גולת הכותרת בהכרזת יריב לוין הערב (ד') היא שינוי שיטת מינוי השופטים בישראל. שני נציגי לשכת עורכי הדין בוועדה לבחירת שופטים יוחלפו בנציג אחד מן הכנסת ונציג אחד מהממשלה.
כך, לנבחרי הציבור יהיה רוב של שישה מתוך תשעת חברי הוועדה, בעוד שלנציגי בית המשפט העליון יהיו רק שלושה חברים. זכות הווטו של השופטים תבוטל, ולא יהיה צורך ברוב של שבעה כדי למנות לבית המשפט העליון. למעשה, לא יידרש רוב מיוחס כלל, אלא די יהיה ברוב של חמישה מתוך תשעה על-מנת למנות.
● המינוי אושר בנציבות: עוזרו הפוליטי של יריב לוין יתמנה למנכ"ל משרד המשפטים
● שר האוצר סמוטריץ' מקדם חוק שיאיץ מיזמי ענק בתחום התשתיות
● הבוקר: בג"ץ ידון בשידור חי בעתירה נגד מינוי דרעי לשר
נקודה מעניינת נוספת היא החלטת לוין שלא להביא בינתיים להחלפת היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה. חוק היועמ"שים שיאפשר לשרי הממשלה למנות יועצים משפטיים במשרות אמון לא יחול על היועצת המשפטית לממשלה. כמו כן, גם פיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה איננו על הפרק בשלב זה. לדברי גורמים בליכוד, התפקיד לא יפוצל גם בשלבים הבאים.
בטיימינג בעייתי משהו, ערב דיון אודות תיקון חוק יסוד: הממשלה המכונה "חוק דרעי", הודיע לוין כי כחלק מהרפורמה שופטי בג"ץ לא יהיו רשאים לדון אודות ביטול חוקי היסוד.
"לא עוד דיון בבית המשפט בחוקי יסוד, לא עוד פסילת חוקים של הכנסת ללא הסמכה. במקום זאת, בית המשפט יפעל מכוח חוקי היסוד ולא יימצא מעליהם. תתאפשר פסילת חוקים בבית המשפט העליון, בהרכב מלא וברוב מיוחד".
לוין גם הכריז על ביטול עילת הסבירות, שמטבע הדברים מעניינת כרגע במיוחד את אריה דרעי, שמינויו לשר מונח כרגע על כפות מאזני הסבירות. אולם צריך לומר שספק רב אם הקואליציה אכן תצליח לבטל את עילת הסבירות, וגם אם תעשה כן - שופטי בג"ץ ימצאו את הדרך לעקוף זאת באמצעות שימוש בדוקטרינות משפטיות שונות.
כאמור, נראה כי גולת הכותרת היא שינוי שיטת מינוי השופטים. המהפכה לא תתרחש באמצעות חקיקת חוק יסוד החקיקה, אלא בראש ובראשונה באמצעות שינוי פרסונלי של הרכב בית המשפט העליון.
האם רפורמת המשילות תתממש ותתרחש? מוקדם מאוד להמר על כך.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
