שנת 2022 הייתה קשה במיוחד לשווקים ברחבי העולם. האופוריה של היציאה ממשבר הקורונה התפוגגה, אך השפעות המגפה, בהן שיבושי הייצור והאספקה, עליית מחירי ההובלות והמחסור החמור בחומרי גלם, הרימו את ראשה של האינפלציה במדינות רבות.
הבנקים המרכזיים התמהמהו עם צעדי תגובה, במחשבה שהאינפלציה זמנית וצפויה לחלוף, ואז מלחמת רוסיה־אוקראינה טרפה שוב את הקלפים. מחירי האנרגיה והסחורות החקלאיות קפצו אף יותר, ומיתון קרב הפך מחשש לעובדה כמעט מוגמרת.
בעוד שמרבית שוקי המניות בעולם הציגו ביצועים עגומים ביותר בשנה החולפת, בחודשים הראשונים של השנה נראה היה שהבורסה המקומית מצליחה לשמור את הראש מעל המים. מדד ת"א 90 עוד רשם אז תשואה חיובית בניגוד למגמה, וגם מדד ת"א 35 רשם ירידה קלה בלבד. ברבעון האחרון נראה שהתהפכה הקערה, ובעוד שמרבית המדדים בעולם הציגו התאוששות - בבורסה המקומית הירידות דווקא העמיקו.
לשם ההשוואה, באירופה מדדי דאקס הגרמני וקאק הצרפתי קפצו בכ־13% בשלושת החודשים האחרונים, מדד הנג סנג בהונג קונג טיפס ב־9%, וגם בארה"ב הדאו ג'ונס ו־S&P 500 הוסיפו 10% ו־4% בהתאמה (ונאסד"ק רשם ירידה קלה של 3.4%). בתל אביב, לעומת זאת, מדד ת"א 35 השיל 8.5% ברבעון האחרון ות"א 125 ירד ב־9.4%.
מתחילת שנת 2022 (נכון לנעילה ביום ראשון, 25.12), עם זאת, הנתונים של המדדים המקומיים טובים יותר משל רוב המדדים המקבילים מעבר לים.
כך, ת"א 35 ות"א 125 ירדו ב־11.1% ובכ־13.3% בהתאמה, בשעה שה־S&P 500 והנאסד"ק האמריקאים צנחו בכ־19.3% וב־33% בהתאמה, ודאו ג'ונס ירד בכ־10%. באירופה מדד דאקס ירד ב־12.2% מתחילת השנה ויורו סטוקס 50 הכלל־אירופי נסוג ב־11%. מדד MSCI העולמי צנח בכ־19.5%.
מדד הנפט זינק, מדדי הנדל"ן צנחו
ירידות שערים אפיינו את מרבית המדדים הענפיים בשנה החולפת, בראשם מדד הביומד שמחק כמעט מחצית מערכו. מדדי חברות הנדל"ן, המורכבים מחברות המושפעות מאוד מעליית הריבית, גם הם ירדו בחדות: מדד מניב חו"ל צלל בקרוב ל־40% ומדד הבנייה נפל ב־36%.
גם מדדי חברות ההייטק ירדו בדומה למגמה בעולם. העלאות הריבית הנרחבות והתמעטות ההשקעות השפיעו על חברות הענף, ורבות מהן בארץ ובעולם יצאו בגלי פיטורים וצמצומים. מדד ת"א גלובל־בלוטק ירד בכ־36% ומדד טק־עילית ירד בכ־30% (עד ליום ראשון), זאת בדומה למדד נאסד"ק 100 עתיר הטכנולוגיה, שהתרסק בכ־32%.
מדד ת"א בנקים רשם השנה ירידה קלה יחסית, של כ־8%, וזאת בהמשך לזינוק של 68% בשנה הקודמת. ירידת המדד עקב ציפייה להאטה במשק, קוזזה עם ההשפעה החיובית שהייתה לעלייה ברווחיות ובהכנסות המימון של הבנקים, הודות לעלייה בהיקף האשראי שנתנו בעיקר לרוכשי דירות, והעלייה בשיעור הריבית.
מדד חברות ושותפויות הנפט והגז הוסיף השנה כ־39%, בהמשך לזינוק של כ־62% בשנה הקודמת, בעיקר לאור העלייה החדה במחירי האנרגיה. מחיר הגז הטבעי נסק בכ־91% והביקוש לרכישת גז טבעי מישראל הלך וגבר. מחיר נפט ברנט קפץ בכ־55% במחצית הראשונה של 2022, אך במחצית השנייה ירד, וכעת הוא גבוה רק במעט מהרמה שבה היה בתחילת השנה. זאת בין השאר בהשפעת האטה בפעילות הכלכלית העולמית, והחלטת האיחוד האירופי ומדינות ה־G7 בחודש האחרון על מחיר מקסימום של 60 דולר לחבית נפט רוסי.
בניתוח חמש שנתי לשנים 2022-2018, מובילים מדד ת"א־טכנולוגיה עם עלייה של כ־78%, מדד הבנקים עם עלייה של 62% ומדדי הנדל"ן והפיננסים שעלו בכ־56% כל אחד.
מניות האנרגיה בלטו בפסגות המדדים
מספר החברות הנסחרות בבורסה נכון לסוף השנה עומד על 548, המספר הגבוה ביותר מאז שנת 2012. מהן 52 הן דואליות שנסחרות גם בחו"ל במקביל.
הירידות בשווקים באופן טבעי הקטינו את התיאבון להשקעות חדשות ורק 22 חברות חדשות נוספו לשוק המניות המקומי, בשווי מצרפי של כ־25.8 מיליארד שקל. 13 הצטרפו באמצעות הנפקות חדשות (בשווי מצרפי של 13.5 מיליארד שקל אחרי הכסף), 6 חברות הכניסו פעילות לחברה נסחרת (בשווי של 1.1 מיליארד שקל), ו־3 חברות נרשמו ללא גיוס בשווי כולל של כ־11.2 מיליארד שקל (שתיים שביצעו רישום כפול וחברה שהתפצלה). מנגד, נמחקו מהבורסה 9 חברות, 3 מהן מוזגו לחברה בורסאית אחרת. בסך-הכול מדובר בגידול נטו של 7 חברות לעומת סוף השנה הקודמת.
המניה שרשמה את הביצועים הטובים ביותר בקרב מניות מדד ת"א 125 היא קבוצת דלק , שהמריאה ביותר מ־65% וזאת על אף שאיבדה גובה בחודשים האחרונים לאחר ירידת מחירי הנפט והנפקת החברה הבת איתקה בלונדון ברף התחתון של טווח השווי המבוקש. בפסגת הטבלה בלטו עוד מניות רבות מסקטור האנרגיה, בהן בזן , אנרג'יאן ושותפויות רציו , ישראמקו וניו־מד אנרג'י (לשעבר דלק קידוחים).
עידן וולס, מנכ''ל קבוצת דלק / צילום: רון קדמי
את המקום השני מבחינת תשואה שנתית תופסת אינפיניה (נייר חדרה לשעבר), שעברה באוגוסט מידי קרן פימי לחברת איכות הסביבה ורידיס שבשליטת גיל אגמון. המכירה בוצעה בפרמיה של 17% על מחיר השוק, תמורת 2.4 מיליארד שקל במזומן (גבוה גם משווייה היום - כ־2.2 מיליארד שקל). גם חברת התעשייה הביטחונית ראדא ריכזה את עניין המשקיעים, לאחר שנמכרה לחברת הציוד הביטחוני האמריקאית לאונרדו DRS בפרמיה של יותר מ־30%, והניבה תשואה של כ-36% השנה.
בתחתית מדד ת"א 125 נמצאות אופקו ולייבפרסון הדואליות, השנייה "הודחה" ממדד ת"א 35 השנה במסגרת עדכון המדדים לאחר ששוויה ירד מהותית וגם אופקו ככל הנראה לא תשרוד את העדכון הבא. מלבדן בלטו בירידות מניות הנדל"ן שספגו הפסדים כבדים.
ישראל קנדה מחקה כמעט 64% מערכה וג'י סיטי צללה ב־53%. מוקדם יותר השנה רכשה ישראל קנדה של ברק רוזן ואסי טוכמאייר כ־22% ממניות החברה האם של ג'י סיטי, נורסטאר , תמורת כ־350 מיליון שקל. כיום החזקותיהם שוות 127 מיליון שקל בלבד, כך שהם מופסדים "על הנייר" ביותר מ־220 מיליון שקל.
מחזורי המסחר עלו, אבל יש כוכבית
בבורסה מציינים בסיכום השנתי שלהם כי מחזורי המסחר עלו ב־24% בהשוואה למחזורים בשנת 2021, להיקף של כ־2.3 מיליארד שקל בממוצע ביום. זהו המחזור הגבוה ביותר מאז 2011. לכך תרמו בעיקר משקיעי החוץ, שלפי נתוני בנק ישראל רכשו בין ינואר לספטמבר מניות ב־13 מיליארד שקל נטו בבורסה בתל אביב, לאחר רכישות בסכום דומה בכל שנת 2021.
אלא שאליה וקוץ בה: בבדיקת גלובס מחודש נובמבר עלה שאמנם יש גידול בהיקפי המסחר, אך רק חלק קטן מהחברות בבורסה נהנות ממנו - כ־74% ממחזור המסחר היומי מתרכזים במניות של חברות הנכללות במדד ת"א 125. לעומת אותן 125 חברות, המחזור היומי הממוצע של יותר מ־400 החברות הציבוריות הנותרות מגיע ל־180 מיליון שקל בלבד, כ־8% מכלל המחזור היומי השנה.
הבנקים הפועלים ולאומי מרכזים בעקביות את המחזורים הגבוהים ביותר, עם מסחר יומי ממוצע של יותר מ־100 מיליון שקל.
בבורסה, בניהולו של המנכ"ל איתי בן זאב, מנסים לפתור את בעיית הנזילות, ובחודש מרץ הורידו את גובה הפקודה המינימלי מ־5,000 שקל למניה במדד ת"א 35 ו־2,000 שקל למניה במדדים אחרים, ל־500 שקל בכל מניה, מהלך שתרם לעלייה בהיקף הפקודות הקטנות.
לצד זאת מתכננים בבורסה רפורמה מקיפה שצפויה לצאת לדרך באמצע 2023 ונועדה "לזעזע" את המדדים, להכניס אליהם חברות חדשות שיראו נתוני נזילות גבוהים יותר, ולהגדיל את שיעור החזקות הציבור בחברות שבהן בעלי השליטה מחזיקים חלק גדול מהמניות.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
