דרישה של חבר קונגרס אמריקאי: לבדוק את השימוש בחברת הסייבר של אהוד ברק ומפקד 8200 לשעבר

על פי דיווח ב"ניו יורק טיימס" חברי ועדת המודיעין בקונגרס האמריקאי דורשים לבצע בדיקה של הטכנולוגיות בהן משתמשות סוכנויות אכיפה בארה"ב, ובהן בין היתר של חברת הסייבר ההתקפי הישראלית פאראגון. המחוקקים דורשים תשובות לגבי רכישתה של תוכנת הרוגלה שפיתחה החברה וכן לגבי השימוש בה על ידי מנהל הסמים האמריקאי, כלפי אזרחים אמריקאים, לאחר שנחשף החודש באותו העיתון כי הוא משתמש בתוכנה של החברה הישראלית במבצעיו. במנהל טענו שהשימוש בכלי היה חוקי ונעשה אך ורק מחוץ לגבולות ארצות הברית.

● עיכוב המעבר לדור 5 עלול לחשוף את ישראל למתקפות סייבר
● סוף לבצורת? ארבע חברות ישראליות מצפות לאישור FDA ב־2023
● תוכניות ההישרדות של חברות ההייטק לחורף הגיוסים של 2023 | בדיקת גלובס

יו"ר ועדת המודיעין של הקונגרס האמריקאי, אדם שיף מקליפורניה, שלח מכתב בשבוע שעבר לראש מנהל הסמים, שם שאל אותו על השימוש של היחידה בתוכנה גרפיט, שפותחה על ידי פאראגון. "לשימוש כזה עלולות להיות השלכות על הביטחון הלאומי של ארצות הברית, כמו גם לפעול בניגוד לניסיון לצמצם את ההפצה הרחבה של כלי ריגול חזקים למשטרים אוטוקרטיים ואחרים שעלולים לעשות בהם שימוש לרעה", כתב שיף.

פארגון הוקמה על ידי אהוד שניאורסון, מפקד 8200 לשעבר, יחד עם יוצאי יחידה נוספים, ואחד המשקיעים המרכזיים בה הוא ראש הממשלה לשעבר, אהוד ברק. בדומה לתוכנת פגסוס של NSO, הכלי של חברת פארגון מסוגל לחדור לטלפון הנייד של יעד התקיפה ולמשוך משם הודעות, סרטוני וידאו, תמונות ותוכן נוסף. המערכת מתאימה למקרים בהם מפעילים צווי האזנות סתר בעלי אישור לאיסוף מידע בין תאריכים ספציפיים וגם עבור הבאת מידע היסטורי. 

מגבלות קשוחות יותר לעומת המתחרות

כחלק מהביקורת העולמית על תעשיית הסייבר ההתקפי, ועל החברות הישראליות בענף, חברת פאראגון ניסתה להתאים את עצמה לעידן החדש. משיחה עם גורם שהיה במגע עסקי עם פאראגון ושוחח עם גלובס לפני כשנה, עולה תמונה של חברה שהטילה על עצמה מגבלות קשוחות יותר ממה שעושות מתחרותיה. ראשית, החברה איננה שואבת את כל תכולת המכשיר, אלא מתמקדת בליקוט מידע טראנסאקציוני - כלומר אך ורק מידע מתוך שיח הנעשה באפלקציות צ'ט כמו טלגרם או סיגנל - בין אם מדובר בשיחה קולית או בהתכתבות. לשם הדגמה, היא תאפשר להקליט שיחה בין שני צדדים - אחד מכל טלפון - אך לא תאפשר הפעלה של המיקרופון על מנת להקליט שיח בין אנשים בחדר סגור. מאפיינים אלה הופכים אותה מתאימים לכוחות ביטחון ואכיפה וכן ולגופי ביון המעוניינים להיצמד להגדרה המדויקת יותר של האזנות סתר.

בנוסף, החברה הגבילה את עצמה לעבודה מול סוכנויות ביון, שירותי ביטחון וכוחות אכיפה ב-39 מדינות מערביות בלבד שעומדות בתנאים של דמוקרטיה נאורה, למעט כמה מדינות במזרח אסיה וישראל - שאינן נכנסות להגדרה זו.

מנציגי החברה בישראל נמסר: "מדובר בבקשה לקבלת מידע לגיטימית במסגרת החקיקה בארה"ב לקבלת מידע של ה- intelligence committee בארה"ב מה-DEA בעקבות פרסומים אודות התקשרות של ה-DEA לרכישת תוכנה. אין המדובר בדרישה לחקירה של חברת פאראגון ומכל מקום סט השאלות שביחס אליהן מתבקשת התגובה כלל לא מפורסמות לעיון הציבור".

הבהרה וגילוי מלא: בעקבות הפרסום בו נזכר גם שמה של חברת פאראגון נבקש להבהיר כי להבנתנו לא מתנהלים בארה"ב הליכי חקירה בעניינה, או בקשר לטכנולוגיה שפותחה על ידה.
מדובר בבדיקה שעורכת ועדת המודיעין של הקונגרס האמריקאי לגבי מדיניות רכש אמצעים וטכנולוגיות של סוכנויות אכיפה בארה"ב.