בין מהפכת העבר למהפכת העתיד: האם הטכנולוגיה תציל את הכלכלה האמריקאית?

הכותב הוא עורך דין בהשכלתו העוסק ומעורב בטכנולוגיה. מתגורר בארה"ב ומנהל קרן השקעות במטבעות קריפטוגרפיים. כותב הספר A Brief History of Money, ומקליט הפודקאסט KanAmerica.com בטוויטר @ChananSteinhart

המפתח לכל הפעילות הכלכלית והחברתית של המין האנושי הוא האנרגיה. במשך אלפי שנים שריריו של האדם, ואחר כך שרירי הבהמות אותם למד לאלף, היו למקור הכמעט יחידי עימו יכל להפעיל כוח. עובדה זו הכתיבה לא רק מגבלות קשות על היקף הפעילויות האפשריות, אלא גם מבנים חברתיים שבמרכזם ניידות חברתית מצומצמת ביותר.

● איפה לשים את הכסף ב-2023 - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים
● סימנים של התקררות בכלכלה האמריקאית? קצב עליית השכר נמוך מהצפי  

התלות המרכזית בכוח השרירים לשם ייצור המזון, וחוסר היכולת להפוך אנרגיה משריפה (אנרגיה תרמית) לאנרגיה של תנועה (קינטית), הכתיבה מציאות בה רוב מוחלט מאוכלוסיית העולם, כמעט 90%, היה עסוק במשך אלפי שנים בעבודה הבסיסית ביותר של ייצור מזון. העומדים בתחתית השרשרת החברתית היו אף משועבדים לעבודה זו, כעבדים או כאריסים, אזוקים לאדמה ולבעליה אותם עבדו.

מציאות זו גם הכתיבה את מקום המגורים של בני האדם השונים. כך למשל, באירופה של ימי הביניים פחות מ־10% מהאוכלוסיה גרה בערים. באותם ימים שינויים במזג האוויר יצרו בקלות גלי רעב בהם נספו רבים. כזה למשל היה הרעב הגדול של שנת 1315 בו נספו כ־10%־15% מאוכלוסיית אירופה.

מהפכה גדולה בייצור המזון החלה במאה ה־18 בד בבד עם המהפכה התעשייתית, והיא כללה שיפורים דרמטיים במכשור החקלאי, ובהבנת החי והצומח. אך בלב המהפכה הזו עמדה המצאת המנוע, אשר איפשר הפיכת אנרגיית שריפה לאנרגיית תנועה.

המאה ה־20 ראתה התפתחויות טכנולוגיות גדולות נוספות, לרבות בתחום הדישון. כל אלו הביאו לכך כי לעומת ערב המאה ה־20, בה כמעט ממחצית מאוכלוסיית ארה"ב עבדה בחקלאות, היום פחות מ־2% מאוכלוסיית אמריקה מייצרת את כל האוכל הנדרש לה. זאת, על אף שהאוכלוסיה עצמה הספיקה לגדול פי 5.

וזה לא רק בארה"ב: בין 1900־2022 גדלה כלל אוכלוסיית העולם מ־1.6 לכ־8 מיליארד בני אדם, ועדיין רק מספר זעיר יחסית של אנשים מייצרים ומספקים אוכל לכולם.

השפע העצום באוכל כמוהו לא היה בהיסטוריה האנושית והעובדה שהוא מיוצר על ידי אחוזים בודדים מהאוכלוסיה, לא רק איפשר לאוכלוסיית העולם לגדול במימדים אדירים. הוא גם איפשר להקצות משאבים להתפתחות מדעית ולפיתוח ולייצור מוצרים מסוגים שונים וחדישים. כל זה הביא לעולם שלנו עושר חדש, רמת חיים, ורווחה כמותם לא ידעו בני האדם לאורך כל מאות אלפי שנות ההיסטוריה האנושית.

השמש מסוגלת לפתור את משבר האנרגיה

בעשור האחרון מוציא העולם בין 10% ל־13% מכל התוצר העולמי לשם ייצור מקורות אנרגיה. בנוסף להוצאה הישירה ישנה גם עלות עקיפה, כמו הנזק הסביבתי ארוך הטווח הנוצר הן בתהליך הפקת מקורות האנרגיה האלו והן בשימוש בהן. יתר על כן, סך ההוצאה לאנרגיה הולכת וגדלה, הן בגין הגידול באוכלוסיה והן בגין הגידול בפעילויות הדורשות אנרגיה.

אך בעוד העולם מתמודד עם קשיי ומחיר האנרגיה, השמש מעטירה על כדור הארץ בשעה אחת כמות אנרגיה שיכולה להספיק לצריכת החשמל של כל העולם כולו למשך שנה שלמה. יתר על כן, זו אנרגיה נקייה ובלתי מזהמת. אך הידע והטכנולוגיות שברשותנו היום אינן מאפשרות לתפוס, לשנע ולאכסן אנרגיה זו באופן מסיבי, יעיל, וכלכלי.

עתה נדמיין מה היה קורה אם היתה מתחוללת מהפכה טכנולוגית אנרגטית בדומה למהפכת ייצור המזון של העבר, ואנרגית השמש הייתה הופכת במחיר זול ביותר למקור האנרגיה העיקרי. יש לציין כי השמש אינה מקור אפשרי יחידי למהפכה כזו: לפני כמה שבועות דווח על פריצת דרך בקליפורניה אשר אם תהפוך תעשייתית תאפשר לייצר כמויות גדולות של אנרגיה זולה ונקייה באמצעות תהליך פיזיקלי.

מהפכה טכנולוגית בתחום האנרגיה אינא אלא דוגמה לשינוי פרדיגמה אשר פיתוחים טכנולוגיים משמעותיים ופורצי דרך אחרים עשויים ליצור במאה הבאה. כיוונים נוספים מצויים בפיתוח, כמו עולם הבינה מלאכותית - AI. אלו ואחרים יוכלו להגדיל באופן דרמטי את הפרודקטיביות והעושר העולמי, ממש כמו בעת המעבר משרירי העבד והשור לקומביין הענק. כל זאת, בתוספת בונוס משמעותי בהקשר לשמירת הסביבה.

 תחנות כוח פחמיות בגרמניה / צילום: Associated Press, Alessandra Tarantino

הגדלה דרמטית בפרודקטיביות תייצר אומנם בעיות של שינוי דרמטי במבנה התעסוקה כפי שהוא היום. ובעקבות שינוי זה, אתגרים של ממש בפיזור יעיל של כל העושר הנוסף הזה. אך אלו יהיו בעיות פתירות. הבשורה הגדולה באמת ששינויים דרמטיים כאלו בפרודקטיביות תביא, תהיה בתחום החוב וההתחייבויות. משקולות הענק שנושאות כיום הכלכלות בכלל והממשלות בפרט, בהיעדר פריצת דרך טכנולוגית־פרודקטיביות, בסופו של דבר יכריעו אותן ועימן את החברה האנושית שכפי שאנו מכירים אותה היום.

הביטוח הלאומי פושט את הרגל

ניקח לדוגמה את הביטוח הלאומי האמריקאי. מאז שנות השלושים של המאה שעברה כל עובד ומעביד באמריקה משלם לקופת הביטוח הלאומי 6.2% מהשכר, וביחד 12.4%, עד לתקרת הכנסה מסויימת העומדת כיום על כ־150 אלף דולר.

כסף זה משמש את הביטוח הלאומי לתשלום קצבאות למיניהם, הגדולה שבהן היא הקיצבה לאזרחים שעברו את גיל 65. שיטת התשלום קצת מורכבת אבל השורה התחתונה היא זו: הביטוח הלאומי מהווה את מקור ההכנסה המרכזי של המבוגרים באמריקה. אצל מעל 40% היא מהווה לפחות מחצית מההכנסה, ולכ־15% היא מהווה 90% מההכנסה, כך על פי נתוני הביטוח הלאומי. בנוסף לביטוח הלאומי, תלויים כמעט כל האמריקאים שבגיל הפרישה בביטוח הרפואי הממשלתי, מדיקר, אליו משלמים העובד והמעביד יחדיו בכל מהלך חייהם כ־3% משכרם.

בשנת 2022 קיבלו כ־66 מיליון אמריקאים, וכ־90% מהאוכלוסיה בגיל 65 ומעלה, קיצבאות מהביטוח הלאומי בסך כולל של מעל טריליון דולר. עד 2035 מספרם יגדל בכ־20 מיליון נוספים. יחד עם הגידול במספר המבוגרים גדלה משמעותית גם תוחלת החיים של בני ה־65.

שינויים דמוגרפיים אלו שינו בחדות את היחס בין מספר העובדים ומספר מקבלי הקיצבאות. בשנת 2000 עמד יחס זה על מקבל קיצבה אחד לכל 3.4 עובדים. בשנת 2022 עמד היחס על 1 ל־2.8 ועד 2035 לפי הערכת הביטוח הלאומי יעמוד היחס על 2.3 עובדים לכל מקבל קיצבה.

במשך השנים נצברו בקופת הביטוח הלאומי כספי החוסכים המיועדים לתשלום הקצבאות. אלו עומדים היום על כ־2.85 טריליון דולר, המכונים "קרן הנאמנות של הביטוח הלאומי", והם מופקדים בקופת האוצר האמריקאי, חלק מ־31.3 טריליון דולר סך החוב של ממשלת ארה"ב.

על פי הערכות האחרונות של חבר הנאמנים של הביטוח הלאומי, כספים אלו יספיקו לשלם קיצבאות לזכאים רק עד שנת 2034. לאחר שנה זו יאזלו הכספים בקרן והמשך התשלומים יוכל להתבצע רק מכספי התשלומים השוטפים שמשלמים העובדים הצעירים, וגם אז רק לכיסוי של כ־77% מההתחייבויות.

מצב הקופה במדיקר, הביטוח הרפואי, קשה עוד יותר. בשנת 2028 יאזלו הכספים לכיסוי הוצאות לבתי חולים ולתשלומי רופאים. סך כל ההתחייבויות של הממשלה הפדרלית שאין להם כיסוי והמכונים Unfunded liabilities, ל־75 השנים הבאות, הוערכו על ידי משרד התקציבים של הקונגרס בכ־93 טריליון דולר בדולרים של 2021 או כ־400% מהתל"ג.

הר החובות הגדל של הממשלה

וזה לא רק הביטוח: סך החובות של הממשלה הפדרלית עומד כיום על כ־31.3 טריליון דולר. מתוך זה, כ־24.4 טריליון מוגדרים כחוב המוחזק על ידי הציבור, קרי חוב סחיר. מהם, כ־34% מוחזק על ידי גופים זרים, בראשם ממשלות יפן וסין, 43% מוחזק על ידי גופים ופרטים מקומיים־אמריקאיים, וכ־23% על ידי הפדרל ריזרב. יתרת החוב, כ־6.8 טריליון דולר מוגדרים כחוב ממשלתי־פנימי והוא כולל למשל את יתרת 2.8 טריליון הדולר שבקרן הנאמנות של הביטוח הלאומי.

עול ההתחייבויות העתידיות של הממשלה ונטל הריבית על החוב הקיים, יגדילו ויעמיקו את הגרעונות בשנים הבאות. על פי הערכת משרד התקציבים של הקונגרס מיולי 2022, הגרעונות השוטפים של הממשלה הפדרלית צפויים לגדול בשלושת העשורים הבאים: מגרעון של כ־4% מהתל"ג בשנת 2022 לכ־11% בשנת 2052.

גרעונות אלו יכפילו את החוב הממשלתי המוחזק בידי הציבור מכ־96% מהתל"ג כיום לכ־185% מהתל"ג בעוד 30 שנה. רק עלות מימונו של החוב הזה, קרי הריבית, יגיע על פי משרד התקציבים לכדי 7.2% מהתלג עד לשנת 2052. החוב והגרעונות השוטפים הגדלים יביאו את תקציב המדינה לגרעון קבוע של כ־6.5% מהתל"ג החל משנת 2033, ולגרעון קבוע של 10% מהתל"ג בתקופה שבין 2043־2052.

גידול עצום ומתמשך כזה בגרעון הממשלתי ובחובות הטופחים של הממשלה, אם בכלל ייתכנו, יאט עוד יותר את הצמיחה ויסכן את מעמדו של הדולר. משרד התקציבים של הקונגרס הסביר זאת כך: "הוא יעלה את עלות המימון בכל הכלכלה, יקטין את ההשקעות הפרטיות, ויקטין את הגידול הכלכלי לאורך זמן. גידול מתמיד בחוב גם ייצר סיכון משמעותי לעתיד המוניטרי והפיסקלי של אמריקה…

"הוא יגדיל את הסיכון של משבר פיננסי ובמיוחד את הסיכון שמשקיעים יאבדו את האימון ביכולתה של ממשלת ארה"ב לתחזק את החוב שלה. אובדן כזה יגרום לריבית ולאינפלציה לזנק בפתאומיות… מציאות זו מעלה את הסיכוי, אף שאינו מיידי אך הינו משמעותי, לשחיקה באמון בדולר כמטבע הרזרבה העולמי". מילים חדות ואזהרה חמורה מפי מוסד שמרני כמו משרד התקציבים של הקונגרס.

אופטימיות מקצב התקדמות הטכנולוגיה

אך חובות המשק האמריקאי אינם מורכבים רק מחובות ממשלתיים. גדולים פי שניים, כ־63 טריליון דולר, הם חובות הסקטורים האחרים: המדינות, העיריות, התאגידים ומשקי הבית. גם חוב זה גדל בהתמדה וצריך מיחזור. ב־2022 סך חובות כל המשק האמריקאי עמדו על כ־94 טריליון דולר, גידול של כמעט 6 טריליון דולר בשנה שחלפה. זאת לעומת התל"ג שגדל בכ־2.2 טריליון בלבד.

הקומבינציה של גידול מתמיד ודרמטי בחוב של כל המשק ושל הממשלה בפרט, ביחד עם המגמות הנמשכות של ההאטה הנמשכת בצמיחה, פחות מ־2.5% בממוצע בעשור האחרון, מציב את המשק האמריקאי (והעולמי) בסחרור מוות - Deal spirel, אשר יסתיים בשלב מסויים בקריסה חברתית או כלכלית.

גורל שכזה תוכל למנוע רק מהפכה טכנולוגית בסגנון ובעוצמה של המהפכה התעשייתית, ובעקבותיה שיפורים דרמטיים כמו אלו שהתרחשו ב־150 השנים האחרונות בעולם ייצור מזון . מהפכה כזו אשר תגדיל משמעותית את התפוקה ותייצר משאבים ועושר חדשים ותוכל לייצר את המקורות לכיסוי חובות העבר כמו גם התחייבויות העתיד, כמו תשלומי הקצבאות למבוטחי הביטוח הלאומי.

מה הסיכוי כי נס כזה יתרחש? קשה לדעת. אבל אם מתבססים על קצב ההתפתחויות הטכנולוגיות של השלושים השנים האחרונות, אין ספק כי הוא בהחלט בגדר האפשרי.