בסדר עם 96 ומתחיל לחייך ב-97. זה לא שהיה לחץ מהבית, אבל הייתה לי משמעת פנאטית.

כדורסל: התחלתי לשחק כדורסל בכיתה ח' או ט', והייתי נוסע בכל שבוע מירושלים עם אבי לסבתא, שגרה בדרך השלום בתל אביב, ומשם לצפות במשחקים של מכבי תל אביב ביורוליג. היום פנטרה היא ספונסרית של מכבי, ודורון ג'מצ'י, שהיה שחקן בקבוצה כשאני הייתי ילד, הוא חבר שלי. אם רק אבא שלי היה רואה את זה היום.

● יו"ר ועד התעשייה האווירית פותח חזית מול סמוטריץ': "אם יפגע בעובדים נהיה רעים ונפעל בתוך הליכוד" | ראיון 
● הזוג שהבטיח תשואות ענק והותיר שובל של משקיעים מרוששים 
● יוצאי הודו הולכים ותופסים את עמדות המפתח בחברות הענק במערב. איך הם עושים את זה? | ראיון

צבא: שירתי ארבע שנים בגדוד 890 של הצנחנים. הייתי קצין בפלוגת החוד בגזרה הכי משוגעת של צה"ל בלבנון. פרשתי כשהציעו לי להיות מ"פ. הרגשתי שיש עולם שלם בחוץ.

שיא ראשון: אחרי הצבא עשיתי טיול קצר במזרח, והחלטתי לסיים אותו בניו יורק. התכנון היה לחזור לישראל בתוך חודש וללמוד משפטים כדי להיות עורך דין, כמו אבא שלי, אבל אז מצאתי שם עבודה כאיש מכירות בחברת DAG מדיה, שהיא כמו דפי זהב של הקהילה היהודית בעיר, וגם נסחרת בנאסד"ק. הייתי ילד בן 22, אבל שברתי את כל שיאי המכירות, ובגיל 23 כבר נתנו לי להקים מחלקה בעצמי. היה לי רכב ו-20 עובדים, וגרתי באיסט וילג'.

דפנה: בניו יורק גם זכיתי להכיר את אשתי, ישראלית שעבדה בהייטק בניו ג'רזי. הכרנו באחת המסיבות של הקהילה שם והתאהבנו.

הייטק: כשדפנה ואני חזרנו לישראל התחלתי ללמוד משפטים ומנהל עסקים. התכוונתי להתחיל התמחות, אבל בשנה הרביעית התקבלתי לעבודה בחברת הפינטק סופרדריבטיבס, שסיפקה פלטפורמה לתמחור של נגזרים פיננסיים לבנקים, חברות ביטוח וכו'.

מכירות: המנכ"ל, שראה שאין לי רקע טכנולוגי, הציע שאקים מערך מכירות באזור איסלנד ודנמרק. בתוך שנתיים הייתי איש המכירות הכי טוב בחברה מבין 400 העובדים שלה בעולם. המכירות באיסלנד ודנמרק היו גבוהות מכל המכירות בארה"ב, אנגליה וצרפת. כשאני מגיע למקום חדש ואין לי ידע טכנולוגי, אני מיד שואל מי הכי טוב כאן, מסמן לו איקס דמיוני על הגב ומתחיל ללמוד מה הופך אותו לכזה, מתוך ידיעה שבעוד שנה נתחלף בתפקידים. תמיד כיוון אותי הרצון להצליח ולהגיע לפסגות חדשות. אני מלא בדרייב ותשוקה שלא תלויים בכסף. יש בי רעב שלא נגמר.

פנטרה: אחרי שבע שנים בסופרדריבטיבס התמניתי לסמנכ"ל בחברת הפינטק ארניקס ולאחר ארבע שנים עברתי לחברת סטארט-אפ. כעבור שנתיים שם היזמים של פנטרה פנו אליי וסיפרו לי שהם מחפשים מנכ"ל. כשאמרתי שאני לא מכיר את תחום הסייבר, הם ענו שהם לא יודעים כלום במכירות. חישבנו אז שההסתברות שפנטרה תהפוך לחברה של מיליארד דולר היא 0.0003% (בינואר האחרון שווייה כבר היה גבוה יותר).

תרבות ארגונית: יחד, המייסדים ואני, החלטנו שכל הרעות החולות של התעשייה לא ייכנסו לבית החדש שלנו. היום יש בפנטרה כמעט 300 עובדים, 140 מהם בישראל. אנחנו מקפידים על ייצוג נשים בהנהלה, מעלים שכר לעובדות לפני חופשת הלידה ואין אצלנו תקרת זכוכית.

טכנולוגיה: בלחיצת כפתור אנחנו תוקפים את הארגון של הלקוח על אמת, כמו אלף האקרים. וכשמחליטים לסיים - בלחיצת כפתור הכול נגמר ולא רואים אפילו שקרה משהו. יש לנו 25 חוקרים שמגיעים בין השאר מיחידות מיוחדות כמו 8200 והמוסד.

ביזנס: יש לנו יותר מ-700 לקוחות, כולל כל המשרדים הממשלתיים בישראל: בארץ אלה טבע, כימיקלים, חברת החשמל ועוד; בעולם BNP פריבה, סאפורה, טויוטה וכל מערכת הבריאות באנגליה. זו גאווה ענקית, הרי התחלנו משני חבר'ה שאכלו חומוס ודמיינו. פנטרה דוהרת לעבר הכנסות של 100 מיליון דולר, ויכולה לעבור לרווחיות ב-2024. גייסנו עד היום כ-115 מיליון דולר, ואם מצב השוק יאפשר ננפיק בנאסד"ק בסוף 2024 או תחילת 2025.

מבט לעתיד: מקווה להגיע עם פנטרה למקומות מהדהדים, וברמה האישית לעזור לאנשים שיש להם פחות מזל בחיים.