באפריל 2022, כשהריבית בארה"ב ובארץ החלה לעלות והאינפלציה הרימה ראש ברחבי העולם, חברות ההייטק הכחישו שמשהו לא טוב קורה בענף. כלפי חוץ הן הפגינו ביטחון עצמי ודיברו על צמיחה בגיוסי העובדים, אך לא עבר זמן רב עד שהאופטימיות הפכה לפרץ פיטורים שהחל עם סגירת הפעילות של שירות משלוחי המכולת אבו (Avo) במאי שעבר. מאז פוטרו כ־8,000 עובדי הייטק מחברות ישראליות ובמרכזי הפיתוח הזרים. מתחילת השנה האזרחית פוטרו לפחות עוד 500 עובדים מענף ההייטק, כך לפי אתר "לסטארט־אפ" המונה את המפוטרים בישראל. זאת, עוד לפני גלי ההדף של הפיטורים בחברות הגלובליות לאחר תקופת החגים הנוצריים - שצפויים להביא לסיום העסקתם של עוד מאות עובדים רק החודש.
● הנהלת אינטל ישראל משנה את פניה: המנכ"ל יניב גרטי פורש אחרי 6 שנים
● המשקיעים עדיין מתעניינים במכונית האוטונומית, ומובילאיי מוכיחה את זה
● ממוקד, רזה ובלי מסיבות: ההייטק הישראלי, מודל 2023 | ניתוח
1. הגורמים: לא רק האינפלציה והריבית
בפרסומים הרשמיים מנמקות חברות ההייטק את הפיטורים בסיבות מאקרו כלכליות עולמיות: עליית הריבית, האינפלציה הגואה, המלחמה באוקראינה, היחלשות כוח הקנייה של הצרכנים והחברות וההאטה כלכלית. זה נכון, אבל לא כל הסיפור.
הקורונה הביאה עמה שתי תופעות שחלפו מן העולם: הראשונה היא הורדת ריביות של הבנקים המרכזיים, בניסיון לאפשר למשקיעים להזרים כסף לכלכלה מוכת המגפה, והשנייה היא המעבר לעבודה מהבית, מה שהגדיל זמנית את צמיחת ספקיות הטכנולוגיה לחיבור ועבודה מהבית. שתי התופעות האלה הביאו את קרנות הענק לגייס הון רב שהושקע באלפי חברות טכנולוגיה בבולמוס שנמשך פחות משנתיים.
הדבר הוביל לכך שחברות ההייטק גייסו הרבה כסף ועובדים, וביקשו להעלות את השווי של עצמן. אלא שהאינפלציה והעלאות הריבית שמטו את השטיח מתחת לכל זה. משקיעי ההייטק הוותיקים, שמאכלסים את הדירקטוריונים בחדי־הקרן, שינו את סדרי העדיפויות לחברות שלהם - מצמיחה מסובסדת, הפסדית ואופטימית, לרווחיות פסימית. ההנחה היא שהכלכלה לקראת האטה, מה שידרוש מכל החברות להגיע במהרה לאיזון תפעולי. חזרה לבסיס, אם תרצו.
אבל גם הזמן עשה את שלו. הפיטורים שנערכו ביוני 2022 אינם אותם הפיטורים של ינואר 2023. אם את תחילת הדרך איפיינו פיטורים בחברות קטנות והפסדיות מאוד, ללא מודל עסקי יציב, הרי שהמגמה התפשטה לכלל התעשייה - אפילו לחברות רווחיות המשרתות ארגוני ענק. אמדוקס היא דוגמה לכך: החברה התפארה כי בזמן שכולם מפטרים היא ממשיכה לגייס, אך בשבוע שעבר הודיעה על פיטורי 700 עובדים. גם חברות הענק הרווחיות אינן חסינות בפני ירידה בהכנסות בצל המשבר המתמשך, והגל הענפי מאפשר לחלקן לבצע התייעלות שאולי חיכו להזדמנות להוציא לפועל.
2. במה שונים הפיטורים בישראל מאלה שבעולם?
"הפיטורים בארץ ייחודיים מאלה שאנו רואים במקומות אחרים בשל הרכב החברות כאן, הנשלט על ידי חברות הסטארט־אפ", אומר איל סולומון, מנכ"ל חברת ההשמה להייטק אתוסיה. "אלה מהווים 85% מהתעשייה המקומית. אלה חברות שהפיטורים בהם נובעים מדרישת קרנות ההשקעה או בשל קושי בגיוסי כספים, לעומת המצב בעולם שהתאפיין בצמצומים בחברות הנסחרות. מובטלי ההייטק בארץ מאופיינים בעיקר בזוטרים וחסרי ניסיון - מה שמייצר מראית עין של שוק באבטלה".
3. המפוטרים שלא מוצאים עבודה 3 חודשים
בנתוני המאקרו, אין עדיין עדות לכך. להפך, שיעור האבטלה המדווח האחרון דווקא ירד לאחרונה, והשכר בהייטק חזר לעלות במעט. גם העלייה בשכר המתכנתים ביחס ל־2021, שהייתה שנת שפע לכל הדעות, עודנה נמשכת. עם זאת, מנהלי חברות ההשמה, שרואים מקרוב את הפיטורים ואת קצב חיפוש העבודה, מזהים קבוצות מסוימות שנתקלות בקשיים.
שירי וקס, מנכ"לית גוטפרנדס, שמתמחה גם היא בהשמה בחברות הייטק ובהסבת עובדים, מספרת כי "יש מעצבים, אנשי שיווק, אנשי משאבי אנוש וגיוס ומקצועות נוספים שמחפשים עבודה כבר מעל לשלושה חודשים ונמצאים במצוקה - הם מבינים שלא יוכלו לדעת מתי ימצאו עבודה חדשה. חלקם פונים להסבה לתחומים אחרים כמו ניהול מוצר או תפקידי אנליזה".
וקס מדברת גם על קבוצה גדולה של ג'וניורים בוגרי הכשרות הטכנולוגיה, שעשו הסבה להייטק: "הם הצליחו להשתלב בענף, אבל היו הראשונים שפוטרו. הם ויתרו על הקריירה הקודמת שלהם כדי לעבור להייטק ועכשיו נותרו קרחים משני הצדדים".
4. הקיצוצים הפכו למנת חלקם של ענפים נוספים
ענף ההייטק זכה למרבית תשומת־הלב וההשקעות בזמן מגפת הקורונה. ענפים אחרים - כמו ביטוח, בנקאות ותעשייה מסורתית לא צמחו באותם ההיקפים ולכן לא נדרשו להתאמות דומות. יחד עם זאת, ההתרחבות של ענף ההייטק למגוון ענפים אחרים - כמו קמעונאות, נדל"ן ותעשייה - "ייצאה" את המשבר גם אליהם. כך למשל, אמזון, הקמעונאית הגדולה בארה"ב, פיטרה 18 אלף עובדים מאז נובמבר, ואילו קומפס, סוכנות תיווך הנדל"ן הדיגיטלית, פיטרה יותר מ־500 עובדים מאז הקיץ. וזה רק קומץ.
כלכלות מתכווצות, או בכל אופן אלה שקצב הצמיחה שלהן מאט, מביאות לעוד ועוד פיטורים - גם לסקטורים שלא קשורים לטכנולוגיה. עליית הריבית והאינפלציה משאירה פחות כסף פנוי בכיס, מדיניות הקורונה האדוקה בסין עוד פוגעת בשרשראות האספקה, והעימות הגיאופוליטי בין ארה"ב לסין מביא לעיצומי מסחר שלא היו כדוגמתם. בארץ פוטרו 120 איש מסודה סטרים, וגם מפעל טכנולוגיית להבים בגליל המעסיק 900 עובדים עודנו בסכנה. בארה"ב מתכננת גולדמן זאקס לפטר מאות עובדים, וכך גם מקדונלד'ס ורשת החדשות CNN.
5. המרוויחות מהמשבר: החברות הגדולות
החברות הרווחיות והיציבות בתעשיות הוותיקות, וחברות הטכנולוגיה הצומחות בעלות גב פיננסי חזק "מרוויחות" מזרם של עובדים זולים והתמוססות התחרות.
בקטגוריה הראשונה נמצאים סקטורים ותיקים כמו קמעונאות, תעשייה אזרחית וביטחונית, ושירותים כמו בנקאות וביטוח. מחלקות פיתוח התוכנה של לאומי או הפועלים (שני הבנקים הגדולים) נהנות מזרם של עובדים זולים יותר, לאחר שבשנה שעברה התייחסו אל משרת פיתוח בבנק כמו אל עבודה סוג ב'. כך גם התעשיות הביטחוניות, כגון רפא"ל, אלביט והתעשייה האווירית.
כעת, מוקירים מפוטרי ההייטק, כמו גם בוגרי אוניברסיטאות טריים, את היציבות הכלכלית ואופק התעסוקה הממושך שיכולות חברות אלה להציע לאחר שנה בה נטשו אותן לטובת האופציות בחדי־הקרן.
בתחום הטכנולוגיה נהנים היוניקורנים וחברות הצמיחה שהצליחו להגיע לרווחיות מתחרות הולכת ופוחתת. המתחרות הקטנות מחפשות בימים אלה פתחי מילוט מהשווי הגבוה מדי שנופק להן בשנה שעברה ומחסור המימון. אלה מהן שלא ייסגרו, יוכלו להציע את עצמן למכירה במחיר זול, כזה שיספק לחברות הרווחיות טכנולוגיה, צוותים או אפילו לקוחות במחירים נוחים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
