שנה וחצי אחרי שנודע כי יזם ההייטק ניר צוק מתכנן להקים בנק בישראל, ואחרי לא מעט מהמורות בעיקר סביב גיוס הון, קיבלו היום (א') בעלי השליטה בבנק רישיון פעילות מותנה מבנק ישראל, שיאפשר להם להשלים את הדרישות ולהתחיל לפעול.
בבנק החדש, שייקרא בנק "אש ישראל" (esh), מתכננים לפתוח את השערים בעוד שנה עד שנה וחצי, אך לא מן הנמנע - ולאור הזמן שלקח עד קבלת הרישיון וכן העיכובים בתחילת הפעילות של הבנק הדיגיטלי וואן זירו - כי מדובר יהיה בפרק זמן ארוך יותר. סימן השאלה הגדול ביותר נעוץ סביב המודל העסקי של הבנק.
● מסכמים את 2022: הסכסוך הגדול של השנה והמנכ"ל שעשה קאמבק וחותך בבשר החברה
● "מיידוף הישראלי" הוסגר לאחר שנה וחצי: איך עבדה השיטה שלו? | ניתוח
בבנק החדש מתכננים למקד את מירב הפעילות בתחום הבנקאות המסורתי של פיקדונות מצד אחד ואשראי מהעבר השני, תוך הבטחה להציע לציבור ריביות תחרותיות אל מול הקיים כיום במערכת הבנקאית. היכולת של "אש ישראל" לעמוד בהבטחה הזו היא שתקבע אם הוא יוכל לספק תחרות אמיתית לבנקים הקיימים, שנהנים ממקורות מימון זולים בדמות חשבונות העו"ש של הציבור, בעיקר אלו שאינם נושאים ריבית ועומדים כיום על יותר מ־500 מיליארד שקל.
זאת, לעומת חברות האשראי החוץ־בנקאיות שאינן מורשות לנהל פיקדונות או חשבונות עו"ש ונאלצות לגייס כסף מהשוק או להשתמש רק בהון העצמי שלהן, ולכן גובות ריביות גבוהות יותר.
המודל: למשוך קהל רב בפרק זמן קצר
לבנק החדש של ניר צוק מצפה משימה לא פשוטה כלל. מקורות המימון של הבנק החדש יהיו ההון העצמי שלו, (לפחות 50 מיליון שקל כפי שדורש בנק ישראל) ולאחר מכן, על פי התוכנית העסקית, מקור המימון העיקרי יעבור להיות פיקדונות הציבור. המשמעות היא שב"אש ישראל" מאמינים כי יצליחו להעביר אליהם בתוך זמן קצר מספיק לקוחות שיפקידו אצלם את כספם, על מנת להשתמש בכספים אלו כדי להעניק הלוואות לקהל הלקוחות שלהם. עד שזה יקרה, בעלי השליטה בחברה - היזמים יובל אלוני המשמש גם כמנכ"ל הקבוצה ואלכס ליברנט המשמש כ־CTO שלה; ניר צוק ואלון שיין מקבוצת שיין, התחייבו להזרים הון ככל הנדרש עד שזה יקרה. נציין כי לצד אותם בעלי שליטה נמצאים בעלי מניות אחרים, ישראליים ואחרים, המחזיקים בשיעורים קטנים יותר.
צמרת הבנק כוללת את יו״ר רשות ני״ע לשעבר, פרופ' שמואל האוזר, שיכהן כיו"ר הבנק החדש וקיבל מנגיד בנק ישראל היתר החזקה בבנק. לצדו כסגנית היו"ר תכהן ד"ר נדין בודו־טרכטנברג, לשעבר המשנה לנגיד בנק ישראל, ומנכ״ל הבנק יהיה קובי מלכין, שהיה בעברו מנכ"ל בנק אוצר החייל ובנק מסד.
ב"אש ישראל" עוד לא מצהירים מה יהיו הריביות שהם יגבו על ההלוואות, שיינתנו באתר ואפליקציית הבנק ולא בנקודות המכירה כפי שעושות חלק מחברות האשראי החוץ־בנקאי וחברות כרטיסי האשראי, פתרון שחלק מהבנקים המסורתיים מגלים בו עניין רב לאחרונה. בבנק החדש גם לא מפרסמים לפי שעה מה יהיו הריביות שיעניקו על פיקדונות, אך מבטיחים כי ידעו לתת מענה גם לסוגיה שבאה לידי ביטוי בחודשים האחרונים וגררה ביקורות קשות נגד הבנקים - עצם כך שהם לא העלו את הריבית על הפיקדונות באותו שיעור ובאותה מהירות בה העלו את הריבית על ההלוואות.
כשהריבית גבוהה, כולם רוצים להיות בנק
עליית הריבית החדה והמהירה, בשיעור של 3.15% החל מאפריל האחרון, כשהצפי הוא שבשבוע שעבר היא תעלה בחצי אחוז נוסף, היא בין מקורות הרווח העיקריים של הבנקים בשנה האחרונה. חמשת הבנקים הגדולים רשמו בשלושת הרבעונים הראשונים של השנה רווח מצרפי של יותר מ־17 מיליארד שקל, הודות למרווחים הגדולים (הפער בין הריבית על ההלוואות לריבית על הפיקדונות וההוצאות האחרות), ובבנק החדש מתכוונים כאמור להיות תחרותיים בשני קצוות הפעילות, מה שאמור להביא לצמצום באותם מרווחים. וכאן נשאלת שוב השאלה אם הוא יצליח להביא להיקף פיקדונות מספיק גדול, ועוד יותר מכך לגרום לציבור לפתוח אצלו חשבונות עו"ש שיאפשרו לו לגלגל את המרווחים הנמוכים יותר בחזרה ללקוחות.
אחד הכלים לעשות זאת, על פי הבנק החדש, הוא לוותר על העמלות שגובים הבנקים האחרים, ולא יגבו גם דמי ניהול או דמי מנוי, כפי שגובים בוואן זירו.
בבנק החדש בונים על כך שזו אחת הנקודות הכאובות עבור הישראליים, והיא אף דורגה במקום הראשון בסקר שביעות רצון שערך בנק ישראל ותוצאותיו פורסמו בשבוע שעבר. הסקר גילה כי 37% מהישראלים חושבים כי עמלות גבוהות הן הסיבה העיקרית לחששות כי הבנק שלהם לא הוגן כלפיהם, בעוד סוגיית הריביות הגבוהות על ההלוואות "זכתה" ל־4% בלבד. זאת למרות שהעמלות השוטפות (למעט עמלות פתיחת הלוואה) מסתכמות בעשרות שקלים בודדים מדי חודש, בעוד הריביות מכבידות עליהם במאות אם לא אלפי שקלים בכל חודש.
גם בעולמות כרטיסי האשראי מתכננים בבנק החדש מודל עסקי חדש, שצפוי, להערכתם, להוזיל את הפעילות עבור הציבור ולסייע בהעברת לקוחות אליו, אך ב"אש ישראל" טרם פרסמו כיצד הוא יעבוד.
הריבית על האוברדראפט תהיה נמוכה?
דרך נוספת למשיכת לקוחות אותה מתכוונים בבנק להציע לציבור, נוגעת למסגרות האשראי, כלומר ליכולת של הציבור להיכנס למינוס (אוברדרפט). מדובר למעשה בהלוואה שהבנק נותן לציבור, וכפי שפורסם לא מזמן בגלובס מדובר על הלוואה בריבית דו־ספרתית. ב"אש ישראל" מבטיחים כי הריבית על מסגרת האשראי תהיה בהתאם לפרופיל הסיכון של כל לקוח, אך תהיה זהה לריבית על ההלוואות, כלומר אמורה להיות נמוכה יותר מאשר בבנקים האחרים.
לפי שעה, בבנק החדש לא מתכוונים להיכנס לעולם המשכנתאות - הלוואות בסכומים גדולים הרבה יותר מאשר הלוואות לכל מטרה, וגם יותר מורכבות. כניסה לתחום זה תיעשה רק אם הבנק יוכל להביא בשורה משמעותית, למשל בהוזלת ריביות או בקיצור זמן קבלת המשכנתה, שנכון להיום נמשך שבועות בדרך־כלל.
"דווקא כשהריבית הייתה אפסית והבנקים רצו אחרי לקוחות כדי לתת עוד ועוד אשראי, זו לא הייתה תקופה טובה להיכנס לתחום", אומר בכיר בעולם הפיננסי. "יתכן שעכשיו נראה פחות היצע אשראי מהבנקים ומהחברות החוץ־בנקאיות, כשברקע המרווחים שעולים, אז אם אתה בא עם כלים טובים, אפשר לעשות 'צ'רי פיקינג', כלומר ברירה של הלוואות יותר טובות. כך שבהחלט יתכן שזה זמן לא רע להיכנס".
עם זאת, אותו גורם לא רואה באופן מיידי את הבנק החדש לוקח נתחי שוק דרמטיים מהמערכת הבנקאית, אבל מבהיר כי הכנסת גופים חדשים למשחק צריכה להתחיל ממקום כלשהו. "אני למדתי שעדיין לא המציאו אלגוריתם שיחזה איזה לקוח יחזיר אשראי ואיזה לא. בסוף זה מתבסס על איפה עובד הלקוח, איפה הוא גר ומה ההיסטוריה שלו. אין טריק טכנולוגי שיכול לחזות מי יחזיר ומי לא".
באשר לפיקדונות, שהולכים ותופסים תאוצה ככל שהריבית עולה, בבנק החדש מתכננים להציע ריביות גבוהות ואחידות, ללא קשר לזהות המפקיד ולכמה כסף הוא מפקיד, כלומר ריבית אטרקטיבית וזהה מהשקל הראשון.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.