"מכין את הקרקע לסיום מחזור העלאות הריבית": הכלכלנים מגיבים להחלטת בנק ישראל

נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון העלה את הריבית בפעם השביעית ברציפות מאז אפריל האחרון, והפעם ב-0.5% לרמה של 3.75%. זוהי הרמה הגבוהה ביותר של הריבית מאז הרבעון האחרון של שנת 2008, ומדובר ברצף העלאות הריבית הארוך ביותר זה עשרות שנים.

● איפה לשים את הכסף ב-2023? זו התחזית של עשרה בתי השקעות
● מתי הריבית תרד? זה מה שבאמת חושבים בבנקים | תחזיות 2023
● החזאים מעריכים שהמיתון בפתח. האם הם דייקו בעבר? | טור סופ"ש

שיעור ההעלאה תאם לקונצנזוס בקרב החזאים, כאשר רק שליש מהתחזיות שנסקרו ע"י בלומברג העריכו שההעלאה תהיה בשיעור מתון יותר של 0.25%.

לצד החלטת הריבית עודכנו גם גם תחזיות האינפלציה, הצמיחה והריבית. שיעור הריבית צפוי לעמוד על 4.0% בממוצע ברבעון הרביעי של 2023, עלייה של 50 נקודות מעבר להערכת בנק ישראל בתחזית מאוקטובר. 

לאחר שבע החלטות רצופות, המסכמות תוספת של 3.65% לריבית בשמונת החודשים האחרונים, יוני פנינג, אסטרטג ראשי חדר עסקות בבנק מזרחי טפחות, אומר שמדובר במהלך "ראוי לציון מבחינה היסטורית". גיא בית-אור, הכלכלן הראשי של פסגות בית השקעות, ציין שהעלאת הריבית הייתה בהתאם לציפיות "אך כבר במשפט הראשון מתחילה להתגנב נימה של סוף תקופה - סיום קרוב של מחזור העלאות הריבית".

בית-אור מציין כי בטיוטת ההחלטה בבנק ישראל שמו דגש רב הרבה יותר בהשוואה להחלטות קודמות על שינויי כיוון אפשריים, "ובעיקר המנגינה של ההחלטה הייתה שונה. ראשית כל בבנק ישראל ציינו כי אמנם האינפלציה רחבה, הם החלו לראות התמתנות מסוימת בחלק מסעיפי המדד. לאחר מכן התייחסו לצמיחה החזקה בישראל, אך שבמחצית השנייה היא האטה ביחס למחצית הראשונה. בבנק גם התחילו לתת לנו רמזים שהם מסתכלים מעבר לעליות המחירים שאנו רואים בשוק הנדל"ן, וציינו כי מספר התחלות הבנייה וההיתרים ממשיך להיות מאוד גבוה (כלומר יותר היצע) ומנגד, רואים ירידה במספר העסקאות (כלומר פחות ביקוש) - הפרשנות המיידית שלנו היא שאם הם מצפים ליותר היצע ופחות ביקוש, שוק הנדל"ן הישראלי יתחיל להתקרר בקרוב, כפי שאכן אנו מעריכים. 

"בסוף, בנק ישראל ממשיך להדגיש כי בעולם נמשכת ההאטה והסיכון למיתון עולה. כלומר, הבנק המרכזי החל להכין את הקרקע לסיום מחזור העלאות הריבית. זה גם נגזר מתחזיות חטיבת המחקר המעודכנות, כאשר הם מצפים כי הריבית תעמוד על 4.0% בסוף השנה - מרחק של עלייה אחת של 0.25%", אומר בית-אור.

מודי שפריר, אסטרטג ראשי שווקים פיננסיים בבנק הפועלים, אומר כי "הנגיד הדגיש כי המשך העלאות הריבית יהיה תלוי בנתונים הכלכליים ובמיוחד בהתפתחות האינפלציה - ציין כי בנק ישראל יוכל בתרחיש מסוים לעצור את העלאות הריבית, אך בתרחיש אחר להעלות את הריבית באופן אגרסיבי יותר מתחזית חטיבת המחקר. בנוסף, ירון ציין כי 'הריבית תצטרך להיוותר תקופה מסוימת ברמה גבוהה'".

הכל תלוי בחוזקת השקל ובשוק העבודה

ההחלטה הבאה של בנק ישראל צפויה ב-20 בפברואר. בניגוד לבית-אור, ד"ר גיל בפמן, הכלכלן הראשי של בנק לאומי, דווקא מעריך שאם לא תסתמן התכנסות של האינפלציה ליעד יציבות המחירים, ואם יתממשו תרחישים פסימיים כגון היחלשות נוספת של השקל, "תתכן העלאת ריבית גם אל מעבר ל-4%". בפמן מציין כי הנגיד שב והדגיש את הסיכונים הכלכליים העלולים לנבוע ממדיניות תקציבית עם הרחבת יתר, "וגם שילב בדבריו אזהרה קצרה מפני ניסיון לפגוע בעצמאות בנק ישראל".

שפריר צופה שהריבית תעלה בעוד 0.25% בהחלטת הריבית בפברואר, ותיוותר ברמה של 4% למשך תקופה ממושכת. "אנו צופים כי בנק ישראל יתחיל להוריד את הריבית מספר חודשים לאחר הפד", הוא מעריך.

פנינג מזכיר כי ההחלטה צפויה להתקבל על רקע המשך יישום מדיניות מצמצמת על ידי הפד, וכי סבירות גבוהה שנראה את הריבית המקומית עולה לרמת 4%. "ההחלטה שלאחריה, בתחילת אפריל, מנגד, תתקבל להערכתנו על רקע צפי ליציבות בארה"ב. ותדרוש חשיבה מחדש על התוואי המקומי. התחזקות של השקל, אם תתרחש, כמובן תתרום לכך", אומר פנינג.

"לנוכח שאיפתו של בנק ישראל להשיג ריבית ריאלית חיובית, ככל הנראה לרמה של אחוז אחד ויותר, הוא צפוי להעלות עוד את הריבית, זאת מעבר לתחזית הקודמת של בנק ישראל". בפמן מסביר כי שוק העבודה בישראל מוסיף להיות הדוק, אף שבחודשים האחרונים חלה התמתנות מסוימת בנתוני התעסוקה, ובנק ישראל יעקוב אחר התפתחות השכר במשק, תוך כדי הבחנה בין המגמות של השכר בסקטור העסקי לבין השכר בסקטור הציבורי. "הנגיד ציין שפתיחת הסכמי השכר בסקטור הציבורי והעלאות השכר הצפויות כתוצאה מכך יכולות לכלול מנגנוני הצמדה ומנגנונים נוספים שישפיעו על התמשכות האינפלציה", הוא מפרט. 

אחד מגורמי הרקע הנוספים להחלטת הריבית היה כאמור היחלשות השקל. "מאז החלטת הריבית האחרונה, נחלש השקל מול הדולר ב-1.6%, מול האירו ב-5.8% ובמונחי השער האפקטיבי ב-3.4%. לא מן הנמנע שהיחלשות זו הושפעה גם מהבחירות בישראל ולא רק מתנאים פיננסיים גלובליים ומקומיים", אומר בפמן. 

בפסגות מזכירים כי המיתון העולמי "מעבר לפינה", והתנודתיות הגבוהה בשווקים תימשך. "זאת, ביחד עם ירידה הדרגתית באינפלציה החל מחודש פברואר, מהווים תנאי רקע מאוד ברורים לעצירת מהלך העלאות הריבית. בשורה התחתונה, המסרים מבנק ישראל בכותרות ההודעה היו מאוד יוניים להערכתנו ומאותתים לשוק כי מחזור העלאות הריבית קרוב לסיום. בשלב זה, על רקע רמת אי הוודאות הגבוהה בעולם אנו מעריכים כי העלאת הריבית הזו הייתה גם האחרונה במחזור הנוכחי". 

עדיין קיימים סיכונים בגזרת האינפלציה

לצד החלטת הריבית, חטיבת המחקר עדכנה את התחזית המקרו-כלכלית ומעריכה שהתוצר צפוי לצמוח בשנת 2023 בשיעור של 2.8% ובשנת 2024 בשיעור של 3.5%. תחזית האינפלציה הועלתה והאינפלציה צפויה לעמוד על 3.0% בארבעת הרבעונים הקרובים המסתיימים ברבעון הרביעי של 2023, זאת לעומת 2.5% בתחזית הקודמת. בלאומי מציינים כי עדכון תחזית האינפלציה כלפי מעלה הושפע בעיקר מפיחות השקל וגם מצפי לגבי העלאות השכר שייקבעו בהסכמי השכר במגזר הציבורי. כנגד, הירידה שהתרחשה במחירי הנפט מקזזת חלקית את ההשפעות הללו. 

"צפי מדד המחירים לחודשים הקרובים ממשיך להצביע על סביבת אינפלציה גבוהה במשק הישראלי, לפחות עד לפרסום מדד ינואר, בעוד כחודש וחצי. לכאורה, הדינמיקה הזו מעלה חשש להתבססות סביבת האינפלציה המקומית. בפועל, אנו רואים את העלאות המחיר עד כה כממצות את השפעת עליית מחירי התשומות בשירותים העיקריים כגון חשמל, מים וארנונה. גם ההחלטה על ביטול הוזלת הבלו בינואר היא מקרה נדיר בקרב המדינות המפותחות, לשעה זו, של אי סבסוד מחירי אנרגיה לציבור", מציין פנינג ממזרחי.

הסיכונים הגדולים להמשך, אומרים בפסגות, הם משבר האנרגיה העולמי, סין והמלחמה באירופה. "הבעיה עם סיכונים אלו היא שהם אינפלציוניים מצד אחד, ומגדילים את הסיכון למשבר ריאלי. במלים פשוטות - אלו סיכונים סטגפלציוניים. כיצד בנק ישראל יפעל אם סיכונים אלו יתממשו? קשה מאוד לדעת, אך ההנחה הסבירה היא שהוא ימשיך ללכת אחרי האיתות מכיוון הפד. הנחת הבסיס שלנו היא שכאשרה מיתון העולמי יגיע, הבנקים המרכזיים בעולם יעצרו את תהליכי ההידוק המוניטריים, גם אם האינפלציה תמשיך להיות גבוהה מהיעד במדינות כמו אירופה, בריטניה וארה"ב", מסכם בית-אור.