האם השתתפות הבעל בהחזרי המשכנתה מעניקה לו זכויות בדירה של גרושתו?

הכותבים הם השותפים המייסדים במשרד עורכי הדין הופמן & פרידנברג המתמחה בענייני משפחה וירושה.

סעיף 125 לחוק המקרקעין מקדש את הרישום בטאבו וקובע כי עצם הרישום מהווה ראיה חותכת לתוכנו; לכך מתווספת הוראת סעיף 5 לחוק יחסי ממון בין בני זוג לפיה נכסים שהיו בבעלות בן או בת זוג לפני הנישואים אינם משותפים. הוראות אלה אמורות להגן על בן או בת זוג שמביאים עמם לקשר הנישואים נכסי מקרקעין הרשומים בבעלותם, אלא שהפסיקה בשנים האחרונות הכירה באפשרות של שיתוף ספציפי בנכסים כאלה - בנסיבות מיוחדות המאפשרות לגבור על הוראות החוק. בעוד שבדרך כלל התבססה הפסיקה בעיקר על נסיבות שבהן הוכחו מגורים משותפים והשקעות כספיות להשבחת הנכס, הרי שפסק דין שניתן לאחרונה ע"י בית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע מרחיב את היריעה וקובע שיתוף ספציפי בדירת מגורים על בסיס נורמטיבי של חיי נישואים וניהול משק בית המשותף. קריאת השכמה חשובה לכל המבקשים להסתמך על החוק הכתוב.

עובדות המקרה: בני הזוג עברו להתגורר בדירתה של האישה וכעבור ארבע שנים נישאו - עד שנפרדו בחלוף 20 שנות מגורים משותפים. הדירה נרכשה על ידי האישה כשלוש שנים טרם ההיכרות ומומנה ברובה באמצעות משכנתה, אלא שהעבודות המזדמנות בהן עבדה האישה לאורך השנים לא הניבו לה הכנסה גבוהה והיא אף נקלעה לחובות ולהליכי הוצאה לפועל כך שמי שנשא בפועל בהחזרים החודשיים של הלוואת המשכנתה היה דווקא האיש - אשר טען בבית המשפט כי הדבר נעשה על בסיס כוונה ברורה לשיתוף בדירה.

האישה, מנגד, הכחישה את טענות האיש והתעקשה להסתמך על הוראות חוק המקרקעין שמקדש את הרישום בטאבו.

ההחלטה: לאחר סקירת ההלכות המשפטיות קבעה השופטת אפרת שהם דליות מבית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע כי חרף רישומה בטאבו בבעלות יחידנית של האישה, הדירה היא נכס משותף השייך גם לאיש. בין היתר נסמך פסק הדין על עדותה של האישה שאישרה כי בתקופות שבהן האיש לא עבד "הייתה בעיה עם הבנק" וכי הכנסתה בפועל הייתה גבוהה מהכנסתה המוצהרת והמדווחת.

המשמעות: אפשרות השיתוף הספציפי בדירת מגורים שבעלותו של מי מבני הזוג בה מוגנת מכוח חוק המקרקעין (ע"פ הרישום על שמה בלבד) ומכוח חוק יחסי ממון (מעצם רכישתה טרם הנישואים) הופכת נגישה יותר. פסק הדין הנוכחי מהווה פריצת דרך משמעותית ומבהיר כי עצם תשלום החזרי המשכנתה במסגרת החיים המשותפים ועל בסיס משכורות הצדדים שנחשבות משותפות ע"פ חוק יחסי ממון - יש בו כדי להקים כוונת שיתוף ספציפית. פסק הדין מהווה קריאת השכמה לכל הסבורים שניתן להסתמך על שתי הוראות חוק שונות המקבעות את הבעלות הבלעדית בנכס, וכעת אפשרות השיתוף הפכה לקרובה ונגישה הרבה יותר.

תלה"מ 53708-06-20