יו"ר ועד התעשייה האווירית פותח חזית מול סמוטריץ': "אם יפגע בעובדים, נהיה רעים ונפעל בתוך הליכוד"

יאיר כץ, יו"ר ועד עובדי התעשייה האווירית (מזכיר ארגון העובדים בשמו הרשמי), שנבחר לאחרונה לקדנציה נוספת בהיעדר מועמדים מולו, מגלם את הפרדוקס של המדיניות הכלכלית של הליכוד: מצד אחד מפלגת ימין מובהקת עם מנהיג שמקדש את התחרות החופשית, הקפיטליזם והקטנת כוחם של ועדי העובדים בישראל; מצד שני מפלגה עממית שבמרכזי הכוח שלה קבוצות גדולות של מתפקדי ועדים, ובראשם התעשייה האווירית. כץ, תומך אדוק של הליכוד ובנו של חיים כץ, וסוציאל-דמוקרט לפי הגדרתו, מרגיש בבית. "הליכוד הולך והופך למפלגה סוציאל־דמוקרטית, ולא מעט בזכות הפעילות שלנו בתוכו. זו מפלגה עממית שמייצגת את העובדים".

● המערב עומד להפסיד בקרב נגד הדיקטטורות, וזו הסיבה | יואב קרני, פרשנות
● "חברים עושים לנו קניות בסופר": כך התרסק הזוג שהבטיח תשואות ענק למשקיעים
● לפצח את סוד הקסם של המנכ"ל ההודי | ראיון

אלא שהמפלגה הזאת ויתרה על התפקיד הכלכלי הבכיר בממשלה, שר האוצר, לטובת ראש מפלגת הציונות הדתית, מפלגה קטנה עם אג'נדה כלכלית ימנית: "(בצלאל - ד"ז) סמוטריץ' אכן מגיע עם שישה מנדטים והשפעה של ארגונים כמו קהלת ותפיסות אנטי-ועדיות. זה לא תואם את האידיאולוגיה של מפלגות הקואליציה האחרות. אם זה יפגע ביכולתנו לשמור על מעמד הביניים והעובדים שלנו, הוא ייתקל בחומה בצורה ובאידאולוגיה נגדית משמעותית.

"תזכור שהוא מגיע לקדנציה של שנתיים, ועליו לבחור בין קידום רפורמות כלכליות חשובות למשק הישראלי לבין עיסוק במלחמות וכיפופי ידיים עם ועדים וארגונים מאוגדים. הוא לא יביא הישגים אם יבחר בעימות. את הקפיטליזם הטהור אי אפשר לייבא מארה"ב ולהנחיל כאן. תסתכל מסביב, כיום הוועדים, השוק הפרטי והמגזר הציבורי חיים טוב יחד. ההסתדרות של היום היא לא ההסתדרות של פעם, אנחנו הרבה יותר בחדרי המו"מ מאשר בשריפת צמיגים בצמתים. ראשי ההסתדרות והוועדים פועלים לטובת המשק ולטובת עובדיהם גם יחד. מוטב שהשר הנכנס ישב עם ראש ההסתדרות וינסה לגבש עמו הסכמות".

 בצלאל סמוטריץ ח''כ / צילום: שלומי יוסף

מה עם ועדי השאלטר כמו הרכבות או הנמלים, שגורמים נזקים כבדים למשק?
"ההסתדרות היא המבוגר האחראי באירוע הזה. ראשי אגפים בהסתדרות נדרשים להתערב בסכסוכים של הוועדים עם ההנהלות וללוות את המאבק. כשיש צורך הם נותנים גיבוי מלא, וגם ראשי ארגונים אחרים כמוני. עשינו את זה לטובת עובדי אל על בקורונה למשל. אני לא יכול לשפוט ועדים שנקלעים להנהלות דורסניות ונאלצים לנקוט צעדים. ועד הרכבת למשל מנסה כל העת למנוע פגיעה בציבור, אכפת לו. צריך לעשות מאמצים להימנע מכך".

כאן אולי המקום להזכיר כי כשכיהן כשר התחבורה לפני כשנתיים התעמת סמוטריץ' עם ועד עובדי הרכבת, לאחר שיו"ר הוועד גילה אדרעי הוקלטה כשהיא נותנת הנחיה לנהגים להתחלות וכך לשבות שביתה איטלקית. סמוטריץ' חשף את ההקלטה, העיצומים שככו, אבל הדם הרע נותר.

סמוטריץ' למשל דוגל בחוק בוררות חובה (שנוטל מעובדי חברות ממשלתיות את הזכות לשבות).
"זו טעות, במקום לייצר שקט זה יעשה ההפך. זה כמו הנשק הגרעיני, שלפי פרסומים זרים יש לישראל, וקיומו מייצר שקט במזרח התיכון. ככל שיילקח מאיתנו נשק יום הדין הזה, הדבר יביא להסלמה, עיצומים וחוסר יציבות. דווקא הנשק הזה, שצריך לנהוג בו באחריות רבה, הוא זה שמייצר את היציבות".

יותר ויותר נבחרי ציבור תומכים בעבודה המאורגנת, אבל צריך להודות שיש גם מי שלא, כמו נתניהו.
"נתניהו פחות, זה נכון, אבל גם הוא למד את החשיבות שלה ושל ההגנה על העובדים. עבור התעשייה האווירית הוא עשה לא מעט בפתיחת השווקים בהסכמי אברהם ומול מדינות רבות אחרות, כמו הודו. אז אנחנו מצפים שלא תהיה לו ברירה, אלא לעצור את סמוטריץ' מצעדים נגד העובדים. זו תהיה מלחמה על הבית ולכן ננצח. הוא יהיה חייב להתערב, כי לא יהיו פשרות, נהיה רעים.

 נתניהו. ''למד את החשיבות של עבודה מאורגנת'' / צילום: Associated Press

"ולא רק התעשייה האווירית, אלא כל ארגוני העובדים. תהיה סולידריות כלל־משקית באירוע הזה. נהיה חיילים של ארנון (בר דוד, יו"ר ההסתדרות - ד"ז) ונפעיל את השפעתנו בתוך הליכוד לצורך הזה".

"נבחרי הציבור שבעדנו - נבחר בהם"

הקשר ההדוק הזה בין עובדי התעשייה האווירית לליכוד זכה לביקורת ציבורית, ובראשה של מבקר המדינה הן בבחירות 2003 והן בבחירות 2009, עת חיים כץ, אביו של יאיר, כיהן כחבר כנסת וכיו"ר ועד העובדים בעצמו. לפי החשדות, כץ האב פקד אלפים מעובדי התעשייה האווירית למפלגה וארגן עבורם הסעות ממפעלי החברה לקלפיות בבחירות הפנימיות בליכוד. דוח מבקר המדינה מ־2009 אישר כי נעשה "שימוש שלא כחוק באוטובוסים של התעשייה האווירית על ידי חבר הכנסת כץ, שמכהן גם כיו"ר ועד התעשייה האווירית. אלה תופעות פסולות שעלולות לגרום להשחתה בשל מחויבות הנוצרת בין המועמד, בוחריו והגוף המבוקר שאליו הם שייכים ובשל חשש לפוליטיזציה של גופים מבוקרים".

 ח''כ חיים כץ / צילום: דוברות הכנסת, דני שם טוב

כץ הבן לא רק שלא מתנצל, אלא מבהיר שזו בדיוק הכוונה - להשפיע פוליטית מבפנים לשם הגנה על העובדים ועל התעשייה האווירית.

לשם כך הוא מעלה את האירוע המכונן שהוביל לכך, ומספר עליו כאילו היה שם בעצמו, אף שהיה אז רק בן 7. "בשנת 1987 החליטו ראש הממשלה יצחק שמיר ושר הביטחון יצחק רבין לבטל את פרויקט הלביא (לייצור מטוס קרב ישראלי - ד"ז) שהתעשייה האווירית גויסה אליו. יותר מ־6,000 עובדים, רובם מהנדסים, הלכו הביתה. הניסיונות שלנו להשפיע על מקבלי ההחלטות לא צלחו. אז הבנו שכדי להשפיע באמת אנחנו צריכים להיות במוקדי ההחלטות, לפעול מבפנים ולייצר את השאלטר שלנו, השאלטר הפוליטי. כל מה שניסינו לא עזר אז.

"העובדים התפקדו אז הייתה בעיקר למפלגת העבודה, גם כי היא מפלגה עם דגל סוציאל־דמוקרטי וגם כי היא הייתה אז מפלגת שלטון. הכנסנו את יעקב שפי, שהיה מזכיר ארגון העובדים שלנו, כחבר כנסת מטעם העבודה בעקבות ההצבעה של המתפקדים שלנו בבחירות הפנימיות. בהמשך אבי חיים כץ נכנס גם הוא למגרש וחבר לעמיר פרץ בסיעת עם אחד. ארבע שנים אחר כך הוא חבר לליכוד. זה היה מהלך טבעי כי זו מפלגה עממית, כזו שיש בה פריימריז שבהם ניתן להשפיע. זו הדרך היעילה להגיע למקבלי ההחלטות".

על כך מוסיף כץ בפה מלא: "נבחרי ציבור שינסו לפגוע בוועדים ובאינטרסים של עובדים - אנחנו, אלפי מתפקדי הליכוד בתעשייה האווירית, נצא נגדם. אם יהיו לטובתנו נבחר בהם ונמליץ עליהם".

אז אתם מעודדים עובדים להצטרף לליכוד, כפי שכתב מבקר המדינה?
"אני רואה חשיבות רבה בהסברה לעובדים את חשיבות הדבר, ועכשיו המינוי של סמוטריץ' מראה כמה זה חשוב. גוף גדול שיש לו מנופים פוליטיים יכול להפעיל לחץ לכיוון הזה. אנחנו מסבירים את זה ועובדים רבים אכן עושים כן. חשוב לומר שההכוונה היא לא לליכוד בהכרח, אלא למפלגות פריימריז, וכמובן שהעובד בוחר את המפלגה שהוא מזדהה עמה גם פוליטית. ברור שהליכוד עדיף כמפלגת שלטון, אבל יש חברים גם במפלגות אחרות. אנחנו לא סניף ליכוד ולא מסונפים לליכוד".

אם תרוץ בליכוד יש לך יתרון מובנה.
"אלה כללי המשחק, ואם אחליט לרוץ בפריימריז אדע להגיע לכל המתפקדים, לא רק לאלה מהתעשייה האווירית".

איך משתמשים בכוח הפוליטי הזה?
"היכולת שלנו להשפיע בהיבט הפוליטי היא אחד ממנגנוני ההגנה שלנו לשמירה על הבית של העובדים. ככל שלא נצליח לשמור מהמקום הזה נשמור דרך ההסתדרות, שם יש לנו עוצמות רבות. ואם גם שם לא נצליח, יגיעו צעדים ארגוניים, וזו האופציה הכי פחות טובה. תזכרו שאנחנו חוגגים 30 שנה מאז השביתה הכללית האחרונה במשק".

זה בזכות הקשר הטוב עם השלטון?
"גם, וגם בגלל קשרי עבודה תקינים. אנחנו ועד עובדים אחראי שלא ממהר להפעיל צעדים, ויש מאחורינו את ההסתדרות וגם את הכוח הפוליטי. אני חושב שחשוב גם הקשר עם ההנהלה, שהוא אחראי ומכבד".

כלומר אתה הולך עם ההנהלה? בשונה מוועדי השאלטר, הידועים בכיפופי ידיים.
"אני לא הולך עם ההנהלה, יש לי תפקיד כנבחר ציבור, והדרך הכי טובה לעשות כן היא בהידברות. גם בהסתדרות זו הרוח השלטת - דרכי הידברות, הסבר ושכנוע. ככל שזה מתאפשר, כל הצדדים מרוויחים. עם זאת, כשאני מבין שהצד השני למו"מ לא מסכים איתנו על דברים מהותיים, אני יודע גם לכופף ידיים כשצריך. בארגון העובדים שלנו גם טובת החברה חשובה, ואני יודע לסנן בקשות ודרישות פחות לגיטימיות שקשה למעסיק ליישם. זה מסייע לי לקבל את הדרישות האחרות. המטרה של כולנו היא שמירה הן על טובת העובדים והן על טובת החברה. בקדנציה של ארבע שנים בתפקיד הבאנו הישגים יפים בלי צורך בכיפופי ידיים".

"הממונה על השכר לא חי פה"

כץ גם מנהל בשנה האחרונה מו"מ עם משרד האוצר על הסכם שכר חדש בתעשייה האווירית על פי מודל גמיש יותר, כזה שיאפשר מתן שכר גבוה יותר לעובדים במשרות שהתחרות על הטאלנטים בהן קשה אל מול חברות ההייטק.

"הגיבנת הגדולה על התעשייה האווירית היא הרגולציה והביורוקרטיה בשל היותנו חברה ממשלתית, הכפופה לממונה על השכר. אלה תקנות שלחלוטין לא מותאמות לחברה עסקית עם מחזורים של עשרות מיליארדים, שמסרה השנה דיבידנד של מאות מיליונים למדינה. אנחנו לא החברה למטבעות או רשות העתיקות. אנחנו מתחרים מול חברות הייטק ויוניקורנים. אם הם מגבילים אותי בתקרות והסכמי שכר מכבידים, התחרות קשה בהרבה. הם דורשים שם את המודלים המיועדים למגזר הציבורי, הם לא מבינים את האירוע ואת השוני המובהק מחברות ממשלתיות רגילות. עם ההנהלה אני יודע להגיע להסכמות, הם מבינים את הצורך לשלם למהנדסים כוכבים 50-60 אלף שקל בחודש. אבל הממונה על השכר לא רואה זאת כך. הוא לא חי פה ולא מרגיש את האילוצים, וצריך לנטרל את ההשפעה הזאת שלו על החברה שלנו.

"המודל החדש צריך להביא תשלום שכר תחרותי לעובדים הראויים, לעודד מצוינות ולפתח מקצועיות. ההנהלה רוצה גמישות ניהולית גדולה יותר ואנחנו ניאבק, אני מניח ששני הצדדים ייאלצו לוותר. עובד שמביא שש משכורות בונוס זה משהו שאפשר להחיל גם במגזרים אחרים, פשוט בצורה מבוקרת".

איפה עומד המו"מ על ההסכם החדש?
"אנחנו רק בהתחלה. בינתיים יש הסכם ביניים, הסכם פלסטר, שבין השאר מאפשר לעובדים להיות בסוג של חוזה אישי עם שכר גבוה יותר וקידום מהיר יותר, אבל פחות ביטחון תעסוקתי. ויש מאות עובדים שבחרו בזה. זה פתרון זמני, חוסם עורקים לגוף שמדמם כוח־אדם איכותי בשוק הייטק תובעני.

"תזכור שאנחנו מתחרים בחברות ההייטק, שמבזבזות כספים על שופוני וטיולים מפונפנים. אנחנו בצניעות שלנו נותנים לעובדים מעטפת רווחה ותנאי שכר טובים, אולי זה לכאורה מקטין את שורת הרווח של החברה, אבל בפועל רק מגדיל אותה כי עובד שמח זה עובד טוב".

החתימה על הסכם השכר החדש ידועה גם כאחד הגורמים שעשויים לקדם הנפקה של 25% ממניות התעשייה האווירית, שאושרה בהחלטת ממשלה ב-2020, אך מאז נדחית שוב ושוב. אבל כץ טוען שהדברים אינם תלויים זה בזה. "להנפקה אין קשר ישיר להסכם. גם אם היא לא תקרה, יהיה מודל שכר חדש, ולהפך. אני מאמין שאם שר האוצר הבא ואנשיו ירצו בהצלחת החברה, הם יצטרכו להיות אמיצים מספיק לקדם את המו"מ עמנו בנושא ההנפקה תוך הסרת רגולציות על שכר העובדים".

כלומר זה כן קשור להנפקה. ומה עם הבונוס על הרווחים? למה זה מגיע לכלל העובדים?
"ב־2016 היה הסכם התייעלות שכלל צמצום כוח־אדם והורדת שכר. ב־2019 עברנו לרווח, וגם לעובדים מגיע להשתתף בזה. הם אחראים להצלחה - הם צריכים להיות שותפים לרווחים. גם בהנפקה אנחנו דורשים מניות ואופציות לעובדים כדי לחזק את הקשר שלהם לחברה".

"אבא אמר: מקצוע כפוי טובה"

אי אפשר שלא לתהות אם כץ, שגדל לאבא חבר כנסת ושר בישראל, סולל את הדרך לפוליטיקה. הוא מבחינתו מרגיש שזה רק עניין של זמן - אבל לאבא דווקא אין קשר לזה.

"התחלתי את הקריירה בתעשייה האווירית, כמהנדס, והתכוונתי להמשיך בתחום. אבל אז סייעתי לאחת הסטודנטיות בענייני העסקה והגן הרדום הזה התעורר. הסיפוק שזה הביא עורר בי את התשוקה. כשעדכנתי את אבא שאני מתכון להתמודד לראשות הוועד הוא ניסה להניא אותי מזה, אמר שזה כפוי טובה ודורש השקעה ואין חיים. זה לא עזר. הבנתי שזה מה שאני רוצה לעשות ואני לא מתחרט לרגע.

"אני פוגש אנשים מכל העולמות, ראש ממשלה, שרים, הסתדרות, מנהלים בכירים, אני לא נופל מהם ומספיק מוכשר להתקדם ולשרת את הציבור בחברה הישראלית. אין לי ספק שאגיע לשם, יש לי כישורים מוטיבציה ורצון. כשתבשיל העת אעשה את זה. כל האפשרויות פתוחות והפוליטיקה בכנסת, בממשלה או בהסתדרות היא המשך טבעי לכך".

לבד מהחקירות והביקורת החריפה על השימוש בכוח הוועדי לקידום פוליטי, האב חיים כץ נחשד כי השתמש בכוח הזה גם לצרכים פרטיים במסגרת כמה פרשיות, בהן אחת בדבר ניצול עובדים ומשאבים של התעשייה האווירית לשיפוץ בית הבן יאיר ואחת שבה נטען כי עשה שימוש במידע פנים למסחר במניות. בשנת 2014 הוגש נגדו כתב אישום על קשריו האישיים עם איש העסקים מוטי בן ארי, שסיפק ייעוץ כלכלי לוועדת הרווחה של הכנסת, עת כץ עמד בראשה, כשיש לו אינטרס בקידום החוק. הפרשה הסתיימה כשכץ חתם על הסדר טיעון שלפיו הוטל עליו מאסר על תנאי וקנס.

יאיר עצמו נעצר ונחקר גם הוא לפני חמש שנים בהקשרים דומים, ובהם סחיטה ואיומים כדי להביא להתפקדות לליכוד, אך בסופו של דבר החליט היועץ המשפטי לממשלה למחוק את החשדות הפליליים כליל והסוגיה הועברה לטיפול של רשות החברות.

"כשאתה נמצא בפרופיל ציבורי גבוה ובטח כשאתה בן של שר בכיר, יש תמיד לשונות רעות שמחפשות לנגח", אומר כץ. "החקירה הזאת לא הייתה צריכה לבוא לעולם, ולראיה התיק נסגר בלא כלום. תכל'ס, היא עסקה בזכות הלגיטימית והדמוקרטית להתאגדות וצבירת כוח פוליטי ולא באופן שבו זה מתבצע. יש מי שהכוח שלנו הפריע לו וניסה להעביר זאת לפסים אחרים. הדברים נבדקו ונחקרו עד תום ונמצא שלא דבק רבב בפעילות הוועד וזו השורה התחתונה".

זה לא מרתיע אותך?
"היה ברור שמדובר בניסיון לפגוע באבא שלי דרכי ושילמתי את המחיר. זה מחיר ברור, והבנות שלי שעושות גוגל רואות את התמונות מהמעצר, זה לא נעים. אני שלם בנושא הזה בצדקת דרכי. זה המחיר של העשייה הציבורית".