המושג אנרכיזם נחשב מושג חיובי ומלא תקווה בפילוסופיה הפוליטית. ואכן, מה יכול להיות גרוע בשאיפה לחברה נטולת היררכיות, ברצון לשחרר את האדם מעולו של משטר, ולאפשר לו לממש את עצמו בחירות מלאה. אלא שתיאוריה לחוד ומציאות בנפרד. הניסיונות המעטים לייצר "מדינה" ברוח אנרכית הסתיימו תמיד בנהרות של דם.
צמיחתו הראשונה של הביטקוין ואחריו כל עולם הקריפטו נשענה על אידיאולוגיות אנרכיסטיות. אחת המטרות היתה ליצור מערכת שלא תשלט על ידי גוף עסקי או ממשלתי אחיד (כזה שעלול לייצר הונאה או עוול) והיררכי, אלא תתנהל באופן אנונימי, כאילו "מעצמה"; ללא ניהול חיצוני.
האירועים הסוערים בשוק הקריפטו; ובמיוחד פרשת FTX, מעלים את שאלת המבנה של הבורסות העתידיות, וזאת מתוך הנחה שהן הולכות לכלול, יותר ויותר, נכסים דיגיטליים.
כיום קיימים כמה סוגי בורסות. השגורה ביותר היא בורסה דיגיטלית "רגילה" ברוח NASDAQ, כזו שבה נסחרים מוצרים "רגילים", שאינם קריפטוגרפים. בנוסף, קיימות בורסות דיגיטליות רגילות (כלומר, ריכוזיות) שבהן נסחרים נכסים קריפטוגרפים (מבוזרים). כזו היתה FTX.
הניסיון לבלום אירועים עתידיים ברוח הונאת FTX מציג שתי גישות שונות. אין מדובר בהפכים, אלא בשני מודלים שעשויים להשלים זה את זה. המודל הראשון הוא מודל של בורסה מבוזרת בעצמה, א-מנוהלת, המתרחשת על בלוקצ'יין, כאשר המבנה הייחודי לה אינו מאפשר ריכוזיות שלילית והונאות מתוכננות כפי שהתרחשו ב-FTX.
המודל השני מתבסס על הטענה כי אין שום התכנות למסחר בנכסים הדיגיטליים ובמטבעות קריפטו, אשר אינו מנוהל בקפידה ומפוקח על ידי הרשויות הראויות. מודל זה הוא מודל של בורסה קלסית, ריכוזית ולא מבוזרת, מפוקחת בקפידה על ידי הרשויות בארה"ב ובאירופה, שבה נסחרים מוצרים קריפטוגרפים, על כל המייחד אותם.
את הפתרון מהסוג הראשון מדגימה בורסת Uniswap. בורסה זו היא בורסה מבוזרת שבה נסחרים נכסים קריפטוגרפים. היא פועלת על פלטפורמת האית'ריום, אינה מנוהלת מבחוץ ורצה על תוכנת קוד פתוח. יתרונו של מבנה כזה הוא חוסר היכולת (ככל הנראה) ליצור הונאה על ידי מפעילים (מאחר שיש מאסה של מפעילים). חסרונה של בורסה זו נעוץ בעובדה שכתשעים אחוזים מן הנכסים הקריפטוגרפים הנסחרים על גבי פלטפורמה זו הם נכסים מפוקפקים ויותר.
המצדדים במודל של Uniswap, טוענים, כי הבעיה היא בעיה של התחלות. ברגע שלבורסה זו יקומו מתחרות מבוזרות כמוה, תיווצר תחרות, תיווצרנה בורסות ייעודיות ובורסות באיכויות שונות. ההונאות לא תשרודנה את השוק החופשי שייווצר. טענה נוספת כופרת בקשר ההכרחי בין בורסה מבוזרת לבין קריפטוגרפיה מפוקפקת. בבורסה מבוזרת ניתן לסחור בנכסים אמינים, כגון נכסי נדלן, כרטיסים להופעות ועוד נכסים רבים. לעומת זאת, גם בורסות "רגילות" הפועלות בעולם אינן חסינות מהונאות.
אחד המזוהים עם גישה זו הוא אופיר פז, מנכ"ל ומייסד OmniStar. חברה זו מייצרת פלטפורמה מבוזרת שעל גבה יכול כל אדם להקים את הבורסה המבוזרת שלו עצמו ולהתחיל לייצר מסחר. המטרה היא לייצר שפע של מוקדי מסחר, לבטל את הריכוזיות הקיימת היום בדמותן של כמה בורסות ריכוזיות ולבטל את הצורך בפיקוח מלמעלה. גישה זו מזדהה עם האנרכיזם האידיאולוגי של ראשוני עולם הביטקוין; ביזור, אנונימיות וחופש ליצור.
בעוד אנשי הגישה הראשונה מתבססים על אידיאולוגיה מראשית ימי הקפיטליזם, מצדדי הגישה השניה מגייסים את ההיסטוריה של הקפיטליזם המודרני. היסטוריה זו מאופיינת בהתפתחות מודלים עסקיים וטכנולוגיות חדשות, אשר פועלים בתחילת דרכם באופן חופשי ובלתי מפוקח (בהתאם לאידיאולוגית השוק החופשי) ולאחר הצטברות של כשלים ומשברים מוכנסים תחת רמות שונות של רגולציה אל המיינסטרים הכלכלי והפיננסי.
את הגישה הזו מובילה בחלוציות INX הישראלית של שי דתיקה. בשיחה איתי טוען איתי אבנרי, המשנה למנכ"ל INX, כי הדרך היחידה להכניס את עולם הקריפטו והבלוקצ'יין אל המיינסטרים של הכלכלה היא באמצעות הכנסת עולם לזה לפיקוח השגור של רשויות הפיקוח של המדינה. עולם המסחר בנכסים דיגיטליים (ניירות ערך, אגח"ים, קריפטו ועוד) מיצה חלק זעיר מהפוטנציאל שלו. כדי למצות את הפוטנציאל הזה אין להסתפק בסוחרים מומחים וייחודיים. הדרך אל הסוחר הפרטי, הזעיר, היא בהכנסה של הנכסים לזרם המרכזי.
וכך, INX היא הבורסה היחידה שמאפשרת מסחר בקריפטו, בניירות ערך דיגיטליים והשקעה בגיוס ראשוני של חברות ציבוריות ופרטיות, והכל באופן רגולטורי מלא. חברה זו היא היחידה שביצעה הנפקה לציבור הרחב של נייר ערך דיגיטלי באישור רשות ניירות הערך האמריקאית. כניסה מוסדרת כזו אל המיינסטרים מאפשרת למשקיעים בעולם להנות מיתרונות עולם הנכסים הדיגיטליים בסביבה מוגנת.
זאת אף זאת, החברה התגייסה לאחרונה להקמת תשתיות מדינתיות ובינלאומיות שתאפשרנה למדינות שונות להפעיל את "מטבעות" ה-CBDC (מטבע דיגיטלי לאומי). בכך היא מעגנת את עצמה כאחת מהמטמיעות העיקריות של טכנולוגיית בלוקצ'יין במיינסטרים הכלכלי.
אדם סמית, התאורטיקן של השוק החופשי חשב שגילה את מערכת החופש האנושית המוחלטת; מערכת המנוהלת מתוך עצמה ללא ניהול חיצוני. האבולוציה של הכלכלה במערב הראתה כי השוק החופשי פועל במיטבו באמצעות תמיכה רגולטורית של המדינה. האם זה עתידו של החופש הדיגיטלי? ימים יגידו.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.