הישראלים שרצו למכור חסה אורגנית לגרמנים והתרסקו

בשנים האחרונות הייתה חברת הסטארט־אפ הגרמנית "אינפארם" (Infarm), שהוקמה על ידי ישראלים שעברו לברלין, אחת מהכוכבות הבלתי מעורערות בסצינת ההייטק של בירת גרמניה. חברה שצמחה בתוך שנים אחדות מניסויים עצמאיים לגידול חקלאי אורבני לכזו המייצרת מקררים מיוחדים, המצוידים בתאורת לד ובמערכת הידרופוניקה משוכללת, כדי לנסות ולהשתלט על תחום החקלאות הוורטיקלית.

● הבעיות האמיתיות של ביונד מיט: נקניקיות עייפות, הפסדים גדלים וחוב מצטבר
● חלבוני הזבובים של פליינג ספארק מצטרפים לאוסף החלומות השבורים שהונפקו בת"א  
● מתי נוכל לטעום בשר ממדפסת תלת-ממד? הפיתוחים שמתבשלים בפוד-טק 

מערכות החברה הוצבו בסופרמרקטים ברחבי גרמניה, ולקוחות קטפו בעצמם זרי חסה טריים או צרורות בזיליקום ופטרוזיליה, שגדלו בתאורה מלאכותית. מסעדות ובתי קפה בברלין הציבו מערכים שלמים לטובת הכנת סלטים טריים, והחברה גייסה מאות מיליוני אירו בסבבים שונים. החזון הישראלי למכור עלים וירקות בגידול נקי ומאוד מקומי כבש את גרמניה, והיה בדרך להתרחב לכל העולם. רק לפני כשנה הפכה אינפארם לחברת הפוד־טק הגרמנית הראשונה ששוויה הוערך ביותר ממיליארד אירו. איינהורן (חד־קרן) גרמני ממוצא ישראלי, חיה נדירה.

כיכבה ב"רשימת המביכים" של מגזין גרמני

אבל אז הגיע משבר האנרגיה האירופי כתוצאה מהמלחמה באוקראינה, מחירי החשמל זינקו, האינפלציה ביבשת טיפסה במהירות למוד דו ספרתי והמחירים הזולים לשעבר בסופרמרקטים עלו בעשרות אחוזים, כשהם מכריחים צרכנים להתחיל לחשב מחדש את סל הצריכה שלהם. הצמיחה האדירה שנרשמה בגרמניה בתחום האורגני נבלמה, ההכנסה הפנויה של הקונים ירדה, ותעשיית הפוד־טק כולה - מתחליפי בשר דרך משלוחים ועד לחקלאות הוורטיקלית - עומדת כעת בפני משבר נזילות וקשיי גיוס כספים.

חסת הפרימיום של אינפארם היא בין הראשונות לשלם את המחיר, והחברה הפכה מסיפור הצלחה לעסק שנלחם על חייו ונאלץ לשנות את המודל העסקי שלו. החברה הודיעה עוד לפני סוף השנה החדשה על פיטורים של כ־500 מתוך כ־900 העובדים שלה (אחרי ש־50 עובדים כבר פוטרו בקיץ, לפי הדיווחים). הדבר הוביל אותה לככב ב"רשימת המביכים" של מגזין "טיפ" הברלינאי, ולהתמקד כעת בניסיון להציל את העסק. "במקום עלים טריים, החברה עסקה בעיקר בייצור סיבובי גיוס כסף", כתב המגזין בלעג.

מנכ"ל החברה הישראלי ארז גלונסקה, אחד משלושת היזמים המקוריים יחד עם אחיו גיא גלונסקה ואסנת מיכאלי, הודיע על הצעד במכתב שנשלח לעובדים, בו הוא מנמק את קיצוצם של יותר ממחצית כוח האדם במצב החדש שנוצר בשווקים הפיננסיים ובמחירי האנרגיה. "זה הצעד הקשה ביותר שנאלצתי לבצע אי פעם", אמר להם בפגישה פנים אל פנים, שהקלטה שלה הגיעה לידי העיתון הכלכלי הגרמני "הנדלסבלאט".

למעשה, לפי אנליסטים בתחום, הסיבות לפיטורים הן רבות, ומטילות ספק בסיכויי הצמיחה גם של חברות אחרות בתחום החקלאות הוורטיקלית.

הסופרמרקטים הגרמנים, למשל, נאלצים לנסות ולחיות ממרווח הכנסות נמוך יותר על רקע עליות המחירים, ואין להם יותר את ההון כדי להשקיע בטכנולוגיות חדשות; מחירי האנרגיה המטפסים יוצרים עלות מוגברת למתקנים של אינפארם הזוללים חשמל, וגם עלויות הייצור של המתקנים עצמם מטפסת. בנוסף, בתקופה הנוכחית של משבר יוקר מחיה, מכירות של "מוצרי פרימיום" כמו זרי פטרוזיליה טריים, חסה רומית רעננה או צרור כוסברה שגדל במקררים בסניפים עצמם, ללא מגע יד אדם, אמורים לצנוח.

אתר "Green Prophet" העוסק בתחום החקלאות האורבנית דיווח כי "אינפארם" היא רק החברה האחרונה בסדרה של חברות החוות קשיים מהותיים, מבצעות פיטורים ואפילו נאלצו לפשוט רגל בתחום זה. התחום עדיין דורש הוכחה כי הוא עשוי להיות רווחי, בשל עלויות התפעול והאנרגיה הגדולות שלו.

החברה ההולנדית GlowFarms השעתה את כל הפעילות שלה בעקבות קשיי מימון, חברת החקלאות הוורטיקלית האמריקאית Fifth Season פשטה רגל, וחברה אמריקאית בשם Iron Ox המגדלת ירקות ועלים באמצעות רובוטים פיטרה כ־50% מכוח האדם שלה, לפי הדיווחים.

צמצום דרסטי של פעילות במספר ערים

התוכנית העסקית של "אינפארם", לפי המכתב ששיגר המנכ"ל לעובדים ושפורסם באתר החברה, עברה שינוי משמעותי, וכעת במקום בניית תשתית גלובלית והתרחבות למדינות נוספות, היא מתרכזת בסיכוי להפוך לרווחית בשנה הקרובה בכמה מדינות מפתח.

המשמעות היא שהחברה מצמצת דרסטית את הפעילות שלה בבריטניה, בצרפת ובהולנד, וכן בכמה ערים בהן החלה פעילות בארה"ב (טקסס וסיאטל). היא תתרכז בעסקיה בקופנהגן, בפרנקפורט ובטורנטו, שבהם לדבריה "כבר יש מערכת יחסים קיימת ומשגשגת עם הלקוחות" ובהם היא "יכולה להפוך לרווחית ב־2023".

לא ברור כמה מבין 1,800 מתקני הייצור (אותם היא מכנה "חוות") יפעלו ואיפה. החברה גם שמה דגש על מרכזי ייצור גדולים, שבהם היחידות שלה מיתמרות לגובה של 18 מטר, ושבהם לדבריה חלק מהיתרונות של החקלאות הוורטיקלית באים לביטוי - חיסכון בפליטות גזי חממה, אי בזבוז מים, חיסכון בשטחי גידול ובקרת איכות על המוצרים. מהחברה נמסר בתגובה לפניית "גלובס" כי אינה מגיבה על "השינוי האסטרטגי" הנוכחי.

מבחינה פיננסית, לפי הדיווחים בעיתון הכלכלי הגרמני, מתוכנן כעת סיבוב גיוס חירום שנועד לשמור על החברה צפה. סיבוב הגיוס יובל על ידי המשקיעה האחרונה והמשמעותית ביותר בחברה - רשות ההשקעות הקטארית (QIA). הקטארים הצטרפו לקרנות גלובליות כמו Atomico, Balderton ו־Hanaco וכן כמה קרנות גרמניות, שהשקיעו כ־400 מיליון דולר בחברה מאז הקמתה ב־2013.

QIA השקיעה כ־200 מיליון דולר נוספים כחלק מסיבוב גיוס הון שנחתם בדצמבר 2021. החברה מעולם לא רשמה רווח, ומול מחזור של 5.2 מיליון אירו בשנת 2020 היא רשמה הפסד של כ־48 מיליון אירו. ההפסד התפעולי של החברה ב־2021 צמח ל־67 מיליון דולר, לפי הדיווח ב"הנדלסבלאט". נתוני השנה הנוכחית לא התפרסמו.

התחום נחשב למבטיח, שאלת העתיד פתוחה

השאלה לגבי עתיד תחום החקלאות הוורטיקלית נותרה פתוחה. "אינפארם" אולי שימשה את הסופרמרקטים הגרמנים - ביניהם רשתות כמו "אלדי", "מטרו" ואחרות - כדי להציג פנים "ירוקות", בדגש על ייצור מקומי. במקום להוביל עלים ומיני חסה ועשבי תיבול ממקומות רחוקים, מה שכרוך בפליטות פחמן דו־חמצני, בקירור ולעתים בריסוס, הם כולם צמחו זה לצד זה במתקנים שבהם הוזרמו מים ודשנים, ושהוארו במאות נורות לד. כרגע אין מחסור במים בגרמניה, אולם העתיד עשוי להיות שונה.

תחום החקלאות הוורטיקלית נחשב למבטיח, במיוחד במגה־ערים בעולם שהולך ומתייבש, ושבהן צפוי מחסור בשטחי גידול אך צורך במוצרים טריים שיאכילו אוכלוסייה צומחת. 18 החודשים הקרובים, לפי מכתב המייסדים, יוכיחו אם המוצר שפיתחו בשם היתרונות הסביבתיים והאחרים, יכול להיות רווחי גם במצב הנוכחי.