בנק ישראל מעלה את הריבית בפעם השביעית ברציפות מאז אפריל האחרון, והפעם ב-0.5% לרמה של 3.75%. זוהי הרמה הגבוהה ביותר של הריבית מאז הרבעון האחרון של שנת 2008, ומדובר ברצף העלאות הריבית הארוך ביותר זה עשרות שנים. שיעור ההעלאה תאם לקונצנזוס בקרב החזאים.
● איפה לשים את הכסף ב-2023? זו התחזית של עשרה בתי השקעות
● המשכנתה לא תזוז: הפועלים יספוג את עליית הריבית של בנק ישראל
● מתי הריבית תרד? זה מה שבאמת חושבים בבנקים | תחזיות 2023
● החזאים מעריכים שהמיתון בפתח. האם הם דייקו בעבר? | טור סופ"ש
בהעלאה זו, נקט הבנק גישה אגרסיבית יחסית והעדיף להעלות את הריבית בהתאם לקצה העליון של תחזיות האנליסטים. רק שליש מהחזאים בבלומברג צפו העלאה מתונה יותר של 0.25%.
בנק ישראל התיישר עם ההערכות בשוק לפיהן לא מדובר בסיבוב האחרון, והריבית עוד תמשיך לעלות עד לרמה של 4%. רק לפני מספר שבועות ההערכה הזו נראתה חריגה, כשרוב החזאים צפו שהריבית תגיע בשיאה ל־3.5%-3.75%, אך המספרים התעדכנו כלפי מעלה מאז. חטיבת המחקר בבנק גם העלתה את תחזית האינפלציה לשנה הקרובה מ־2.5% בההערכה הקודמת באוקטובר, ל־3%, הגבול העליון של תחום היעד. להערכת חטיבת המחקר, האינפלציה תתמתן ל־2% בשנת 2024.
בבנק המרכזי מסבירים את עדכון תחזית האינפלציה כלפי מעלה (מ־2.5% באוקטובר האחרון ל־3%) בעיקר בפיחות בשער השקל בתקופה האחרונה, ובעלייה בהערכות לגבי עלויות השכר שצפויות להיקבע בהסכמים מול המגזר הציבורי. "מנגד", כתבו בחטיבת המחקר, "אנו מעריכים כי הירידה שהתרחשה במחירי הנפט מקזזת חלקית את ההשפעות הללו".
נגיד בנק ישראל, הפרופ' אמיר ירון, אמר במסיבת עיתונאים על רקע החלטת הריבית: "עליית המחירים מתבטאת בסעיפים רבים במדד, והיא ניכרת הן במוצרים הסחירים והן במוצרים שאינם סחירים. ניתוחי עומק שאנו עורכים מצביעים על כך שחלק לא מבוטל מהאינפלציה נובע מהמשך עלייה בביקושים במשק. ככל שהאינפלציה משתרשת, כך קשה יותר למגר אותה".
לדבריו, "מאז החלטת המדיניות הקודמת, מדדי המניות בישראל ירדו מעבר למגמה העולמית. כתוצאה מכך, הפער החיובי שנרשם בביצועי המניות בישראל לעומת מדדים אחרים בעולם מתחילת שנת 2022, הצטמצם משמעותית. במקביל, ראינו עלייה במרווחי האג"ח הקונצרניות בישראל. העלייה מתבטאת בעיקר באלו עם הדירוגים הנמוכים יותר.
"לצד ההתפתחויות בשוק ההון, בשוק המט"ח נרשמה היחלשות של השקל בשבועות האחרונים שהייתה בניגוד למגמה העולמית שאופיינה בתיסוף אל מול הדולר". בתשובה לשאלת גלובס, האם הבנק המרכזי יתערב בתנודות בשוק המט"ח, אמר ירון כי "אם נראה שיש סטייה מאוד משמעותית בשער החליפין שמאוד משפיעה על היכולת שלנו בסופו של דבר להתכנס ליעדי האינפלציה יש לנו את הכלים הדרושים להתמודד".
התחזיות רק מתעדכנות לרעה
גובה הריבית, כאמור, הוא לא הדבר היחיד המעניין בהודעת בנק ישראל. חטיבת המחקר פרסמה את התחזית המעודכנת שלה ל־2023 לריבית, לצמיחה ולאינפלציה.
חטיבת המחקר הורידה את התחזית שלה לצמיחה במשק ומעריכה כעת כי התוצר יצמח ב־2023 בשיעור של 2.8%, במקום 3% בההערכה הקודמת, מחודש אוקטובר. בבנק ישראל מעריכים גם כי שוק העבודה יישאר הדוק, אך יחזור בהדרגה לרמות של טרום־הקורונה. לפי התחזית, שיעור האבטלה יעלה ל־4% ב־2023, גבוה מהתחזית הקודמת שצפתה 3.5%. ההערכה הנוכחית היא שרמת האבטלה הזו תישמר גם ב־2024.
זו לא הפעם הראשונה שחטיבת המחקר מעדכנת את התחזיות שלה לרעה. גם באוקטובר הכיוון של עדכון התחזיות היה דומה: תחזית האינפלציה והריבית עודכנה כלפי מעלה, ותחזית הצמיחה לשנה הבאה עודכנה כלפי מטה.
הנגיד ירון סימן את הגורמים שיכולים לגרום לתחזיות להתעדכן שוב לכיוון דומה. "הסיכונים העיקריים לתחזית הינם: התמתנות איטית יותר מהצפוי של קצב האינפלציה בחו"ל; חורף קר מהצפוי באירופה והחרפת המלחמה באוקראינה שעלולים להאיץ שוב את מחירי האנרגיה; התפתחות הפעילות בסין לאור מגפת הקורונה. כל אלה עלולים להשפיע כלפי מעלה על קצב האינפלציה הצפוי וכלפי מטה על הפעילות הכלכלית", אמר ירון. "בנוסף, ישנם גם סיכונים מקומיים לתחזית, התלויים במדיניות הפיסקלית".
אחד הסיכונים המקומיים הללו, לדברי פרופ' ירון, הם הסכמי השכר במגזר הציבורי. "התפתחויות השכר הן בין התהליכים המשמעותיים שנעקוב אחריהם בתקופה הקרובה", הוא אמר. "מאז תחילת משבר הקורונה, השכר במגזר הציבורי עלה בשיעור נמוך משמעותית מזה שבמגזר העסקי. בתקופה הקרובה צפויים דיונים על התאמות השכר הנדרשות במגזר הציבורי. חשוב שהסכמי השכר שייחתמו, דווקא בתקופה זו של אינפלציה גבוהה, יתכללו את האינפלציה הממוצעת בשנים האחרונות וגם את זו שצפויה בשנים הקרובות. כמו כן, חשוב שההסכמים לא יכילו מנגנוני הצמדה קשיחים ארוכי טווח שעלולים לפגוע בחזרת המשק לסביבת יציבות מחירים".
האינפלציה כבר הגיעה לשיא?
האינפלציה בישראל נמוכה ביחס למדינות המערב, אבל היא עדיין בשיא של 14 שנה, עם קצב שנתי של 5.3% - הרבה מעל היעד של בנק ישראל שעומד על 1%־3%. בהשוואה לארה"ב, שם האינפלציה עומדת על יותר מ־7%, מדד המחירים לצרכן מתקרר בעקביות בחודשים האחרונים, ובחודש האחרון גם האינפלציית הליבה נרשמה ירידה - בישראל, למרות העלאות הריבית החדות, נראה שאנחנו לפני שיא האינפלציה, ואינפלציית הליבה (המדד בניכוי מחירי האנרגיה והמזון התנודתיים) רק ממשיכה לטפס.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
