עתיד התאגיד שוב בסימן שאלה: האם הכנסת תשנה את חוק השידור הציבורי?

מאז חקיקת חוק השידור הציבורי, שהורה על הקמת התאגיד במקום רשות השידור הוותיקה, לפני כשמונה שנים - לא פסקו הדיונים בעד ונגד קיומו. לעתים ההתנגדות הייתה קולנית במיוחד, כמו במקרה של שרת התרבות לשעבר, מירי רגב, שזכורה היטב אמירתה "מה שווה התאגיד אם אנחנו לא שולטים בו?", ולעתים נדרשה התערבות של בג"צ, כמו כשעלה הרעיון לפצל את חטיבת החדשות.

● סמנכ"ל הכספים והתפעול בתאגיד השידור הציבורי הודיע על עזיבה לאחר שלוש שנים 
● סמנכ"לית חברת ה־IT נס: "40% מהגיוסים שלנו הם של עובדים בני פחות מ־25" 
● סמוטריץ' יכריע, באוצר תומכים: האם כאל תפוצל מדיסקונט? 

גם כעת, לקראת כינונה של ממשלה חדשה, נשמעו קולות המציבים סימן שאלה מעל קיומו של התאגיד, ולפני כשבועיים הגיש ח"כ שלמה קרעי מהליכוד הצעת חוק להפרטת התאגיד ומכירתו לגוף מסחרי. "צריך להוציא מכרז שלפיו בתוך שנתיים התאגיד יעבור לידיים פרטיות - כך ייפסק המימון הציבורי", אומר קרעי לגלובס.

 הסדרה ''המפקדת'' / צילום: באדיבות כאן 11

"אנחנו דוגלים בשוק תקשורת בכלכלה חופשית, וכשאתה מממן שחקן מסוים אחד, אתה חוסם את התחרות. אני בעד לפתוח את התחרות בשוק".

לדברי גורם בשוק, "ההיתכנות לרעיון ההפרטה היא אפסית. ראשית, אין מקום לעוד שחקן מסחרי בשוק המדיה הרווי. ושנית, כל האיכויות של התאגיד כגוף ציבורי ייעלמו".

אותו גורם מצביע על התקופה שבה היו שלושה ערוצים מסחריים - קשת, רשת וערוץ 10 - שהתחרו על תקציבי הפרסום, מה שהוביל לשיח על מיזוג שחקנים. ואכן, ביוני 2018 הגישו רשת וערוץ 10 בקשה לממונה על הגבלים עסקיים כדי לפתוח בהליך מיזוג ביניהם, הממונה אישר, הרשות השנייה הערימה קשיים, ובינואר 2019 ניתן האישור הסופי.

יאיר טרצ'יצקי, לשעבר יו"ר ארגון העיתונאים ומי שהיה מעורב בחקיקת חוק התאגיד השידור הציבורי, סבור אף הוא כי אין היתכנות להפרטת התאגיד. "מאיפה גוף כזה יביא את הכסף? אין מקום לשחקן מסחרי נוסף. כבר היום מי שרוצה להקים ערוץ יכול לעשות את זה ולקבל רישיון, אבל שוק הפרסום מוגבל. להפריט את התאגיד זה גזר דין מוות עבורו, וזה גם מהלך שיחליש את כלי התקשורת האחרים".

התערבות הפוליטיקאים

מבקרי התאגיד וגורמים בתעשייה מזהים כי גם הפוליטיקאים בעצמם מבינים שסגירת התאגיד או הפרטה אינם באמת אפשריים, ולכן נבחנות אפשרויות אחרות.

כך, למשל, בחוק השידור הציבורי ישנם מנגנונים שנועדו למנוע מפוליטיקאים להשפיע על התאגיד. לדעת גורמים בתעשייה, אם החוק ישונה תהיה להם שליטה רבה יותר בתאגיד, מה שיפחית מהמוטיבציה לסגור אותו. שינוי כזה יכול להתייחס לתקציב התאגיד, שכיום אינו כפוף לתקציב המדינה, ואינו צריך לעבור בוועדת כספים. אם אנשי התאגיד יצטרכו לעלות מדי שנה לכנסת כדי לאשר את התקציב, יהיה לכך אפקט ברור.

 הסדרה ''קרתגו'' / צילום: באדיבות כאן 11

אפשרות שנייה נוגעת למינוי חברי מועצת התאגיד, מה שישפיע על זהות המנכ"ל. כיום, שר התקשורת ונשיא בית המשפט העליון קובעים מי יעמוד בראש ועדת האיתור של המועצה. היו"ר קובע מי יהיו שני חברי הוועדה הנוספים, ואלו בוחרים בחברי המועצה, שבתורם בוחרים את זהות המנכ"ל.

לדברי גורמים בתעשייה, בתהליך הנוכחי השר מתפקד כמעין חותמת גומי, מאחר שרוב המינויים אינם כפופים לרשות החברות או למשרד ממשלתי. אם יבוצע שינוי שיכפיף אותם למשרד התקשורת, השר יוכל לשלוט במידה מסוימת על ההחלטות שמתקבלות בתאגיד.

שתי האפשרויות האלו עלולות להחליש את מעמד התאגיד, ולהגביר את תלותו בפוליטיקאים. למעשה, בכך תהיה חזרה לימי רשות השידור, שבהם לפוליטיקאים היה קל בהרבה להתערב בנעשה בגוף הציבורי, ולהשפיע על דעת הקהל בישראל - כל מה שהחוק הנוכחי מנסה למנוע.

כמו כן, לתאגיד יש תפקיד בשידור אירועים כמו המונדיאל, האולימפיאדה או האירוויזיון, שבהם עלות זכויות השידור גבוהה יחסית. ערוץ מסחרי יתקשה לעמוד בעלויות כאלה ובשידור חינם לצופים - מה שיגרום לנדידת האירועים הללו לערוצים בתשלום.

מנכ"ל התאגיד החדש, גולן יוכפז, התייחס לאחרונה לדברים ואמר "אנו נמשיך לשדר עיתונות ויצירה מקצועית וחופשית. לא נורתע, לא נתכופף ולא נתקרנף. נעשה את עבודתנו המקצועית כפי שאנו עושים יום יום, תוך הקשבה תמידית לביקורת והערות הציבור, וננסה לתקן היכן שצריך באמת לתקן - אבל לא נורתע מקולות של המבקשים להצר את צעדנו. זאת השליחות שלנו, זה המנדט שקיבלנו מהציבור".

מעמד חטיבת החדשות

לפי נתונים רשמיים, תקציב התאגיד עמד ב־2021 על 753 מיליון שקל - סכום שלטענת מתנגדיו מנופח ביחס לערוצים המתחרים. שני נתחים משמעותיים בעוגת התקציב הם ההשקעה ביצירה מקומית שעומדת על 270 מיליון שקל, וחטיבת החדשות, שמתוקצבת ב־160 מיליון שקל.

מתוך זה, 90 מיליון שקל מושקעים בטלוויזיה ודיגיטל, והיתר ברדיו ובטלוויזיה בערבית ובשפות אחרות, ובכאן רשת ב'. לפי גורמים בשוק, מדובר בתקציב טלוויזיה דומה לאלה של הערוצים המסחריים, שעומדים על 80-90 מיליון שקל. "בעולם נורמלי היו מכפילים או משלשים את הסכום, כדי שיהיו יותר עיתונאים שמסקרים את הפריפריה, ויביאו קולות שלא נשמעים", אומר טרצ'יצקי.

בתאגיד מתפארים ברשימת חשיפות ותחקירים שהשפיעו על סדר היום בישראל. במקביל, מאז ינואר מקיימים בכאן חדשות מדד ייעול עצמי, המבוסס על בדיקת מספר הפולו־אפים לפרסומים בתוכניות השונות. כל אזכור בתקשורת מקבל ניקוד ביחס לגודלו, ולפלטפורמה שבה הוא הוזכר. לפי נתוני התאגיד, מתחילת המדידה ועד נובמבר השתפר הניקוד בכ־40%.

בתאגיד בחרו שלא להגיב לכתבה.