יידרש עוד זמן מה כדי להעריך את המניעים המדויקים של מסע וולודימיר זלנסקי לוושינגטון בשבוע שעבר. זה היה כמובן אקט חשוב מאוד של יחסי ציבור, שהועיל לעניינה של אוקראינה ולעניינה של התמיכה האמריקאית באוקראינה. זה גם היה האקט הפוליטי החשוב האחרון בקריירה הארוכה של ננסי פלוסי, יושבת־ראש בית הנבחרים, המסיימת את כהונתה השבוע.
● האם אפשר לנצח את הדיקטטורות בלי חצי מהעולם | פרשנות
● ישר מקו החזית במזרח אוקראינה: זלנסקי מחשמל את וושינגטון | יואב קרני, פרשנות
● הביקור המפתיע של זלנסקי וה-1.7 טריליון דולר שעל כף המאזניים: ביידן מסתער על בית הנבחרים בפעם האחרונה |יואב קרני, פרשנות
אבל מדיווחים עיתונאיים חלקיים ולא מוסמכים על ביקורו החטוף של נשיא אוקראינה בבירת ארה"ב נראה שהייתה לו סיבה חשובה נוספת: הנשיא ג'ו ביידן העמיד אותו על מגבלות הסיוע הצבאי, ודיבר איתו על מסגרת הדיפלומטיה העתידה לבוא.
על פי ה"וושינגטון פוסט", הדברים האלה לא ביטאו לחץ קונקרטי, והיו יותר תזכורת על המציאות הפוליטית והאסטרטגית. הגנרלים האוקראינים חוזרים ואומרים שהם יוכלו לנצח את רוסיה בשדה הקרב, ובלבד שיקבלו הרבה יותר נשק התקפי. אבל ארה"ב ולפחות חלק מבעלות בריתה באירופה, גרמניה וצרפת בראשן, מזהירות מפני התוצאות של "הסלמה".
לפי ה"פוסט", רשימת הקניות החדשה של זלנסקי כללה חמש מערכות נשק. ממשל ביידן אישר רק אחת מהן, טילי קרקע־אויר "פטריוט". לפי מקורות גלויים אחרים, גם הטילים האלה יינתנו במשורה, סוללה אחת בלבד.
ולדימיר פוטין מיהר לבטל את ערך ה'פטריוט'. שום דבר, הוא אמר, אלה טילים מיושנים ולרוסיה לא יהיה קושי לנטרל אותם. כמובן, ההתרברבות הזו לא התיישבה עם הודעה של הקרמלין ימים אחדים קודם, שאספקת הפטריוט תהיה ״הסלמה מסוכנת״.
טווח הפעולה של הטילים האלה מעניק להם את היכולת התיאורטית לפגוע בטילי אויב במרחק של מאות קילומטרים מיעדיהם. אילו הורשו לפעול בטווח כזה, הם היו יכולים ליירט טילים רוסיים מיד לאחר שנורו מכניהם, ועוד לפני שהגיעו אל גבול אוקראינה. אבל זה בדיוק מה שמדריך את החשש מפני הסלמה.
באופן קצת לא סביר, ארה"ב ונאט"ו אוסרות על אוקראינה להשתמש בנשק שהיא מקבלת מהן נגד מטרות בתוך רוסיה. לאיסור הזה אין היגיון צבאי, מפני שפגיעה במטרות האמורות היא מעשה של הגנה עצמית. אבל ההיגיון הפוליטי ברור: ברית נאט"ו אינה רוצה עימות עם רוסיה, כל זמן שרוסיה מסתפקת בהריסת אוקראינה ואינה שולחת את ידיה אל גבולות נאט"ו.
האיום: שואה גרעינית, פי 27 ממהירות הקול
פוטין ופרשני הטלויזיה המוטרפים של רוסיה מנצלים את חרדת נאט"ו עד תום, בהפרחה שיטתית של איומי גוג־ומגוג. קשה להאמין לתכיפות שבה פרשנים בכירים מבטיחים שואה גרעינית ללונדון, לברלין ולוושינגטון; או מחיקת כל בריטניה והחוף המערבי של ארה"ב מן המפה.
פוטין ממשיך סדרה ארוכה מאוד של פוזות מאיימות, שהוא התחיל עוד ב־2018. הן קשורות במה שהוא חושב ליתרונה הברור של רוסיה בתחום הטילים ההיפר־סוניים (פי חמישה ויותר ממהירות הקול; הרוסים טוענים שיש להם טילים המסוגלים לשייט במהירות הגדולה פי 27 ממהירות הקול). הוא חוזר ומנופף בהיפר־סוניים ביתר שאת בחודשים האחרונים, ועשה כן גם גם ערב בואו של זלנסקי לוושינגטון.
כמובן, טיל היפר־סוני שישוגר לעבר מטרה בגבולות נאט"ו יהיה פחות או יותר סוף העולם. אבל פרשנים רוסיים מדברים בגלוי, פעם אחר פעם, על סוף העולם. הם מבטיחים לעצמם "גן עדן" בעולם הבא לעומת "גיהינום" לאויביהם. זה נשמע לא רציני, אבל גם הנחה על מלחמה באוקראינה נשמעה לא־רצינית לפני שנה ויותר.
איש עדיין לא אמר לאוקראינה שסבלנותו של המערב מתקצרת. אבל ביידן ואנשיו שלחו די רמזים על הקשיים בתוך ברית נאט"ו. המטרה האמריקאית המוצהרת היא להעניק לאוקראינה די כלים, כדי שתוכל לפתוח תהליך דיפלומטי מעמדת כוח. עמדת חולשה תבטיח שכל הסכם יהיה זמני, וזמניותו תשרת את רוסיה. וושינגטון וממשלות נאט"ו חוזרות ומדברות על זכותה של אוקראינה להחליט בעצמה על גבולותיה.
אוקראינה עומדת על נסיגה מלאה של רוסיה מכל השטחים שכבשה מאז 2014, כולל חצי האי קרים. פוטין לא יוותר על קרים אלא אם כן ינחל תבוסה צבאית ניצחת. ואם תבוסה כזו תבוא, ההיפר־סוניים יהיו בהישג יד.
סימנים של בקיעים אצל הרפובליקאים
ביידן הטעים באוזני זלנסקי, כפי שהוא חוזר ומטעים בהכרזות פומביות, שבארה"ב שוררת תמימות דעים פוליטית על התמיכה באוקראינה. אבל זה לא מדויק. יש סימנים של בקיעים בתמיכת המפלגה הרפובליקאית. אולי לא במידה שתסכן את הסיוע, אבל במידה שתאט אותו, תטיל עליו פיקוח ותדחק את אוקראינה אל הקיר.
בשבוע הבא בית הנבחרים בוושינגטון יעבור לידי הרפובליקאים, בעקבות ניצחונם הדחוק בבחירות של נובמבר. "דחוק" חשוב כאן, מפני שהרוב הקטן הזה יהיה תלוי בקבוצה של קיצונים ימניים, המתנגדים מעיקרו לסיוע לאוקראינה.
סימנים לבאות ניתנו במסעו של זלנסקי לוושינגטון. רבים מן המושבים הרפובליקאים בבית הנבחרים נשארו ריקים בזמן נאום זלנסקי. אחדים מן הנוכחים נמנעו מלהצטרף לתשואות הכלליות. בנו בכורו של דונלד טראמפ תקף את זלנסקי בטוויטר, האשים אותו בכפיות טובה ובסחיטת כספים. הוא אפילו פירסם מונטאז' מכוער במיוחד, עם תוכן פורנוגרפי, שלעג לזלנסקי ולדגל של אוקראינה. אין קושי להניח שהוא לא היה עושה כן אילמלא זו היתה גם דעתו של אביו.
הימין הקיצוני באמריקה ובאירופה פיתח אהדה עמוקה כלפי פוטין עוד הרבה לפני פלישתו לאוקראינה. רוב האירופים הנמיכו את הטון מאז הפלישה, אבל בארה"ב דוברים בכירים של הימין הקיצוני החמירו את הטון. אוקראינה תשגה אם לא תביא בחשבון את האפשרות שמוגבלת היא תוחלת החיים של הסיוע העצום מארה"ב.
פוטין מאמין שהכדורים של אוקראינה ייגמרו
"עצום" אינו מתקרב לתאר את הסיוע שניתן לאוקראינה: קרוב ל־100 מיליארד דולר אושרו מפברואר, אם כי פחות מחצי הסכום נשלח ליעדיו. ייתכן כי זלנסקי שגה בהופעותיו בוושינגטון, כאשר לא הטעים מספיק את הכרת הטובה של ארצו. תחת זאת הוא ביקש עוד. הרבה אמריקאים תומכים בבקשתו - אוקראינה חותה את הגחלים בשביל ארה"ב. היא חושפת את רוסיה בחולשתה, וממילא מפחיתה את הסכנות הנובעות ממנה.
אבל חלק ניכר של האמריקאים נוטים היסטורית להשקפות בדלניות. העולם החיצון אינו מעניין אותם, גם מפני שהוא רחוק וגם מפני שהוא מורכב. כאשר משבר כלכלי ממשמש ובא בארה״ב, 100 מיליארד דולר לאוקראינה אינם נשמעים טוב.
פוטין מאזין לקולות האלה. אל נכון הוא אומר לעצמו ולאנשיו שנחוצה סבלנות. בסופו של דבר ייגמרו לאוקראינה הכדורים, אם כי אולי הם ייגמרו גם לרוסיה.
רשימות קודמות ב-yoavkarny.com וב-https://tinyurl.com/yoavkarny.globes
ציוצים (באנגלית) ב- twitter.com/YoavKarny