שר האוצר סמוטריץ' מקדם חוק שיאיץ מיזמי ענק בתחום התשתיות

שר האוצר הנכנס, בצלאל סמוטריץ' מקדם חוק תשתיות לאומיות במסגרת חוק ההסדרים הקרוב. כשמצרפים את המהלך הזה עם התכנון של השר הנכנס להקים מחדש את מטה התשתיות באוצר, נראה שסמוטריץ' מכין את הקרקע לרכז תחת משרדו את הטיפול בתשתיות.

● המהפכה במערכת המשפט יצאה לדרך - ונקודה מרכזית אחת נותרה בחוץ | אבישי גרינצייג, פרשנות
● כך משפיע הזינוק במחירי השכירות על פרויקטי תמ"א 38
● מינוי מנכ"ל האוצר מסמן: סמוטריץ' יודע שהוא ייבחן במחירי הדיור | יובל ניסני, פרשנות החוק, שהופיע גם

החוק, שהופיע גם בטיוטת חוק ההסדרים הקודם והוסר ממנו בהמשך בשל ריבוי החקיקות, מבקש להסדיר את תחום התשתיות בישראל. הוא הופיע שוב גם בטיוטה האחרונה לתקציב 2023, שלא נידון בסופו של דבר בעקבות נפילת הממשלה. במסגרת ההסכמים הקואליציוניים, מפלגת הציונות הדתית דרשה להביא את החוק שוב לשולחן הכנסת, ובכוונת שר האוצר סמוטריץ' להעלותו במסגרת חוק ההסדרים. גם הממשלה הקודמת רשמה את החוק בקווי היסוד שלה, אך לבסוף התקבלה רק החלטת ממשלה בנושא, שבשונה מהחוק חסרת שיניים.

הסמכויות שצפויות להיכלל בחוק התשתיות

עדיין לא ברור אילו סמכויות יכלול החוק, אך נוסחים קודמים מדגימים את העקרונות המרכזיים בהם מינוי פרויקטורים בחברות התשתית שיקדמו את המיזמים הלאומיים; הגדרת נוהל לטיפול בחסמים בחברות התשתית וקביעת לוחות זמנים לשם כך; ומתן הקלות ועדיפות במקרים שונים, כמו בתחום הרעש או כריתת העצים. החוק גם מקנה עדיפות למיזמים הלאומיים על צווי הפסקת עבודה שיכולות להוציא רשויות מקומיות. אלו גובשו, לפי דברי ההסבר בטיוטה לחוק ההסדרים לשנת 2023: "בעקבות לקחי העבודות להקמת קווי הרכבת הקלה במטרופולין דן, ובמטרה למנוע שימוש לא ענייני בצווים מנהליים... אשר עלולים לפגוע ללא הצדקה מהותית בלוחות הזמנים של מיזמי תשתית לאומיים ואף לייקר את עלותם".

בדברי ההסבר נכתב גם כי הממשלה תקבע עשרה פרויקטים לאומיים שיוגדרו כמיזמי תשתית לאומית שיתועדפו. על פי ההערכות, רשימת הפרויקטים צפויה להיות דומה לזו שבהחלטת הממשלה הקודמת, אך ייתכנו בה שינויים. בין המיזמים נכללים הרכבות הקלות בגוש דן ובירושלים, המטרו שלו יוקדש חוק ייחודי נוסף, תשתיות תחבורה ציבורית, המסילה הרביעית באיילון, הכפלת מסילות החוף ותשתיות נוספות כמו שדה תעופה משלים לנתב"ג, תשתית חשמל בגוש דן והקמת מתקן התפלה בגליל.

"הקמת מיזמי תשתית בישראל היא אחת מן המשימות המורכבות והחשובות במשק הישראלי", נכתב בדברי ההסבר. "בין היתר על רקע מחקרים שונים המעידים על קשר בין הפריון במשק לרמת התשתיות בו".

עוד נכתב כי המטרה של המיזמים היא "לייצר רמת תשתיות נאותה בישראל, אשר צפויה להפחית את הגודש, להבטיח את אספקת החשמל, לעמוד ביעדי האקלים והאנרגיה המתחדשת, להגדיל את הפריון ולהניב תועלות כלכליות, חברתיות ואורבניות".

הנוסח הקודם גם הציע שלא יידרש אישור מהממשלה לתוכניות המיזמים, שכן מוסדות התכנון הם גוף ממשלתי. גם זה גובש בעקבות לקחים, הפעם מהעובדה שהתוכנית לחשמול הרכבת ולמסילה הרביעית באיילון נמשכו כל אחד 10 שנים וכן סעיפים שונים. לחוק צפויות התנגדויות לא מעטות משום שהוא מעקר סמכויות של גופים כמו רשויות מקומיות ואפילו רגולטורים.

מטה התשתיות באוצר יקום מחדש?

לצד החוק, באוצר צפוי גם לקום מחדש מטה התשתיות, שפעל בתקופת כ"ץ במשרד ונסגר בתקופת ליברמן. המטה אמון על התיאום הבין־משרדי. אמנם הקמת המטה, העברת חוק המטרו והעברת חוק התשתיות הלאומיות יוכלו להסיר לא מעט חסמים, אבל אין בהם די. תחום התשתיות עדיין סובל מתת־השקעה, מחסור בכוח אדם ומדיניות פוליטית שמשתנה בתכיפות.

הניסיון של סמוטריץ' ייכנס לוואקום של פערי התשתיות בישראל, בפרט בתחום התחבורה. עד כמה מדובר בפערים גדולים? מחקר של מכון אהרון מאוניברסיטת רייכמן מצא כי כדי לצאת ממשבר התחבורה, המדינה צריכה להשקיע עד שנת 2040 לא פחות מ־850 מיליארד שקל. לפי המחקר, סכום זה יביא למשק תועלות בסך 150 מיליארד שקל כל שנה, במונחי שנת היעד.

ההשקעה הישראלית בתשתיות תחבורה אמנם עלתה עם השנים, אך עדיין עומדת על יותר מ־20 מיליארד שקל בשנה וההשקעה בכלל התשתיות על כ־30 מיליארד שיגיעו בשנים הקרובות לכ־57־65 מיליארד על פי ההערכות. בינתיים נראה שגם את התקציבים הקיימים גופי התשתיות בישראל מתקשים לממש.

דוח מבקר המדינה מנובמבר האחרון, על הקו האדום של הרכבת הקלה, העלה בדיוק את הבעיה הזו. אף שמדובר במיזם ענק, הוא לא מקבל עדיפות. "הפרויקט נטוע בסביבה אורבנית צפופה שבה תשתיות שונות המחייבות טיפול, העתקה, או שדרוג כדי שיספקו את הצרכים העתידיים של אוכלוסיית המטרופולין... תשתיות אלה מטופלות בידי גורמים רבים... תיאום בין כלל הגורמים האלה הוא אתגר של ממש", נכתב.