אם בשנות הקורונה בילו הישראלים 12 שעות ביום מול מסכים, הרי שדווקא כשהמגפה כבר לא מרתקת אותנו לבתים, וכל האפשרויות לכאורה פתוחות, הישראלים דווקא נמצאים יותר מול מסכים - 12.4 שעות בממוצע, כלומר למעלה ממחצית היממה. כך עולה מדוח מצב האינטרנט בישראל 2022 של בזק, בשיתוף מכון המחקר KANTAR.
● כשנייקי פגשה את נטפליקס: מה עומד מאחורי שיתוף הפעולה בין הענקיות?
● הסעיף שנשלף משום מקום ותקע את המהלך להוזלת אלפי מוצרים | ניתוח
הדוח מבוסס על סקר מקיף בקרב 4,500 משתתפים, כולל החברה הערבית, ולמעשה מציג לא רק ניתוח צרכני וכלכלי של הישראלים, אלא גם ניתוח חברתי ופסיכולוגי של החיים בעת הנוכחית. הבחירות הדיגיטליות שאנו עושים מעצבות את השגרה שלנו, ובמידה מסוימת אף משתלטות עליה. אמנם נראה שבקרב הציבור ישנו רצון להקטין את זמן החשיפה, אך עדיין קיים הפחד להישאר "לא בתמונה".
שקועים בטלפון
הדוח שם דגש על ההתמכרות למסכים, מה שמוכר כ-Phubbing - תופעה המתרחשת כשאדם מתעלם מהסביבה שבה הוא נמצא, ומתרכז בטלפון החכם שלו. 82% מתעצבנים כשעושים להם זאת, ואותו שיעור של אנשים מעידים כי הם מנסים לעשות זאת בעצמם כמה שפחות. עם זאת, 22% מודים שהם עושים זאת כשהם עם חברים או משפחה (מה שבהכרח מעיד שלפחות חלק מאלה שאמרו שהם משתדלים, לא באמת מצליחים), ול-52% קשה להפסיק לעשות זאת.
מעניין לציין כי התופעה מתרחשת בעיקר בזמן שאמור להיות פרטי: הנתונים מראים שחלה ירידה במספר הדקות של הישראלים מול מסכים בזמן העבודה לעומת 2020, ובמקביל חלה עלייה במספר הדקות מול מסכי הטלוויזיה והרשתות החברתיות.
השעות הרבות מול מסכים משתקפות היטב בנפחי הגלישה: אם ב-2013 עמדה צריכת הגיגה בממוצע לאדם ביום על 1.5, ב-2022 כבר מדובר בפי 10 מזה (יותר מאשר בקורונה, אז עמד הנפח על 12). אמנם אחת הסיבות לכך היא המונדיאל, אך היא אינה היחידה - גם ללא תחרות הכדורגל העולמית, הנפח הממוצע השנה היה גבוה יותר מאשר בעבר, ועמד על 14 גיגה.
רציניים יותר ברשתות
על פי הדוח, שמתפרסם זו השנה התשיעית, בכל שכבת גיל בולטת רשת חברתית שונה: אצל הילדים מדובר בטיקטוק (70%), בקרב בני 13-35 זהו האינסטגרם (61%), ובקרב בני 35 ומעלה, פייסבוק עדיין שולטת בכיפה (81%).
באשר להרגלי הגלישה ברשתות, 53% מעידים כי אינם מצליחים לשלוט בזמן כשהם מתחברים אליהן. 77% עושים זאת מתוך הרגל או שעמום. הצורך להיות מחובר כל הזמן בא לידי ביטוי גם בכל הנוגע להודעות וואטסאפ - 83% מרגישים צורך לקרוא הודעות מיד כשהן נכנסות, ו-63% מרגישים שמצפים מהם לענות מיד.
התפקיד של הרשתות החברתיות משתנה בעיני הישראלים, כאשר 55% משתפים פחות תכנים אישיים מבעבר, ו-47% פחות משתמשים בהן כדי לתחזק קשרים. בנוסף, 56% סבורים כי הן מקום לשיתוף תכנים רציניים ואיכותיים, ו-73% סבורים כי הרשתות עוזרות בקידום מחאות חברתיות.
תוכנית ההתנתקות
תגובת הנגד לגידול בזמן שמבלים הישראלים מול המסכים היא ההחלטה על זמני התנתקות. כך, למשל, 55% מוציאים בלילה את הסמארטפון מחדר השינה, לעומת 38% ב-2021. קרוב ל-40% מעידים כי אינם משתמשים בנייד בשבת (שלא מטעמי דת), לעומת 29% ב-2021.
83% מהישראלים מצהירים כי אינם משתמשים בנייד בזמן הארוחה, 67% מתחילים את הבוקר ללא נייד, ו-73% מכבים את ההתראות בטלפון על קבלת הודעות מווטסאפ או מהרשתות החברתיות. כ-40% מחקו אפליקציות כי הן גזלו יותר מדי זמן (כ-3.5 אפליקציות בממוצע).
כאמור, מדובר בעדויות הישראלים על עצמם, כך שייתכן כי ישנה הטיה, והם היו רוצים לראות עצמם באור חיובי יותר ממה שקורה בפועל. עדיין מדובר במגמה מעניינת, המעידה על האופן שבו נתפסים היחסים שלנו עם המכשיר הנייד.
"אם עד לאחרונה הרשת ניהלה אותנו, השינוי הגדול בא היום לידי ביטוי בכך שאנחנו בוחרים לעצמנו זמן נטול דיגיטל, ועל ידי כך מנהלים את השגרה הדיגיטלית שלנו", מסכמת את הנושא טלי פולג, סמנכ"לית השיווק בבזק. "לפני שנה מרבית זמן המסכים יועד לעבודה או לימודים, והיום הזמן מול המסך הוא יותר בשעות הפנאי, כולל סטרימינג וגיימינג - רבע מהמבוגרים משחקים, 70% יותר מאשר בשנה שעברה, ועושים זאת בסוג של בינג'".
העתיד הטכנולוגי
לאחרונה כתבנו כאן במדור כי על מנת ששחקניות הסטרימינג ישמרו על מקומן ומעמדן, יהיה עליהן להציע ערך מעבר לסרטים ולסדרות שבהם הן מתרכזות כיום.
הנתונים בדוח תומכים בכך, כאשר בקרב בני הנוער וגילאי 18-34 - שהם בדרך כלל מאמצים מוקדמים יותר של טכנולוגיות חדשות - נרשמת ירידה בשיעור המנויים של נטפליקס. הירידה היא מ-62% ו-66% (בהתאמה) ב-2020, ל-49% ו-45% ב-2022. לעומת זאת, בקרב המבוגרים יותר נמצאת נטפליקס בעלייה: מ-53% בשנת 2020 ל-58% בשנת 2022, ובקרב בני ה-55 ומעלה מ-41% ל-43%.
תחום התשלומים בדיגיטל תפס השנה תאוצה, כאשר 93% מעידים כי הם משתמשים בארנק הדיגיטלי. 45% משלמים בגוגל פיי ובאפל פיי, לעומת 19% בשנה הקודמת, ו-38% מבעלי השעון החכם משלמים באמצעותו. עם זאת, 52% חוששים להכניס פרטי כרטיס אשראי לטלפון הנייד או לשעון החכם. אתרי הקניות המובילים, כפי שעולה גם במדד רכישות הישראלים באונליין שמתפרסם מדי חודש בגלובס, הם עלי אקספרס, שיין ואמזון.
שלושה תחומים חדשים יחסית, שהתחזקו השנה אך עדיין אינם מוכרים מאוד לציבור הרחב, הם המטאוורס, ה-NFT וקניות הלייב סטרימינג, המאפיינות את הדור הצעיר. כשליש מבני 18-34 מכירים את המטאוורס, לעומת 22% מבני הנוער. כרבע מהישראלים הבוגרים שמעו על ה-NFT, ומחציתם חושבים כי כדאי להשקיע בו (5% כבר רכשו יצירות כאלה).
בשנה האחרונה מתבסס ערוץ מכירות נוסף, בעיקר בקרב הצעירים - לייב סטרימינג שופינג. הכוונה היא למעין גרסה אינטראקטיבית של ערוצי קניות, שמאפשרת ללקוחות לשלוח שאלות בצ'ט, ולהתייעץ עם ה"מנחים" בזמן אמת.
לפי דוח בזק, 11% מבני הנוער רכשו מוצרים באמצעות לייב סטרימינג שופינג, ו-7% רכשו מוצר באמצעות משקפי VR. לאחרונה פרסמנו כי לפי הערכות של מקינזי, עד שנת 2026 מכירות הלייב סטרימינג עשויות להוות 20% מכלל האיקומרס בעולם.
לדברי רן גוראון, מנכ"ל בזק, "הדברים המיוחדים של היום הם הנורמות של מחר, והשאיפה שלנו בדוח היא לשים את האצבע על המגמות". גוראון ציין כי היעדים של בזק הם "להגיע ל-2 מיליון סיבים אופטיים, לקדם את תוכנית ההאצה לצירוף לקוחות - אנחנו אכן רואים בחציון השני של 2022 שקצבי הצירוף יותר גבוהים - ולהגדיל את הסכמי השימוש ברשת.
"כרגע אנו עושים זאת רק עם פרטנר, אך ייתכן שעוד מפעילים יצטרפו. הדבר הרביעי הוא שילוב של טלוויזיה ואינטרנט. אנחנו מחכים לאישור הרגולטור לשדר את הטלוויזיה של בזק, כלומר שהחבילה לא תימכר רק באמצעות yes".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
