בחודש מרץ 2022, רגע לפני שבנק ישראל שינה כיוון אחרי 8 שנים של ריבית כמעט אפסית, נטלה שיכון ובינוי הלוואה בסך כולל של 820 מיליון שקל - כדי לממן עסקה בסך 830 מיליון שקל (לא כולל מע"מ) לרכישת קרקע להקמת 324 דירות להשכרה בשטח שדה דב בצפון תל אביב. ההלוואה ניטלה לשנתיים, בריבית פריים - 1.6%. במספרים של אותם ימים, מדובר היה על 13 מיליון שקל ריבית שנתית. סביר? אולי. אבל נכון להיום, כשריבית הפריים עומדת על 5.25%, מדובר כבר על ריבית שנתית בסך 43 מיליון שקל.
באותו חודש, מרץ 2022, ניגשה שיכון ובינוי לעוד מכרז להקמת 511 דירות להשכרה בשדה דב. ריבית הפריים עדיין עמדה באותו חודש על 1.6%. החברה הציעה את המחיר הגבוה ביותר - 1.18 מיליארד שקל, וגייסה חוב של מעט יותר ממיליארד שקל למימון העסקה. הפעם, כשרוחות ההידוק המוניטרי כבר נישאו באוויר, תנאי ההלוואה נקבעו ל־3 שנים, בריבית פריים פלוס 0.5%־1.5%. כשנסגרה ההלוואה, ביולי 2022, ריבית הפריים כבר עמדה על 2.75%. פחות מחצי שנה אח"כ, היא כבר עומדת כאמור על 5.25% - מה שאומר שהריבית על החוב שתשלם שיכון ובינוי כבר עומדת על כ־62 מיליון שקל בשנה. לא נעים, וגם מסביר למה חברות דירוג האשראי מודאגות לפתע ממצב החברה, למה מנייתה נפלה בשנה שעברה בקרוב ל־50%, ולמה חלק מאגרות החוב שלה נסחרות כעת בתשואה של 7%.
העלאת הריבית תגיע גם למטרו?
המקרה של שיכון ובינוי הוא רק דוגמה כמובן. אבל כזו שמוכרחה להזכיר לנו שהריבית הגבוהה מחוללת שמות במגזר העסקי - שמשקולות החוב שעל כתפיו הופכות לכבדות מאוד, אבל לא פחות מכך במשק הישראלי כולו - שזקוק לחברות הללו כדי להמשיך להשקיע ולפתח את התשתיות בפרט ואת ישראל בכלל.
אותה שיכון ובינוי, למשל, בונה היום את קרית המודיעין ואת קרית התקשוב של צה"ל בנגב, בעלות של מיליארדי שקלים. במקביל, היא כבר הכריזה כי תשתתף במכרזים העתידיים להקמת המטרו בגוש דן, פרויקט של 150 מיליארד שקל לפחות. וכשעלות הכסף מתייקרת ככה, תיאבון ההשקעות ויכולת ההשקעות יורדים דרמטית - מה שיהפוך את המשימה החשובה של מדינת ישראל להדביק את פער התשתיות מול העולם המערבי למסובכת פי כמה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
