חמישה גרפים שכדאי לשר האוצר בצלאל סמוטריץ' להכיר

הממשלה החדשה מקבלת ירושה נאה מצד אחד, ובעיות קשות מהצד השני. ישראל הצליחה להתאושש מהקורונה בצורה טובה במיוחד, עם צמיחה גבוהה, אינפלציה נמוכה וצמצום משמעותי ביחס החוב־תוצר בהשוואה לזינוק האדיר של שנת הקורונה. אולם, בפני הממשלה עומדים גם אתגרים גדולים: מחירי הדיור גואים, הפקקים מחמירים בכל שנה, והפערים בין המגזרים בתעסוקה נותרו גדולים מאוד.

● סמוטריץ' בהחלטתו הראשונה: ביטול המס על חד פעמי ושתייה ממותקת
● שר האוצר בצלאל סמוטריץ': אמשיך את הרפורמות שהחל ליברמן

התקציב הקרוב וחוק ההסדרים יידרשו לעבור תוך 145 יום מכינון הממשלה, כלומר עד חודש מאי. במסגרת זאת, תידרש הממשלה להתמודד עם הבעיות הללו ועם אלו שעוד יגיעו עקב ההאטה בכלכלה העולמית, תוך התחשבות בהרכב הקואליציה ובאינטרסים השונים והסותרים של המפלגות החברות בה.

1. ישראל צפויה להישאר בצמרת הצמיחה העולמית

הצמיחה בישראל ב־2022 הייתה גבוהה במיוחד ביחס לעולם. בעוד שברוב המערב נרשמה צמיחה מתונה בלבד, עד כדי צמיחה ריאלית שלילית (קרי, צמיחה נמוכה יותר מקצב האינפלציה), הצמיחה הישראלית הייתה מרשימה במיוחד.

אירלנד, שגם בה יש תעשיית הייטק גדולה, צמחה עוד יותר. ה־OECD חוזה האטה בצמיחה בכל העולם ב־2023, לרבות 2.8% בישראל. אך, גם הצמיחה הזו צפויה להיות גבוהה ביחס לאירופה וארה"ב, שצפויות לסיים את 2023 עם צמיחה קרובה לאפס.

2. האינפלציה באירופה גבוהה כמעט פי שניים

ישראל יקרה מאוד ביחס למערב, מה שמביא לזעם ציבורי רחב בכל העלאת מחירים - אך השינוי היחסי במחירים בהשוואה לעולם נמוך למדי: האינפלציה בגוש האירו גבוהה כמעט פי שניים מזו בישראל, וכמעט שאין מדינות מערביות עם אינפלציה נמוכה יותר מזו של ישראל.

בעזרת שילוב של מחירי אנרגיה יציבים ביחס לעולם, בזכות הסכמים ארוכי־טווח של חברת החשמל עם זכייניות מאגרי הגז הטבעי, הדפסת כסף מתונה בזמן משבר הקורונה ואף קודם לכן, ורפורמות שחושפות את השוק הישראלי ליבוא מחו"ל - האינפלציה הישראלית נמוכה יחסית.

עם זאת, האינפלציה בישראל משתנה, כנראה, באיחור מסוים אחרי רוב המערב. בזמן שבארה"ב קצב האינפלציה יורד, בישראל הוא יציב ועדיין עולה מעט.

3. החוב הממשלתי הלך וירד במשך עשור

החוב הממשלתי של ישראל נמצא בעשור האחרון בירידה רציפה, בעקבות מדיניות של גירעון נמוך ביחס לצמיחה הכלכלית. משבר הקורונה ב־2020 היווה שינוי כיוון חד, שלמעשה מחק תוך שנה את כל ההישגים של העשור האחרון מבחינת הצמצום ביחס החוב לתוצר.

אולם, הצמיחה המהירה שבאה לאחר מכן, והתקבולים ממסים (בעיקר מתעשיית ההייטק) הביאו לירידה של יחס החוב לתוצר בקרוב ל־60% שהגדירה אמנת מאסטריכט בתור רף בריא. קרן המטבע העולמית חוזה כי יחס החוב לתוצר של ישראל ימשיך לרדת בשנים הקרובות, אבל הדבר תלוי בנכונותה של הממשלה החדשה להתפשר על חלק מההוצאות שהובטחו בהסכמים הקואליציוניים - ולהתכנס למסגרת התקציב.

4. שיעור תעסוקה גבוה, שמסתיר פערי ענק

שיעור התעסוקה בישראל גבוה ביחס לעולם, אך הוא מסתיר פערים אדירים בין מגזרים ומגדרים שונים בתוך הציבור הישראלי.

בעוד שכמעט כל היהודים שאינם חרדים בגיל 25־64 נמצאים בשוק העבודה, רק מחצית מהגברים החרדים והנשים הערביות משתתפות בשוק העבודה. נשים חרדיות, אף שרובן נמצאות בשוק העבודה, עובדות במרבית המקרים במשרה חלקית ובשכר נמוך.

שילוב כלל המגזרים בשוק העבודה, והענקת מיומנויות רלוונטיות למציאת עבודה פרודוקטיבית ומכניסה, מהווה את אחד מהאתגרים המרכזיים של הכלכלה הישראלית ככלל ושל הממשלה החדשה בפרט. לאור קצב גידול האוכלוסייה החרדי שעומד על פי שניים מהממוצע בכל אוכלוסיית המדינה, בעיה זו תהיה אקוטית עוד יותר בעתיד.

בתוך כך, מחירי הדיור זינקו ביותר משליש בשלוש השנים האחרונות. מחירי הדירות הגבוהים ממילא בישראל חוו עלייה נוספת, שהופכת את הבעלות על דירה לרחוקה מאוד מהישג ידם של רבים.

כעת, כשהריבית במשק עולה בחדות - כך עולים גם תשלומי המשכנתה שאנשים נדרשים לשלם על הבעלות על דירה. עם זאת, האפקט המצנן של הריבית הגואה מביא לצמצום בביקוש ואיתו במכירות הדירות, וייתכן כי יחד עם הבנייה שעלתה מאוד בשנה האחרונה - אולי נראה בקרוב התמתנות בעליית מחירי הדירות או אפילו ירידה של ממש.

הממשלה החדשה שואפת להוריד את מחירי הדיור באמצעות סבסוד תשתיות לרשויות המקומיות, במטרה לתמרץ אותן לשחרר קרקעות לבנייה. האם זה יצליח? נגלה בהמשך השנה.

5. הפקקים מחריפים בשל קצב סלילת הכבישים

קצב סלילת הכבישים לא מצליח להדביק את העלייה בנסועה ובקניית הרכבים של ישראלים, מה שמביא לפקקים הולכים ומחריפים בעשור האחרון. ייתכן כי אין שום דרך להדביק את העלייה, משום שכל סלילה של כביש מעודדת עוד נסועה ורכישה נוספת של כלי רכב.

אם כך, נדרשת השקעה ניכרת בתחבורה ציבורית, בניית תשתיות חכמה ונתיבי העדפה בכבישים. גם תמחור נסיעה בכביש בשעות העומס (אגרת גודש) עשוי להקל על הפקקים, אבל בהסכמים הקואליציוניים הוסכם לבטל את אגרת הגודש שהייתה אמורה להיכנס לתוקף ב־2025.