מיתון, אינפלציה, ריבית וכל השאר - השאלות הגדולות של שנת 2023

הכותב הוא מבעלי בית ההשקעות מיטב

אין לראות באמור המלצה או תחליף לשיקול-דעתו העצמאי של הקורא או הזמנה לבצע רכישה או השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול שינויי שוק

נקדים ונאמר כי מתן תחזיות למה שיקרה בשנה הבאה אינו קל בשום תקופה, ועל אחת כמה וכמה כשהאי-ודאות עצומה, והנראות קדימה חלשה, ונכון יותר להעריך את המגמה בשנים הבאות ולא בשנה יחידה. אבל אנחנו מכבדים את המסורת שהתקבעה במחוזותינו. אז נבחן מספר סוגיות מרכזיות שיעסיקו את השווקים בקרוב.

1. האם הבנקים המרכזיים יצליחו "לחנוק" את האינפלציה בלי להביא למיתון עולמי?

זו שאלת השאלות, שלתשובה עליה יהיו השלכות ניכרות הן על שוק המניות והן על שוק איגרות החוב. הבנקים המרכזיים הם בחזקת להטוטן בקרקס שהולך על חבל דק במרומי ההיכל, ומנסה לאזן עצמו עם כל צעד שהוא עושה, כדי שלא ליפול לא לצד ימין ולא לצד שמאל.

הם עושים הכול כדי לרסן את האינפלציה מבלי לגרום למשק להיכנס למיתון עמוק, מתוך ניסיון להנחית אותו ברכות. אם זה לא יצליח, הרי שבין שתי האפשרויות הגרועות - אינפלציה או מיתון - הם מעדיפים למקד את מאמציהם באינפלציה, שבה הם רואים, ובצדק, את הסכנה הגדולה יותר וגם את האתגר הגדול יותר.

הנחת העבודה שלהם היא שאם יצליחו לכנס את האינפלציה לתחום היעד של 2% או קרוב אליו, הם יידעו אחר כך לטפל במיתון, שכרגע אינו באמת ניכר.

מה הסיכוי שלהם להצליח במשימה? הכול עניין של גיאוגרפיה. המצב הטוב ביותר מבחינה זו הוא של אסיה. אחריה ארה"ב, ולבסוף אירופה ובריטניה, שאומנם העלו את הריבית, אך גם באיחור ניכר וגם במינון נמוך מאוד יחסית לעומק הבעיה בכלכלותיהן.

2. מהי הסבירות שלא יהיה רק מיתון עולמי אלא סטגפלציה - מיתון מלווה באינפלציה?

אם הבנקים המרכזיים ייכשלו במאמציהם לבלום ולהוריד את שיעור האינפלציה, כולנו נהיה בבעיה. כישלון אפשרי כזה יכול לנבוע מהחמרה מחודשת בעיכובים בשרשראות האספקה ובמחירי המוצרים, ובמיוחד מעלייה במחירי השירותים, שמייצגת ציפיות מתגלגלות של ציבור העסקים והצרכנים. כישלון כזה יכול לנבוע גם ממחדלים של הבנקים המרכזיים, בעיקר באירופה ובבריטניה.

במצב כזה ייתכן שלא תהיה להם בחירה בין אינפלציה למיתון, אלא שנקבל את שתי הרעות האלה יחד, ואז המשימה של הבנקים המרכזיים תהיה הרבה יותר מורכבת. למשל, ורק למשל, אם הם יורידו את הריבית כדי להילחם במיתון, הם עלולים לגרום עלייה נוספת באינפלציה.

מבחינת הכלכלה העולמית ומבחינת השווקים הפיננסיים, זה התרחיש הגרוע ביותר, והסיכון הגדול ביותר להתממשותו מצוי באירופה, ומשם הוא עלול לגלוש לכלכלות נוספות.

3. עד כמה ירחיקו לכת הבנקים המרכזיים עם העלאות הריבית?

את התשובה לשאלה הזו גם נגידי הבנקים המרכזיים אינם יודעים, ואינם יכולים לדעת. התשובה הסטנדרטית והבנאלית היא: "זה תלוי בנתונים", וזה אכן כך.

כאשר בנק מרכזי מחליט להעלות או להוריד את הריבית, הוא מסתכל על מכלול שלם של נתונים ומדדים. ביניהם: שיעור האינפלציה בפועל עד כה, השפעת העלאות הריבית שכבר נעשו על האינפלציה ועל מצב המשק, שיעור האינפלציה שהשווקים צופים, מצב התעסוקה-אבטלה והשכר, מצב השווקים הפיננסיים. כל אלה משמשים בשקלול ההחלטה, והם גורמים דינמיים ומשתנים.

ובכל זאת, ניתן לומר ברמה סבירה של ודאות כמה דברים.

האחד. רוב העלאות הריבית בארה"ב כבר מאחורינו, והריבית במהלך 2023 תגיע ל-5.5% עד 6%.

השני, כאשר הריבית בארה"ב תגיע ל"פיק" שלה, היא תישאר ברמת השיא לפחות כמה חודשים לפני שהפדרל ריזרב ישקול להוריד אותה, בכפוף לנתוני האינפלציה והמשק באותה עת.

השלישי, לעומת ארה"ב - באירופה ובבריטניה נדרשים עוד לא מעט מהלכים של העלאות ריבית כדי לרסן את האינפלציה הגואה בהן. ובכלל, צריך לזכור שהשפעת מהלכים מוניטריים על שיעור האינפלציה לוקחת זמן, שאותו נהוג להעריך ב-12 עד 18 חודשים. אז סבלנות נדרשת כאן.

4. כיצד ייראה המשק הישראלי ב־2023?

בלי קשר להרכב הממשלה ולמהלכיה, צריך לומר שמבחינת המשק הישראלי צפויה לנו שנה שונה מאוד מ-2022. שנת 2022 התאפיינה בצמיחה מהירה שנאמדת ב-6%, אינפלציה גבוהה גם כן, בשיעור של כ-5%, העלאות ריבית רצופות בשיעור מצטבר של 3.15% וגירעון אפסי בתקציב.

המשק הישראלי מסכם כעת שלוש שנים של הישגים גדולים, ושיעור הצמיחה המצטבר שלו מסוף 2019 ועד היום הוא הגבוה ביותר מקרב המדינות המפותחות. זה מביא לכך שיחס החוב-תוצר של ישראל אמור לחזור בסוף השנה הנוכחית לסביבות ה-60%, כפי שהיה ערב הקורונה, כאשר במדינות רבות אחרות היחס הזה הורע מאוד.

מגזין "אקונומיסט" דירג את ישראל במקום הרביעי-חמישי ברשימת המדינות ש"ניצחו" ב-2022, וזאת על בסיס חמישה מדדים: תמ"ג, אינפלציה, רוחב האינפלציה, ביצועי הבורסה ויחס חוב/תוצר.

ואולם, לא זו התמונה שתאפיין את 2023. שיעור הצמיחה צפוי להגיע לכ-3% - מחצית הצמיחה שהייתה בשנה החולפת - וזאת מכיוון שכל מנועי הצמיחה של 2022 עתידים להתקרר: הגאות בהייטק והאקזיטים, הנדל"ן והאשראי הצרכני והעסקי.

כל אלה הכניסו הון עתק לקופת המדינה וזה לא יחזור השנה. לכן גם צפוי גירעון תקציבי בשיעור של 3% עד 4%.

הצד החיובי בתמונה הוא שהאינפלציה צפויה לחזור ולהתכנס לתחום היעד שבין 1% ל-3%, יותר לצד הגבוה, וכתוצאה מכך גם העלאת הריבית תתמתן מאוד.

5. עד כמה ישפיע הרכב הממשלה החדשה ומהלכיה בגזרות שונות על צמיחת המשק?

לכל מה שאמרנו עד כה צריך להוסיף את הרכב הממשלה ומדיניותה, וכאן יש חשיבות לשתי נקודות. ראשית, אין תקציב ל-2023, וגם כנראה לא יהיה עד אמצע השנה.

שנית, שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', מגיע לתפקיד עם גישה כלכלית ליברטריאנית של טהרת השוק החופשי, מה שיכול לייצר עימות קשה מול האיגודים המקצועיים.

הוא ייכנס לתפקיד למשך שנתיים בלבד, דבר גרוע כשלעצמו, ומי שצפוי להחליפו בתום שנתיים הוא אריה דרעי, שלו גישה כלכלית הפוכה. יהיה מעניין.