ההתקפה על בנייניהן של שלוש הרשויות בברזיליה אתמול (א') עוררה אסוציאציות בלתי נמנעות. שנתיים ויומיים לאחר ההתקפה על גבעת הקפיטול בוושינגטון היה נדמה שמישהו בברזיל השתדל מאוד לחקות את ששה בינואר 2021; אולי השתדל קצת יותר מדי.
● נביא הזעם שחזה את משבר 2008 בראיון מיוחד לגלובס: "מחירי הדיור בישראל יירדו, אבל מי שלווה הרבה יהיה במצוקה"
● מהי עילת הסבירות, ואילו השפעות כלכליות עשויות להיות לביטולה? | גלובס עושה סדר
● הקונגרס האמריקאי מגיש: אפשר גם בלי דמוקרטיה | פרשנות
ואף כי ההתקפה בברזיליה אומנם הזכירה את ההתקפה על הקפיטול, היא היתה שונה ממנה מעיקרה. קודם כול, לא היה בה שום היגיון שנבע מלוח השנה. ההתקפה בוושינגטון נערכה ביום שבו שני בתי הקונגרס התכנסו, כדי לאשר את תוצאות הבחירות לנשיאות, נגד רצונו של דונלד טראמפ. התוקפים פרצו אל משכן הקונגרס, כדי לשבש תהליך, שהתרחש באותן הדקות עצמן. מאות חברי קונגרס נאלצו להימלט מן המליאות, להסתתר במיקלטים, ולקוות שיד התוקפים לא תשיג אותם.
תומכי בולסנרו לאחר שהשתלטו על בניין הקונגרס בברזיליה / צילום: Associated Press, Eraldo Peres
בברזיליה, הקונגרס היה ריק. חבריו היו בפגרת השנה החדשה. תוצאות הבחירות לנשיאות, שהתוקפים ערערו על הלגיטימיות שלהן, אושרו זה כבר. חילופי השלטון התרחשו שמונה ימים קודם. נשיא חדש כבר ישב בברזיליה. הנשיא המובס לא עזב רק את עיר הבירה, אלא את ארצו. הוא היה בפלורידה בזמן ההתקפה.
אילו כפתורי פלא?
ההתקפה לא יכלה להשיג שום דבר גם אם היתה עולה יפה, מפני שאיך בעצם היא היתה יכולה לעלות יפה? נניח ש-4,000 התוקפים היו משתלטים על בניין הקונגרס, על ארמון הנשיאות ועל בית המשפט העליון. מה הם היו עושים שם? על אילו כפתורי-פלא הם היו לוחצים, כדי לבטל את הבחירות של חודש אוקטובר שעבר, ולתפוס את השלטון?
אולי הם קיוו שהצבא יתערב, ויחולל הפיכה נגד הנשיא החדש-ישן, איגנאסיו 'לולה' דא סילבה. תקוות כאלה יוחסו לנשיא המפסיד, ז'איר בולסונארו, בחודשים האחרונים של שלטונו. קצין צבא בדימוס, הוא הקיף את עצמו בגנרלים, ודיבר בשבח המשטר הצבאי הקשוח ששלט בברזיל במשך עשרים שנה, עד אמצע שנות ה-80.
תומכי בולסנרו אוחזים בשלט שקורא להתערבות צבאית בשלטון בברזיל / צילום: Associated Press, Eraldo Peres
אולי הם קיוו שנוכחותם המטולווזת בברזיליה תצית התקוממות עממית בחלקים אחרים של ברזיל. אבל לא היה כל רמז שמשהו מעין זה קורם עור וגידים.
חקירה מסועפת כמובן תתחיל מיד, ותימשך חודשים אם לא שנים. יתכנו גילויים מסמרי-שיער על חלקם של אנשי צבא ומשטרה, ומי יודע מי עוד. מוטב לזכור שלולה ניצח בבחירות בהפרש קטן. כמעט חצי ברזיל רצתה שבולסונארו יישאר על כנו.
מורשתו הסוציאליסטית הרדיקלית של לולה (הוא התמתן במרוצת השנים) היא לצנינים בעיני הרבה אנשים במימסד הברזיליאני. דבקו בו גם חשדות חמורים של שחיתות. הוא נידון למאסר ממושך, ונחבש בכלא, לפני שבית משפט ביטל את הרשעתו בנסיבות מעוררות מחלוקת. אבל אין זאת אומרת שמתנגדי לולה בהכרח רוצים לחולל הפיכה, העלולה להצית מלחמת אזרחים.
נשיא ברזיל לואיז אינסיו דה סילבה (לולה) מבקר בארמון הנשיאות לאחר ההפגנות האלימות של תומכי בולסנרו / צילום: Associated Press, Eraldo Peres
ממילא תלויה ועומדת השאלה: בשביל מה? מי יוצאים נשכרים? בשנים הבאות אנחנו נשמע תיאוריות קונספירציה מפולפלות, שלא יפסחו על איזשהו מיגזר ברזיליאני או בין לאומי. הן כבר התחילו.
ינואר 2021 - או פברואר 1933?
באופן כללי, תיאוריות קונספירציה מעוגנות בהנחה שגויה מעיקרה: שכל התוצאות מכוונות, אין נסיבות אקראיות, וממילא אלה היוצאים נשכרים הם בהכרח היוזמים.
אבל הביקורת על עצם השימוש הכפייתי בתיאוריות קונספירציה אינה צריכה לשלול את האפשרות של קונספירציה. ברור למדי מדוע הימין הקיצוני צריך להיחשד, אבל אולי לא הוא בלבד. ששה בינואר 2021 בוושינגטון היא כמובן אנלוגיה טבעית, אבל זו לא היתה ההתקפה היחידה בהיסטוריה המודרנית על בניין פרלמנט.
בפברואר 1933, קומוניסט הולנדי הצית את בניין הרייכסטאג, הפרלמנט של גרמניה, בברלין, ערב בחירות גורליות שבהן הנאצים קיוו לקבל רוב. לקומוניסטים לא היתה סיבה להצית. לשום מפלגה לא היתה סיבה, חוץ מאשר למפלגה הנאצית עצמה. היא הגיעה לשלטון ארבעה שבועות קודם, ללא רוב פרלמנטרי. היא קיוותה להשיג רוב כזה בבחירות חדשות. ההצתה הקלה עליה לצמצם את החרויות הפוליטיות, ולהבטיח את נצחונה. הקיץ הקץ על הדמוקרטיה בגרמניה.
לא ברור מי במשוואה הברזיליאנית יכול להיות שווה ערך של הנאצים. אין כאן כלל רמז שידו של השמאל הברזילאני היתה בהתקפה. זה בלתי מתקבל לחלוטין על הדעת, אף כי בולסונארו מיהר לצייץ השוואות בין התקפת תומכיו להתקפות של קיצוני השמאל. אבל השמאל של ברזיל כיבד את התהליך הדמוקרטי מאז שהדמוקרטיה הושבה על כנה, ב-1990. ההשוואה החלקית-מאוד עם הרייכסטאג נועדה רק להזהיר מפני עודף חיפזון בהסקת מסקנות.
תומכי בולסנרו משתלטים על בניין הקונגרס בברזיליה / צילום: Associated Press, Eraldo Peres
הנחות לדיקטטורים
מנהיגי השמאל באמריקה הלטינית הגיבו אתמול בקריאות ״פשיסטים, פשיסטים״, ובהחלט יתכן שהם צודקים. אבל איש מהם לא הרים את קולו, כאשר נשיא שמאלי בפרו פיזר את הקונגרס הנבחר וניסה לכונן דיקטטורה אישית בחודש שעבר. רק כאשר הקונגרס הגיב בהדחת הנשיא, השמאל הלטיני הרים קול נגד הפגיעה ב״נשיא הלגיטימי״ של פרו.
צביעות אינה פטנט שמאלי, ואינה פטנט לטינו-אמריקאי, אבל היבשת הזו משופעת בסטנדרטים כפולים, הנוטים להעניק הנחות לדיקטטורים שמאליים.
הפוטנציאל של דיקטטורה ימנית הילך אימים על ברזיל בשנים האחרונות. ז'איר בולסונארו תלש עמודים שלמים מספר ההוראות של דונלד טראמפ. הפופוליזם הוולגרי שלו נע בין פארסה לטרגדיה, בייחוד כאשר התעלם מסכנות הקורונה, הטיף לחוסר זהירות, ועיכב תקציבים ותוכניות לצמצום המגפה. כמעט 700,000 ברזיליאנים מתו, האחוז השני בגובהו בעולם (לאחר מקסיקו ולפני רוסיה וארה״ב). כיוצא בזה, אדישתו של בולסונארו למשבר האקולוגי ביערות האמזונאס סיכנה לא רק את ברזיל אלא את העולם כולו.
תומך בולסנרו שפרץ לבניין הקונגרס בברזיליה עם תמונתו של הנשיא לשעבר על דגל המדינה / צילום: Reuters, Adriano Machado
היו ספקות ניכרים, סבירים בהחלט, לגבי מידת נכונותו לקבל את תוצאות הבחירות, בייחוד כאשר סקרי דעת הקהל חזו לו תבוסה עצומת-ממדים. הוא אומנם מסרב להודות בתבוסה, אבל לא ניסה למנוע את חילופי השלטון.
אגב, הסקרים טעו. בולסונארו היה קרוב להפליא לניצחון. הסוקרים, הפרשנים והפוליטיקאים לא הבינו את המידה שבה ברזיל נחצתה לשני מחנות כמעט שווים בגודלם. כמובן, גם רוב קטנטן מספיק כדי לנצח, אבל שטות היא להתעלם מן המתחים החברתיים והפוליטיים שהוא משקף. יהיה מעניין לראות אם הממשל הסוציאליסטי בברזיליה יעשה עכשיו חשבון עם הימין, כדי להבאיש את ריחו ולצמצם את מרחב הפעולה שלו, או שינסה להידבר אתו.
בולסונארו וביבי
נפילת בולסונארו מן השלטון היתה בשורה רעה לממשלה החדשה בישראל. ידידות קרובה שררה בינו לבנימין נתניהו, כפי שמלמד הציוץ הבא מבולסונארו, לאחר ביקור בישראל בחודש אוקטובר.
ראש הממשלה כנראה החמיץ את ההזדמנות להביע תמיכה חד משמעית בדמוקרטיה הברזיליאנית, ולגנות את הניסיון האלים להפיל אותה. אפילו בולסונארו גינה, אם גם בחוסר חשק.
בימים הבאים, בולסונארו יצטרך להסביר, בין השאר, אם היה לו מושג מה עומד לקרות, ומדוע הוא בחר לבלות את השבוע הראשון שלאחר נשיאותו דווקא באורלנדו, פלורידה. הוא יואשם אל נכון, שהוא היה שם כדי לעקוב אחר נסיון ההפיכה, ולחכות לקריאה לחזור הביתה. לזה אין לפי שעה כל הוכחה.
רשימות קודמות בבלוג וביואב קרני. ציוצים (באנגלית) בטוויטר
כתבות
ני"ע
