ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' סיכמו עקרונית להקפיא באופן חלקי או מלא את עליות המחירים הקרובות בתחומי המים, החשמל והארנונה. בדיון, שבו השתתפו גם שר הכלכלה ניר ברקת, ראש המועצה הלאומית לכלכלה פרופ' אבי שמחון ורמ״ט שר האוצר שריה דמסקי, הייתה תמימות דעים כי יוקר המחיה הוא הבעיה המיידית החשובה ביותר בסדר היום, וכי יש לטפל בו כבר בטווח הקצר ולא להמתין לתקציב.
יצוין כי הכוונה היא להפוך את פורום המשתתפים בישיבה לקבינט הכלכלי של נתניהו. לקבינט הכלכלי אין מעמד סטוטורי, אך הוא ישמש כפורום הכלכלי העליון של המדינה, בשנים הקרובות.
על עליית מחירי החשמל בהיקף של 8.2% החליטה רשות החשמל בחודש שעבר, אף שעמדו בפניה אפשרויות פריסה רחבות יותר, ולמרות ההערכות כי מחירי הפחם - הגורם העיקרי לעליית המחירים - לא יוסיפו לעלות.
מועצת רשות המים הודיעה על עליה של 3.5% במחיר המים לצרכנים בין השאר בשל העלייה במחירי החשמל. הארנונה צפויה לעלות מראשית החודש בשיעור של אחוז ושליש, כך לפי החלטת משרד הפנים בשנה שעברה.
על יישום הקפאת עליות המחירים מופקד האוצר, שאמור להציג לאחר עבודת מטה מהירה את העלויות וההשפעות, ואת ההיקף הנדרש לתיקצוב מיידי לעומת הצעדים האסטרטגיים שייושמו כאמור בתקציב המדינה.
באוצר מסתייגים
באוצר יש לומר לא ששים לצאת בהצהרות עד לאחר הבדיקות המלאות על היקף המימון הנדרש וההשפעות, אלא שראש הממשלה לוחץ לקדם את המהלכים הללו במהירה.
בישיבה הוצגו השלכות העלאות המחירים הן על משקי הבית והן על התעשייה והמסחר, והצפי שהוצג הוא כי הן יגררו גל של עליות מחירים לכל רוחב היריעה. לפי המידע שהגיע לגלובס ההחלטה שהתקבלה היא להקפיא ולו חלקית את רוב העליות, תוך הקצאת תקציב מיידי למימון הגורמים שיפגעו מכך.
לפי הערכות מדובר במאות מיליוני שקלים לטווח של החודשים הקרובים, עבור הרשויות שיפגעו מאי העלאת הארנונה, עבור רשות החשמל - כאשר זו תידרש להאיץ את תהליך המעבר לתחנות המונעות בגז טבעי או לשימוש באנרגיות מתחדשות במקום התחנות הפחמיות.
הקפאת עליית המחירים הייתה חלק מהבטחת הבחירות של הליכוד ונתניהו חזר עליה גם בוועידת ישראל לעסקים של גלובס. הוא ציין אז כי יקפיא את מחירי החשמל המים הארנונה והדלק. בסוגיית הדלק לא התקבלה החלטה, בין השאר לאור הצפי כי מחירי הדלק העולמיים במגמת ירידה ולא נדרשת התערבות מיידית.
החלק השני בדיון יוחד לצעדים ארוכי הטווח, ואלה יישומו בעיקר בתקציב המדינה שעליו שוקדים במשרד האוצר. ההחלטה המשותפת שהתקבלה היא כי יוקר המחיה ולצידו בניית תשתיות וגורמים מוטי צמיחה נוספים יהיו בראש סדר העדיפויות של התקציב החדש שיהיה דו שנתי 23-24, כדי ליישם בו תהליכים ארוכי טווח.
נתניהו אמר בישיבת הממשלה היום כי "אנחנו מאוחדים במאבק ביוקר המחיה. אנחנו נפעל להקל על אזרחי ישראל שספגו עליות מחירים קשות בשנה האחרונה כתוצאה משילוב של האינפלציה העולמית וחוסר מעש מוחלט של הממשלה היוצאת שלא נקטה בצעדים המינימליים שהיו יכולים להקל, ואפילו למנוע, את המצב שהתרחש. אמש קיימתי דיון כלכלי ראשון עם שר האוצר, שר הכלכלה ופרופ' אבי שמחון על צעדי החירום המיידים שננקוט בעניין זה בימים הקרובים."
נתניהו באמירותיו בימים האחרונים תוקף את הממשלה הקודמת על מה שהגדיר "מחדל וההפקרות בטיפול ביוקר המחייה. לא עשו כלום, שום דבר, ואיפשרו למצב הזה להתדרדר. לא נקטו בפעולות שיכלו לנקוט בהם בזמן. הדבר הזה מובא לפתחנו וזה לא פותר אותנו מלפעול, אנחנו פועלים בכל העוצמה. יש הרבה עבודה על כל מחוללי האינפלציה ואנחנו מתכוונים לטפל בהם. נעשה מאמץ לאומי עליון מול חידלון גדול מאוד שירשנו. תמיד יותר קשה להיכנס אחרי שחפרו לך בור גדול אבל אין לנו ברירה אלא לפעול בצורה תקיפה, מושכלת ואפקטיבית. זה הדבר הראשון שאנחנו צריכים לעשות".
ראש האופוזיציה יאיר לפיד לא נשאר חייב והשיב בציוץ בטוויטר: "נתניהו, לפי ה'אקונומיסט' העברתי לכם את הכלכלה הרביעית הכי חזקה ב-OECD. זה שהחלטת לחלק את כל הכסף לשותפים הסחטנים שלך זו בעיה שלך".
באופוזיציה מדגישים את הנתונים הכלכליים החיוביים, העודף התקציבי השוטף, האבטלה הנמוכה ועוד. את עליות המחירים מייחסים אנשי לפיד וליברמן להשפעות העולמיות ובמידה מסויימת של צדק. אלא שבתוך המחנה של לפיד יש ביקורת על התנהלות שר האוצר היותא אביגדור ליברמן, שבתקופת הבחירות לא הוביל לצעדים מיידיים להקלה ולו חלקית של עליות המחירים. "גם את הורדת המס על הדלק, הוא עשה מאוחר ורק לאחר שכפינו עליו", טוען שר לשעבר מיש עתיד. לדבריו הסוגיה הכלכלית הייתה פקטור מכריע בבחירות לטובת נתניהו.
ראש הממשלה, שכמעט והתנצל בראיונות אחרי הבחירות על כך שהוא נאלץ לנקוט בצעדים "לא כלכליים" מטעמים פוליטיים וקואליציוניים, ינסה יחד עם סמוטריץ' וברקת להמעיט מההשפעה הכלכלית שיש בכמה מהסעיפים הקואליציוניים על מגמת הצמיחה של ישראל ומעמדה כלכלי הבינלאומי. לכן מעורבותו בתחום הזה תהיה עמוקה ומכאן חשיבותו של הקבינט הכלכלי הלא רשמי שהקים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.