האינפלציה העולמית, עליית הריבית והנפילות בשוקי המניות בעולם, הגבירו את החשש בתעשיית ההייטק העולמית - וגם בתעשייה הישראלית - ממשבר שיפקוד את הענף בחודשים הקרובים. תחזיות אימים דיברו על אלפי מפוטרים, חברות מבוססות שייסגרו, וצניחה במספר הסטארט־אפים החדשים שמוקמים מדי שנה.
● הישראלים שרצו למכור חסה אורגנית לגרמנים והתרסקו
● בין מהפכת העבר למהפכת העתיד: האם הטכנולוגיה תציל את הכלכלה האמריקאית? | פרשנות
● שעוני רולקס הפכו להשקעה שעקפה את שוק המניות. ואז הגיעה 2022
שנת 2022 הייתה שנת ההתפכחות של ההייטק הישראלי. אחרי האופוריה שאפיינה את 2021, עם רצף הנפקות במיליארדים של חברות ישראליות, עשרות יוניקורנים חדשים, משכורות חלומיות שתפחו ומסיבות יומרניות, השנה, שהסתיימה רק בשבוע שעבר, הייתה הרבה יותר עגמומית. הנפילות של שוקי המניות בארה"ב, ובעיקר של החברות הטכנולוגיות, השפיעו גם על הישראליות שהונפקו אך זה עתה וסבלו מצניחה בערך המנייה שלהן.
על פי דוח של קרן ההשקעות ויולה, ההשקעות הגלובליות בחברות טק פרטיות ירדו משיא של 733 מיליארד דולר ב־2021 ל־490 מיליארד דולר בלבד ב־2022 - ירידה שנתית של 33%. על פי הדוח, במהלך הרבעון האחרון של שנת 2022, נרשם שפל של שלוש שנים בהשקעות, עם ירידה של 65% מהרבעון המקביל בשנה שעברה.
בהתאמה, נרשמה גם ירידה בהשקעות בחברות טק ישראליות פרטיות, אלא שהיא אפילו הייתה חדה יותר מהירידה העולמית, ועמדה על כ־40%. ההון שגויס בישראל במהלך הרבעון האחרון של 2022 עמד על 2.4 מיליארד דולר בלבד, ירידה של 74% מהרבעון המקביל בשנה הקודמת.
אבל מסתבר כי למרות המספרים הלא מעודדים, בינתיים, כך לפי מומחים שמעורים בענף, נראה כי התחזיות היו פסימיות מדי. ההייטק הישראלי יצליח לעבור גם את המשבר הנוכחי, אבל ההשלכות שלו יהיו טבועות בסטארט־אפים החדשים שיקומו בחודשים הקרובים. אז איך ייראה הסטארט־אפ הישראלי ב־2023?
קושי לגייס
מיתוס או מציאות?
לירידה בהשקעות בסטארט־אפים ישראלים יש השלכות מיידיות וברורות. אומנם סביר להניח שלא תהיה דרישה מהסטארט־אפים הצעירים להראות רווחיות כבר בשלבים המוקדמים, אבל כן תהיה דרישה לצד עסקי מפותח יותר.
"אנחנו כבר לא נראה כי ני יזמים טכנולוגיים עם רעיון עמום שבאים לקרן ומגייסים 5 מיליון דולר - גם אם הם יוצאי 8200", טען שי מישל שותף מנהל בקרן ההשקעות Merlin Ventures. "זה כן משהו שהיינו רואים בשנתיים האחרונות. אנחנו מזהים שחלק מהיזמים עדיין תקועים ב־2021 ואומרים שהם באו לגייס 10 מיליון דולר, אבל מתחילים לראות גם שיזמים מבינים שהם לא יגייסו את הסיד אם הם לא יגיעו מספיק מוכנים.
"אני חושב שהקרנות המובילות כן ימשיכו להשקיע בסידים. קרנות שבנויות לכך לא יהססו להמשיך כי הן תמיד עשו את זה בצורה נכונה. יזמים שלא יפגשו קרנות שיש להן את התשתית, יעדיפו לגייס סכומים קטנים יותר. בכל מקרה ההשקעות ימשיכו".
שגיא אביטן הוא מנכ"ל ומייסד משותף של סטארט־אפ הפינטק Paylow, שהוקם בשנה האחרונה ומפתח טכנולוגיה לאופטימיזציה של מנויים. "בתחילת הדרך היו את מי שהמליצו לי להיפגש עם קרנות - חמוש בחזון, צוות טוב ורעיון וזה לגמרי יכול להספיק", שחזר. "היום אני יודע שעדיף להמשיך לעבוד עוד 3 או 4 חודשים, לבנות גרסה בסיסית של המוצר ולהציג את השימוש האמיתי שלו.
"כעת, כשהתחלנו לעבוד על סבב הגיוס המשמעותי הראשון שלנו, אחד מחברי הצוות הראשונים שאנחנו שוקלים לצרף הוא מנהל מוצר מנוסה, בין השאר כדי להתמקד בפרקטיקה ולא רק בטכנולוגיה - לספק ערך החל מהרגע הראשון".
גם רוני מיכאל, ראש KPMG Edge, הזרוע הטכנולוגית של התאגיד בישראל, מספרת על תהליך דומה שהיא מזהה: "היום הסטארט־אפים הרבה יותר ממוקדים, או בלייצר מוצר עם ערך טכנולוגי ותחרותי, או מוצר שמשנה את כללי המשחק בשוק, או שהוא מאוד מוכוון סקטוריאלית לבעיה עסקית ובא לתת לה פתרון".
למעשה, מעבר לכך שמספר ההשקעות ירד ושהסכום שלהן פחת משמעותית, נראה כי השלב שבו הקרנות בוחרות להשקיע בסטארט־אפים השתנה גם כן. "אומנם יותר קשה לגייס כסף, אבל דווקא פחות בשלבים המוקדמים - זה בדיוק הפוך ממה שהיה בשנת 2021, שהשקיעו בחברות לפני הנפקתן", מסביר בועז פאר, דירקטור בקרן ההשקעות של קוואלקום בישראל ובאירופה. "עכשיו הקשיים הם בעיקר בחברות גדולות ורואים נהירה לשלבים המוקדמים יותר".
שגיא אביטן, "שפוגש בעלי עניין בנקודות שונות לאורך השנה האחרונה", מאשר שגם הוא הבחין בשינוי: "מהפרספקטיבה שלי, החברות שיותר קשה להן זה החברות שבשלבי ה־A או B - בתחילת הגדילה. נראה כי אולי פתאום קרנות משקיעות בשלבים קצת יותר מוקדמים. יכול להיות ירצו לראות בשלות גבוהה יותר בשלבים מוקדמים".
התמקדות במוצרי ליבה
מקצצים בשומנים?
השפעה אפשרית נוספת היא התמקדות של חברות רבות במוצרי הליבה של הסטארט־אפים והפסקת פעילות במקומות שאינם נחשבים רווחיים. "אנחנו כבר מרגישים שהסטארט־אפים מחפשים להתמקד במוצר הליבה שלהם", סיפרה רוני מיכאל מ־KPMG, והוסיפה: "את הדברים האחרים להוסיף כנדבכים שהם יכולים לרכוש אותם - כשירות או פלטפורמה, אבל לא רוצים להסית את עצמם מהעשייה המאוד ממוקדת שלהם".
חברות ישראליות רבות פיתחו כלים ומוצרים שמאפשרים לייעל תהליכי עבודה או מספקים הגנה לתהליכים מאוד ספציפיים בהליכי הפיתוח בהייטק. לאחר שבשנים קודמות החברות המבוססות יותר הרשו לעצמן להתנסות במוצרים שונים שיפתרו להן בעיות, כעת - השימוש בהם יהיה מצומצם יותר. "במיתון כולם נפגעים", אמר בועז פאר מקוואלקום. "במצב של גאות, משקיעים בחדשנות או קונים פתרונות שהם לא הכרכיים, אבל כשיש קיצוץ אז מעדיפים לקנות פתרונות רק לדברים שהם הכי כואבים - ואז באופן אוטומטי יותר קשה למכור מוצרים כאלו".
שי מישל ממרלין מציין גם את עליית הריבית כגורם משמעותי בהקשר זה. "הרבה מהחברות הגדולות פועלות במינוף - כעת ההלוואות התייקרו, אז כולם מצמצמים. החברות יעסקו בעיקר בטכנולוגיה שהן צריכות בפתרונות נוחות, כמו שהיו רגילים לעשות בשנתיים האחרונות. זה אומר שלהרבה מהטכנולוגיות החדשות, הלא מבוססות והנישתיות, יהיה יותר קשה למכור פשוט כי לאף אחד לא יהיה את התקציב לרכוש ולנסות אותן".
שי מישל / צילום: יח''צ
פחות חגיגות
הסוף למסיבות המפנקות?
בשנים האחרונות, ובייחוד ב־2021, ההייטק הישראלי היה שם קוד לתנאים מפנקים ומסיבות מפוארות במיליוני דולרים. לאלו התווסף מחסור חמור במתכנתים, מה שהוביל לתחרות אכזרית על כל טאלנט. ראשית השנה החולפת הייתה די דומה, אך במחצית השנייה כבר נצפתה התמתנות מסוימת, גם במסיבות (או לפחות בתקשור שלהן).
"אנחנו חוזרים לשפיות מסוימת, גם בשווי של חברות, אבל גם בהוצאות של החברות", אמר בועז פאר מקוואלקום. "אחד הפרמטרים החיוביים מהמצב הנוכחי הוא שגיוס של טאלנטים יהיה בשנה או בשנתיים הקרובות יותר פשוט. בשנת 2021 ראינו טירוף כי היה ביקוש עצום על מספר נמוך, זה נכון יותר להיות בעולם שבו יש איזון בין הביקוש להיצע".
גם הקרנות מעורבות יותר בתוכניות הכלכליות של החברות, שמשתנות בשל המצב הכלכלי. "רוב החברות שהשקענו בהן הוקמו ב־2020 או ב־2021, אז רוב התוכניות העסקיות שלהן נבנו על בסיס צמיחה", הסביר שי מישל ממרלין. "אז כן, ישבנו עם חלקן ובנינו תוכניות חדשות על בסיס השנתיים הקרובות ואיך שהשוק יראה. אנחנו מייעצים מלמעלה בענייני מאקרו, ומסבירים את ההשלכות שאם לא יגיעו למיילסטונים, יהיה להן מאוד קשה לגייס".
אלא שהירידה המתוארת בשכר וההצטמצמות לא רלוונטית לכלל התעשייה. חברות מסוימות בוחרות, כחלק מהאסטרטגיה שלהן, להעסיק רק בכירים שהשכר שלהם גבוה במיוחד. "כהגדרה, אנחנו בחברה מגייסים רק את אלו שהם טופ טאלנט. לא שינינו את זה, וזה לא ישתנה", טען עידן ניניו, מייסד־שותף ומנכ"ל חברת הסייבר ביוניק שגייסה עד כה כ־90 מיליון דולר. "אצל הטופ טאלנט תמיד הדרישות גבוהות. מה שכן, אנחנו מתחרים פחות, כלומר המועמדים מגיעים לקו הסיום עם פחות הצעות ביד מבעבר, אבל עדיין כולם מגיעים עם הצעות נוספות".
עידן ניניו / צילום: יונתן בלום
גיוס ג'וניורים
עד עכשיו היה קשה? חכו
אחת הטענות שנשמעו בשנים האחרונות נוגעת לקושי של מתחילים וצעירים בענף למצוא עבודות בחברות הנחשקות. "פרדוקס הג'וניורים", היה הכינוי לתופעה בה חברות מפרסמות משרות המיועדות למתחילים, אך בדרישות התפקיד היו מציינות כי יש צורך בניסיון של מספר שנים במקצוע. כעת, נראה כי הכניסה של מתחילים להייטק הישראלי תהיה קשה אפילו יותר.
בשל הצורך להתמקד, להפחית סיכונים ולחסוך בזמן ובעלויות, הסטארט־אפים - גם הוותיקים והמבוססים וגם הצעירים יותר - יעדיפו להעסיק בעיקר עובדים מנוסים. "אני מזהה שמחפשים אנשים יותר בוגרים ופחות ג'וניורים", סיפרה רוני מיכאל. "אם בעבר חיפשו את העובדים 'המגניבים' שיעלו את הרעיון הבא, עכשיו מחפשים אנשים עם קצת יותר ניסיון ואחריות מוניטרית. זה דבר חשוב בימים האלה".
רוני מיכאל / צילום: יוסי וקנין
שנת 2023
ועדיין, אופטימיות זהירה?
לצד הנתונים והמספרים העגומים של סוף שנת 2022, עדיין נראה כי היזמים הישראלים ימשיכו להקים חברות טק, וקרנות ההון סיכון ימשיכו להשקיע בהן. "היום סטארט־אפ צעיר שקם נכנס לשוק שהוא יותר סלקטיבי", הסביר בועז פאר. "במובן מסוים, יזמים שמצליחים בזמן הזה לצלוח את המשבר ולמכור לצרכן או לעסק זה מראה על יצירתיות ויציבות".
בועז פאר / צילום: ענבל מרמרי
רוני מיכאל חיזקה את הטענה: "היום זה קשה, כי צריך להוכיח שיהיה לך יתרון תחרותי על פני מה שיש. זו הזדמנות טובה, כי המוחות הגדולים יבואו עכשיו לידי ביטוי. השוק היה מוצף ברעיונות, עכשיו יהיו באמת את הרעיונות שיכולים להביא לפריצות דרך טכנולוגיות".
גם שגיא אביטן מ־Paylow שומר על אופטימיות. "כשבאים עם בעיה אמיתית והצוות שיש בחברה הוא טוב, גם עם צד טכנולוגי וגם עם צד עסקי, בתחום שהוא טוב, אני לא חושש מהשנה הקרובה", אמר. "קרנות גייסו כסף, הן צריכות להשקיע אותו איפשהו. יש עדיין סטארט־אפים ויזמים טובים אז זה שומר על איזון".
שגיא אביטן / צילום: טל גבעוני
שי מישל סיכם: "אני דווקא מחכה לשנה הזאת. אני חושב שנראה חברות הרבה יותר טובות והרבה יותר מבוססות. יהיה תענוג להשקיע בחברות שאתה יותר מרגיש בנוח להשקיע בהן מאשר לבצע השקעה מהירה ואז לנסות לתקן את זה בהמשך".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
