להגדרות הציונים לחצו כאן
נכון - ההצהרה נכונה ומדויקת
נכון ברובו - ההצהרה נכונה ברובה, אך יש בה מרכיב שאינו נכון או אינו מדויק
חצי נכון - חלק מההצהרה נכון וחלקה שגוי, או שהיא אינה כוללת פרטים מהותיים שעשויים לשנות את משמעותה
לא נכון ברובו - חלק קטן מההצהרה נכון ורובה שגוי, או שהיא מחסירה פרטים יסודיים באופן היוצר הטעיה מהותית לגבי משמעותה
לא נכון - ההצהרה כלל אינה נכונה
מטעה - ההצהרה יוצרת מצג שווא או רושם שגוי, אף שהיא מתבססת על עובדות נכונות
כן, אבל - עובדה נכונה בפני עצמה, אך עובדות שלא צוינו עשויות להעמידה באור אחר. מומלץ לבחון את הדברים בפרספקטיבה רחבה יותר
לא מבוסס - לא קיימים נתונים עליהם ניתן לבצע קביעה פוזיטיבית לגבי נכונות הטענה, ואלה גם לא נאספים
ללא ציון - המצב העובדתי מורכב מכדי לתת לאמירה ציון מובהק. הסיבות האפשריות לכך יכולות להיות: התבטאות שאינה מובהקת מספיק וניתן לפרש אותה במספר צורות, מחלוקת בין מומחים, מתודולוגיות שונות שלא ניתן להכריע ביניהן ועוד
בחלק גדול מהמקרים שבהם אנשי האופוזיציה העתידית מבקרים את תוכניות הקואליציה הנכנסת, הם מקבלים תזכורת לכך שהיו בחירות, והממשלה המתהווה היא ביטוי לרצון העם כפי שהוכרע בהן. כשח"כ בועז טופורובסקי התמודד עם שאלה מן הסוג הזה, הוא הדגיש בדבריו מספר פעמים כי הוא וחבריו "בהחלט מקבלים את תוצאות הבחירות", ו"בכנסת יש להם רוב", אולם הוסיף הערה קטנה: "דרך אגב, בתוצאות הבחירות לא היה להם רוב".
למה התכוון טופורובסקי? מטעמו הסבירו לנו כי אם סוכמים את הקולות שקיבלו שני המחנות, ומתעלמים מאחוז החסימה, המספרים הופכים להיות מאוד צמודים. אחוז החסימה המונהג בישראל, ובמדינות רבות נוספות, אכן מביא לכך שתוצאות הבחירות אינן מייצגות באופן מדויק את סך הצבעות בכל סבב בחירות. לעתים ההשפעה שלו על התוצאות הסופיות היא זניחה, ולעתים - כמו שקרה למשל בבחירות אפריל 2019, אז מפלגת הימין החדש של נפתלי בנט ואיילת שקד לא עברה את אחוז החסימה בגלל שחסרו לה כ-1,500 קולות - ההשפעה יכולה להיות דרמטית.
איך השפיע אחוז החסימה על תוצאות בחירות 2022? כדי לבחון זאת, התבוננו בתוצאות הבחירות לכנסת ה־25 וחישבנו כמה קולות היה מקבל כל גוש, לו אחוז החסימה היה עומד על 1%, ולא על 3.25%. במקרה כזה, שתי מפלגות ששיכות לגוש מתנגדי נתניהו, מרצ ובל"ד היו עוברות את אחוז החסימה, ומוסיפות למאגר הקולות של הגוש כמעט 290 אלף קולות. מנגד, גם מפלגת הבית היהודי של איילת שקד הייתה זוכה לייצוג בכנסת, ומוסיפה כ־57 אלף קולות. סיכום הקולות בתרחיש דמיוני כזה אכן יוצר תמונה שמבהירה למה התכוון טופורבסקי. סך קולות המפלגות שבגוש נתניהו הוא 2.36 מיליון, בעוד סך הקולות בגוש הנגדי עומד על 2.33 מיליון. כלומר, בחישוב תיאורטי מעין זה הרוב של נתניהו עומד על כ־30 אלף קולות, או 0.63% מהקולות - קטן בהרבה מהרוב המוצק שעומד לרשותו בכנסת.
חישוב נוסף שערכנו מכליל בתוצאות את כל המפלגות שקיבלו מעל עשרת אלפים קולות. במקרה כזה, רק כחצי אחוז מהמצביעים נותרים מחוץ לחישוב, לאחר ששלוש מפלגות נוספות נכנסות לתוך מעגל התוצאות: "באומץ בשבילך", מפלגתו של ירון זליכה, ומפלגתו של אביר קארה (לפירוט ההנחות שלפיהן חילקנו את המפלגות בין הגושים - ראו הבדיקה המלאה באתר). גם חישוב כזה מצמצם את הפער בין הגושים רק במעט והוא עדיין עומד על יותר מ־29 אלף קולות.
בשורה התחתונה: דבריו של טופורובסקי לא נכונים ברובם. אומנם אם סוכמים את הקולות שניתנו לכלל המפלגות, ניתן לראות שהפער בין שני הגושים הפוליטיים הוא אכן קטן משמעותית מזה המשתקף מחלוקת המושבים בכנסת. יחד עם זאת, גם בחישוב כזה גוש הרשימות התומכות בנתניהו עדיין נהנה מיתרון קל.
תחקיר: יובל אינהורן
לבדיקה המלאה לחצו כאן
שם: בועז טופורובסקי
מפלגה: יש עתיד
תוכנית: שבע תשע
ציטוט: "בתוצאות הבחירות לא היה [לגוש נתניהו] רוב"
תאריך: 18.12
ציון: לא נכון ברובו
בעקבות התנגדות הקואליציה היוצאת ליוזמות החקיקה של הקואליציה הנכנסת, התראיין ח"כ בועז טופורובסקי ל-103FM ומחה נגד "הליך החקיקה החפוז שנועד לשנות את אופייה של מדינת ישראל". טופורובסקי נשאל על ידי המראיין האם אין בהתנגדותם משום דחייה של תוצאות הבחירות, היות שהן מעידות על כך שהמהלכים הללו התבשלו כבר זמן ממושך ואף זכו לתמיכה ציבורית. טופורובסקי הדגיש בדבריו מספר פעמים שהם "בהחלט מקבלים את תוצאות הבחירות", אולם כהערת אגב, הצביע על נתון שאולי יש בו כדי להאיר באור מעט שונה את רצון העם כפי שהוא בא לידי ביטוי בתוצאות הבחירות: "בתוצאות הבחירות לא היה [לגוש נתניהו] רוב", טען טופורובסקי.
כידוע, בחלוקת המנדטים גוש הרשימות שתומכות בנתניהו לראשות הממשלה (הליכוד, הציונות הדתית, ש"ס, יהדות התורה והבית היהודי) זכה ל-64 מנדטים, בעוד שהגוש הנגדי (יש עתיד, המחנה הממלכתי, ישראל ביתנו, רע"מ, חד"ש-תע"ל, מפלגת העבודה, מרצ ובל"ד) נאלץ להסתפק ב-56 מנדטים בלבד.
אולם כדי לקבוע לאיזה גוש הצביעו רוב המצביעים, התבוננו בתוצאות הבחירות לכנסת ה-25 וחישבנו כמה קולות קיבל כל גוש (לעיבוד הנתונים שלנו מופיע כאן). תחילה, לקחנו רק את הרשימות שקיבלו מעל 1% מהקולות הכשרים. מחישוב זה מתקבל ש"גוש נתניהו" כולו קיבל 2,361,739 קולות, בעוד שהרשימות בגוש הנגדי קיבלו ביחד 2,331,788 קולות. כלומר, הפרש של 29,951 קולות לטובת "גוש נתניהו" - שהם 0.63% בלבד מסך הקולות הכשרים. מכאן שבחינת מספר הקולות מעלה שאף ש"גוש נתניהו" נהנה מיתרון קל, עדיין מדובר היה במירוץ צמוד - הרבה יותר צמוד מזה שמשתקף בחלוקת המנדטים.
ועד כמה הייתה יכולה לשנות את התמונה ההצבעה לרשימות הקטנות והלא מזוהות עם גוש מסוים? הרשימות הבולטות בקטיגוריה זו הן חופש כלכלי בראשות אביר קארה, באומץ בשבילך (שבין היתר, חרתה על דגלה את ההתנגדות למדיניות משרד הבריאות בתקופת הקורונה), הכלכלית החדשה בראשות פרופ' ירון זליכה וצעירים בוערים בהנהגת הדר מוכתר. אלה קיבלו בסך הכל 53,215 (שאר הרשימות קיבלו ביחד 18,000 קולות). כלומר, אם הקולות של הרשימות הללו היו מתחלקים כך שכ-78.14% היו הולכים לגוש הרשימות שמתנגדות לנתניהו והשאר היו הולכים לגוש הרשימות שתומכות בו - אז היה מתקבל תיקו מוחלט. אם נעשה את אותו חישוב על כל הרשימות הקטנות (שקיבלו פחות מ-1%), אז כדי לקבל תיקו מוחלט, קולותיהן היו צריכים להתחלק כך שכ-71.03% מקולותיהן היו צריכים לעבור לגוש נתניהו והשאר לגוש נתניהו (את החישובים המופיעים בפסקה זו תוכלו למצוא כאן).
ומה קורה אם ניקח את הרשימות שקיבלו מעל עשרת אלפים קולות ונחלק אותן בין הגושים לפי השיוך הפוליטי-אידאולוגי שלהן? לצורך כך, שייכנו את "באומץ בשבילך" לגוש הרשימות שמתנגדות לנתניהו ואת "הכלכלית החדשה בראשות פרופ' ירון זליכה" לגוש התומך בנתניהו והנחנו שמצביעי "חופש כלכלי בראשות אביר קארה" יתחלקו שווה בשווה בין הגושים. תרחיש כזה משנה רק במעט את הפער בין הגושים - וכעת הוא מצטמצם ל-29,177 קולות בלבד (הפער צומצם ב-774 קולות בלבד). נציין שהשארת הרשימות הקטנות יותר (מתחת לעשרת אלפים קולות) מחוץ לחישובים אינה משמעותית, שכן הן מהוות נתח קטן מאוד מסך הקולות: הן קיבלו 26,800 קולות בלבד שהם 0.56% מסך הקולות הכשרים (חישוב שכן כולל את הרשימות הללו תוכלו למצוא כאן).
בנוסף, ערכנו חישוב נוסף - והפעם ביצענו חלוקה של המנדטים לרשימות (לפי השיטה בחוק הבחירות לכנסת, סעיפים 81-82) במצב שבו אחוז החסימה היה עומד על 2%. מתברר שגם בתרחיש כזה - בו בל"ד ומרצ היו עוברות את אחוז החסימה, אך הבית היהודי לא - עדיין "גוש נתניהו" היה זוכה לרוב בכנסת עם 61 מנדטים.
לסיכום, בחינה של מספר הקולות שניתנו לרשימות שקיבלו יותר מ-1% מהקולות הכשרים מראה שההפרש בין הגושים הפוליטיים קטן מזה המשתקף מחלוקת המושבים בכנסת, אולם גוש הרשימות התומכות בנתניהו עדיין נהנה מיתרון קל שעומד על כ-30 אלף קולות (שהם 0.63% מסך הקולות הכשרים). לכן דבריו של טופורובסקי לא נכונים ברובם.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.