אריה דרעי אינו רשאי לכהן בממשלה

הכותב הוא חוקר ומרצה בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית

האם מינויו הצפוי של אריה דרעי לתפקיד שר הוא חוקי? דרעי הורשע לפני פחות משנה בעבירות מס ונידון לשנת מאסר על־תנאי ולקנס. קדמו לכך שתי הרשעות, בשוחד, מרמה והפרת אמונים, בגינן הוא נידון לשלוש שנות מאסר בפועל בתיק אחד ולמאסר על־תנאי ולקנס באחר. בפסק דין ב־2015 דחה בג"ץ עתירות נגד חזרת דרעי לכהן בתפקיד שר, וציין כי מדובר ב"עבירות מובהקות של שחיתות שלטונית, המטילות על איש הציבור החוטא כתם מוסרי כבד".

● קופת השרצים התלויה מאחורי דרעי לא פוסלת אותו מלכהן כשר | דעה

לפי הדין, שתי מגבלות רלוונטיות. אחת נקבעה בחוק יסוד: הממשלה: מי שהורשע בעבירה ונידון למאסר אינו רשאי לכהן בתפקיד למשך שבע שנים, אלא אם קבע יו"ר ועדת הבחירות כי אין בהרשעה קלון. ימים ספורים לפני השבעת הממשלה שינתה הכנסת את הכלל וקבעה כי המניעה תחול רק על נידון למאסר בפועל. בכלל המקביל, שעוסק במניעה לכהן כחבר כנסת, נעשה שימוש במילים "מאסר בפועל", לאור הזכות לכהן בכנסת, באופן שמעיד על כך שהמושג "מאסר" מתייחס גם למאסר על־תנאי.

גם בעסקת הטיעון, שנחתמה בדצמבר 2021, נאמר כי לאור הודעת הנאשם על החלטתו לפרוש מהחיים הפוליטיים, היועמ"ש לא יבקש מבית המשפט להכריע בשאלת הקלון. המשמעות היא שהצדדים להסדר, לרבות דרעי, סברו כי אין צורך להכריע בשאלת הקלון משום שהוא החליט לפרוש מהחיים הפוליטיים, לא משום שעונש מאסר על־תנאי אינו יוצר מניעה לכהן כשר.

מאחורי מסך בערות

כאמור, הכנסת תיקנה את חוק היסוד, והשאלה היא אם התיקון חל מיידית. סמכות הכנסת לקבוע את "כללי המשחק", ובכלל זה לשנותם; היא לא מוסמכת לפטור אדם או גוף מהכללים הקיימים. לא לכך הוענקה לה הסמכות המכוננת. עליה לקבוע את הכללים "מאחורי מסך בערות", לפי העניין ולא לפי המעוניין.

לכן, השאלה היא מה התכלית הדומיננטית של התיקון: שינוי הכלל או פטור לדרעי מהכלל הקיים. לשון החוק כללית וחלה על כל מועמד לתפקיד שר. אך הכרחי להתחשב במכלול הגורמים. אלה מוליכים למסקנה כי התכלית העיקרית היא לאפשר לו להתמנות כשר. אין הסבר אחר לעיתוי התיקון: הוא לא נעשה עד עתה, 20 שנים מאז נחקק, ונעשה בבהילות לפני השבעת הממשלה, אפילו לפני פרסום התיקון ברשומות. הכנסת רשאית לשנות את כלל המניעות, אך לא מיידית אלא רק החל מכהונת הכנסת הבאה.

פגם מוסרי חמור

המגבלה השנייה לכהונה כשר נקבעה בפסיקה, לפני קרוב ל־30 שנה: אין למנות לתפקיד שר אדם שנפל פגם מוסרי חמור במעשיו, שמינויו עלול לפגוע באמון הציבור וליצור סיכון לפגיעה בטוהר המידות.

בנסיבות הנוכחיות, מינוי דרעי חורג ממתחם הסבירות ואינו חוקי, אפילו אם התיקון האמור לחוק יסוד: הממשלה תקף מיידית. לעבירות שבהן הורשע כעת, שאינן קלות, מצטרפות ההרשעות הקודמות, שחלקן עוסקות במעשים שנעשו תוך שימוש לרעה בסמכויותיו כשר הפנים, התפקיד לו אמור להתמנות. בנוסף, העונש הקל שנגזר על ח"כ דרעי לאחרונה התבסס על התחייבותו לפרוש מהחיים הציבוריים.

בית המשפט ציין בגזר הדין, כשיקול מרכזי להסתפקות במאסר על־תנאי: "כל החושש מן הנאשם ומפגיעתו בקופה הציבורית, ויטען כי קיימת בו מסוכנות בכל הכרוך במשאו־ובמתנו בענייני ממון הרבים או היחיד - יוכל למצוא מנוח לחשש זה ולומר בוודאות כי הנאשם לא ייגע עוד בצורכי ציבור הכורכים בתוכם עיסוק כלכלי, וזאת בשל התרחקותו מהזירה הציבורית".

הפרת התנאי אומנם אינה גוררת את ביטול הסדר הטיעון, אך זהו שיקול שיש להתחשב בו בקביעת סבירות מינויו של ח"כ דרעי לשר. זוהי עדות לחומרת מעשיו: משתמע מהם שאלמלא ההתרחקות מהזירה הציבורית, קיימת בו מסוכנות בענייני ממון הרבים.

ייתכן כי הכרעה שיפוטית ברוח האמור כאן תביא לתגובת הכנסת, שבעקבותיה יחריף המשבר החוקתי. אך אין לשיקולים מסוג זה מקום בהכרעת בג"ץ. כך משום שהשלכות ההכרעה אינן ידועות, ובעיקר משום שעל בית המשפט לפסוק לפי הדין בלבד.