לאן הריבית עוד תגיע ואיפה כדאי להשקיע? התחזיות של מומחי ההשקעות

שנת 2022 תיזכר כאחת הסוערות שידעו השווקים זה כמה עשורים. שנה בה המדדים המובילים נחתכו בעשרות אחוזים, האינפלציה בארה"ב הגיעה לשיא של 40 שנה והריביות בעולם, וגם בישראל, זינקו. מה צפוי לאינפלציה בשנה הקרובה, האם הריבית תתחיל לרדת כמו שמעריכים בשווקים או שהפד ייצמד לתוכנית שלו ויחכה ל־2024, ואילו סקטורים דווקא מרוויחים כשהמסכים בבורסה אדומים?

● הבורסה מסכמת שנה: קבוצת דלק שיאנית התשואה, ומי הפסידה הכי הרבה?
● גולדקנופף הורשע בעבר בעבירת בנייה וביקש התחשבות: "יש לי שמונה ילדים" 

בפאנל מיוחד שערכנו בגלובס, התארחו שלושה מומחי השקעות שניסו לספק תשובות לשאלות הבוערות: ויקטור בהר, מנהל המחלקה הכלכלית בבנק הפועלים; גת מגידו, שותפה מייסדת ומנכ"לית בבית ההשקעות פינסה קפיטל; וארז מגדלי, מנהל חטיבת ההשקעות במגדל. את הפאנל הנחה כתב הבנקים והביטוח של גלובס, רועי ויינברגר.

מה היו הגורמים שטלטלו את השווקים בשנה החולפת? "2022 היא שנת הנורמליזציה. ככל שהתקדם הזמן, האינפלציה עלתה. אנחנו קצת מאחור, אבל רואים את זה בארה"ב ובאירופה. הפדרל ריזרב נותן את הטון ומעלה את הריביות. גם המסרים האחרונים שלו ממשיכים להיות ניציים, ואנחנו נגיע ל־5% ריבית. אנחנו חוזרים לעולם של תשואות באג"ח", אמרה מגידו.

בהר מהפועלים סבור כי ביחס לתנאים מסביב, יכול היה להיות הרבה יותר גרוע. "אם היינו יודעים מראש שתהיה מלחמה באוקראינה, מחירי הנפט יטפסו והתגובה של השווקים תהיה ירידה של כ־20% - היינו לוקחים את זה. המקור של המשבר אינו במגזר הפיננסי, אלא באירועים פוליטיים, ולכן השווקים הגיבו במתינות".

לנהל תיקים בתקופה של סערה בשווקים

המומחים הסבירו מה השתנה בתפיסתם בניהול כספי הלקוחות. "התחלנו את השנה כששוק האג"ח לא היה אטרקטיבי, ולא היו אלטרנטיבות לנכסים מסוכנים. היום הריביות הריאליות גבוהות ביחס לעשור האחרון שהיינו בו. גם האינפלציה - פעם לא היה חשוב אם הריבית צמודה או לא צמודה למדד, היום זו שאלה קריטית. היום המניות נראות פחות מעניינות ביחס לאג"ח", אמר בהר.

מגידו: "כיום אפשר לעשות תשואות חד-ספרתיות נאות באג"ח בדירוגים גבוהים. זה מוריד את הסיכון של התיק. תחשבו כמה מאמץ משקיעים עשו כדי להשיג תשואות של 5%, והיום זה הרבה יותר קל. היום צריך לברור את החברות הספציפיות, לבחון את רמות המינוף שלהן ולהיות מאוד סלקטיביים".

 ארז מגדלי, מנהל חטיבת ההשקעות במגדל / צילום: כדיה לוי

מגדלי מצדו ציין את ההשקעה באפיקי הנדל"ן והתשתיות, שיש בהם "הגנה מסוימת מאינפלציה. הם שומרים על הערך גם בתקופות כאלה".

הבנק המרכזי בארה"ב העריך לאחרונה כי הריבית תגיע בשיאה ל־5.1% ותישאר כך לפחות עד 2024. בשווקים לעומת זאת מעריכים בהסתברות גבוהה כי הריבית תרד כבר בשנה הבאה. שאלנו האם זה המצב שבו בשווקים לא מאמינים לפד הוא מסוכן?

מגדלי: "הבנקים המרכזיים ייטו להיות שמרניים בהורדות הריבית. האינפלציה הפתיעה אותם, כי הם היו בקונספציה שהאינפלציה היא זמנית. היום יש לנו העלאת ריבית חדה. מחכה להם בחירה לא פשוטה בין צמיחה לאינפלציה. פחות חשוב שהיא תגיע ל־2% אלא שתהיה בשליטה ולא תנודתית. הבנקים המרכזיים יוכלו לחיות עם אינפלציה יותר גבוהה ממה שהתרגלנו, אבל הם יחכו לראות שלחצי השכר יורדים, שהאינפלציה יורדת לקצבים שהאמינות שלהם נשמרת, וזה לא יקרה בחודשים הקרובים".

בהר מצדו חושב שהבנקים המרכזיים רציניים מאוד בכוונתם לדכא את האינפלציה. "הפד והבנק המרכזי האירופי, ה־ECB, הצליחו לאותת לשוק שהמדיניות המוניטרית כבר לא תהיה מה שהתרגלו והריביות לא יירדו כל כך מהר. המסר היה חד משמעי: זה לא מספיק שהאינפלציה יורדת, היא צריכה לרדת ל־2%", אמר.

מגידו: "יש מאבק בין המשקיעים שמדברים על פיבוט (הורדת ריבית - ע.א) כאילו זה איזה מטבע שמתהפך, והפד שמנסה לשכנע את המשקיעים שזה לא הולך להיות ככה. מבחינת הפד, זה אירוע בלהות שהשוק מתקן 10% למעלה והורס את כל מה שהוא ניסה להשיג".

מה יקרה לאינפלציה בישראל ובעולם?

בעוד שבארה"ב האינפלציה כבר מראה סימני התקררות עם חודשיים של ירידה בקצב השנתי, בישראל היא עדיין לא הגיעה לשיאה. ממה נובעים הפערים הללו ומתי אנו צפויים לראות שינוי?

מגידו: "בין ישראל לארה"ב יש עיכוב. אבל ישראל מושפעת ממצב המאקרו הגלובלי, ולכן צריך להסתכל על ארה"ב ובכלל על העולם המערבי. אנחנו נראה את האינפלציה הולכת ופוחתת, אך היא לא תגיע ישר ל־2%. שוק ההון צריך לראות את כיוון השינוי. ההערכה שלי, היא שהאינפלציה כן תרד בחדות לאורך השנה. בישראל זה פשוט יקרה בעיכוב".

 ויקטור בהר, בנק הפועלים / צילום: כדיה לוי

בהר: "האינפלציה בישראל דומה לזו של ארה"ב. בשנה האחרונה האינפלציה בארה"ב הייתה יותר גבוהה מפה, אבל ישראל סוגרת פערים - למשל במחירי המזון. עליית מחירי המזון הייתה מתונה ביחס לזו בארה"ב, בעיקר בגלל לחצים על חברות המזון, ועכשיו זה בא לידי ביטוי. אותם כוחות שפעלו על ארה"ב ועל אירופה זה אותם כוחות שפועלים גם בישראל. מה שמניע את האינפלציה זה בעיקר לחצי השכר. עם זאת, אני מעריך שהיא תרד בשנה הבאה בגלל ההאטה בישראל או מיתון בעולם".

הסכמי השכר ישפיעו על עליות המחירים

כשמדברים על האינפלציה בישראל, אי אפשר שלא לדבר על המשא ומתן הצפוי על הסכמי השכר במגזר הציבורי, שצפויים להשפיע גם הם על עליות המחירים בישראל.

"בשוק הפרטי יש שני קטרים שמשכו את המשק, ההייטק והנדל"ן, והם נכנסו להאטה. זה יפגע באפקט העושר של הצרכנים והמשקיעים. לא נהיה אי בודד. זה ימתן את הלחצים הכלליים על האינפלציה - למרות העלאות השכר", אמר מגדלי.

בהר מצדו מזהיר מפני כדור שלג. "העלאת השכר מגדילה את כוח הקנייה של הציבור וזה מעודד פעילות כלכלית, אבל מקשה על המדיניות המוניטרית להורדת האינפלציה. העלאות שכר במגזר הציבורי מועתקות בסופו של דבר למגזר הפרטי, מעלות את עלויות הייצור וכך מתדלקות את האינפלציה".

על פי רוב התחזיות, מיתון בארה"ב ובאירופה בשנה הקרובה הוא כמעט בלתי נמנע. עד כמה הוא יהיה חמור ואיך זה ישפיע על ישראל?

"כדי להוריד אינפלציה, הניסיון מראה שברוב המקרים צריך תקופה של מיתון. המיתון הוא הכרחי כי הממשלה לא יכולה לשלוט במחירים. עד כמה? בארה"ב ובאירופה המצב מחייב האטה יותר משמעותית, כי המדיניות המוניטרית שם הייתה יותר מרחיבה", אמר בהר. "בישראל גם לא נצליח לברוח מהאטה בגלל הפיטורים בהייטק והפגיעה בכוח הקנייה של הציבור, אבל הקונצנזוס הוא שזה לא יימשך יותר משנה".

 גת מגידו, שותפה מייסדת ומנכ''לית בבית ההשקעות פינסה קפיטל / צילום: כדיה לוי

גת מגידו מצטרפת להערכות הללו: "מיתון באירופה מתפתח כבר הרבה מאוד זמן. בארה"ב יהיה מיתון עדין, ובישראל נחיתה יותר רכה. פה פיזרו פחות כסף מבאירופה או ארה"ב. יש הרבה חברות שמתייעלות וחותכות בהוצאות בתקופה הזאת. זה יביא אותן ב־2023 לנקודת יציאה שיכולה להיות נוחה".

מגדלי: "למדיניות מוניטרית לוקח זמן לעבוד. לצד העלאות הריבית, גם הבנקים המרכזיים מצמצמים את המאזנים שלהם. לדברים האלה לוקח זמן, והשווקים שרגישים לריביות כמו הנדל"ן בארה"ב כבר הגיבו. בניגוד למצבי עבר, אין חוסר איזון בכלכלה האמריקאית כמו ב־2008. אנחנו רואים יותר האטה והתאמה לעולם שהוא עם ריבית גבוהה יותר שהכדאיות מתומחרת מחדש, אבל לא מיתון וגידול משמעותי באבטלה. אירופה מתפקדת לא רע ביחס להלם שחטפה".

בתוך הכאוס ששרר השנה בשווקים, היו גם כמה הזדמנויות השקעה, אפילו בשוק המניות. "תקשורת זה סקטור שעשה ביצועים טובים ב־2022, וגם ימשיך אותם ב־2023", אומרת מגידו. "הוא מנותק מהמצב הכלכלי ופחות מושפע ממיתון ויש בו תהליכים מאוד חיוביים כמו סיבים אופטיים ו־5g". עוד אמרה מגידו כי "קשה לתת תזה ענפית בתקופה הזו, צריך לבחור את החברות בצורה ספציפית, להתרחק מחברות ממונפות שלא יצליחו להחזיק את המודל העסקי שלהן, וללכת לחברות שההכנסות שלהן צמודות לאינפלציה ויצליחו לפצות על עלויות המימון, שמציגות תזרימים חזקים, וכמובן הנהלות איכותיות שיודעות להוביל את החברות שלהן בתקופות פחות נוחות".

מגדלי: "ברמה הגיאוגרפית, נוצרו לא מעט הזדמנויות. מה שקורה באסיה ושינוי הגישה של סין הוא משמעותי. מעבר לזה, העולם הוא אחר והמינוף הוא יותר משקולת מכוח שדוחף. חברות יצטרכו לעבוד יותר קשה כדי להשיג אותם רווחים. זה לא סיפור סקטוריאלי, אלא יותר של מבני המאזנים. בקשר למגזרים הדפנסיביים, חלקם כבר יותר יקרים ויש יותר הזדמנויות בסקטורים מחזוריים".

בהר: "בעולם של ריבית גבוהה, קשה יותר למשקיעים להיכנס למניות צמיחה על סמך הבטחה שהחברה תצמח לאורך שנים למרות שהרווחיות השוטפת היא נמוכה. במחצית הראשונה של 2023, כל עוד לא רואים את הפחתות הריבית באופק, זה עדיין עולם של השקעות דפנסיביות. מניות צמיחה, בעיקר טכנולוגיה, יהיו יותר רלוונטיות כשהמשקיעים יראו את הפחתות הריבית מתקרבות".

מגדלי הוסיף כי "בטווח הארוך אנחנו בעולם שמתמודד עם משבר האקלים. במעבר לעולם עם פחות פליטות פחמן יהיו הרבה יותר הזדמנויות. הדברים האלה יימשכו ויניבו תשואות - גם אם לא בשנה הקרובה, זו מגמה שתמשיך בעשור הקרוב".

הימנעו ממינופים: הטיפים של המומחים

ולסיכום, ביקשנו מהמומחים לתת טיפ אחד למשקיעים לשנה הבאה.

מגידו: "לאפיין את הסיכון כמו שצריך. ההמלצה שלי היא לבחור מנהלים טובים, לא לזגזג. צריך לתת רוח גבית לתיק עם עירוב של אג"ח עם מניות, מפוזר לכל לקוח לפי רמת הסיכון שלו. בניהול סלקטיבי אפשר להימנע מחברות ממונפות או עם מאזנים חלשים. גם בעולם איגרות החוב וגם באקוויטי - זה זמן לניהול אקטיבי".

מגדלי: "יש חברות יציבות, לא צריך לחפש הרפתקאות או כל מיני מקומות אזוטריים כמו שהיה בשנים האחרונות. צריך לבצע כניסה הדרגתית למקומות שיבנו את התיקים לשנים קדימה. שילוב של נכסים ריאליים, נדל"ן ותשתיות, בתיק השקעות שמחזיקים אותו להרבה זמן - זה נותן עוגן ויציבות לעבור את התקופות האלה. זה ייתן הרבה יותר הגנה מהתפרצויות אינפלציוניות".

בהר: "האינפלציה היא רוצח שקט שהורג את החסכונות לאט לאט - עוד 10 שנים אתה יכול למצוא את עצמך עם תיק עם כוח קנייה הרבה יותר קטן. שוק האג"ח הוא אטרקטיבי והתחרות בין הבנקים גבוהה, לפעמים הפקדונות נותנים יותר מהאג"ח שנסחרות בשוק".