הפד מזהיר מהסיכון של הקריפטו למערכת הבנקאית

2022 הייתה שנת מפנה עבור עולם הקריפטו. אומנם רבים סירבו להשתכנע כי מדובר בתחליף ראוי למטבעות הרשמיים של המדינות השונות, אך הנסיקה בשוויים של הנכסים הדיגיטליים, שהגיעה לשיא בסתיו 2021, שכנעה רבים להצטרף לתחום. אלא שתוך פחות מחצי שנה חזרו הצרות לתחום הנכסים הדיגיטליים, תחילה עם קריסת המטבע טרה לונה שהביאה להפסד של 60 מיליארד דולר, ולאחר מכן, ביולי אשתקד, כבר החלו חברות המתמחות בתחום כמו צלזיוס ו-ווייאג'ר ליפול ולהגיע לפשיטות רגל. השיא הגיע בנובמבר אז התגלתה מעילת הענק בבורסת FTX ששחקה את האמון בקריפטו.

● לקראת פשיטת רגל? חברת הקריפטו ג'נסיס מפטרת 30% מהעובדים 
● האם אחרי הקריסות המהדהדות נותרה עוד תוחלת לרעיונות היפים שבבסיס הקריפטו? 

הצרות האלו לא נעלמו מעיני הבנק המרכזי של ארה"ב, הפדרל ריזרב (פד), שפרסם בימים האחרונים אזהרה חמורה למערכת הבנקאית האמריקאית מפני החזקה בנכסי קריפטו. "בהתבסס על ההבנה והניסיון הנוכחי שלנו עד כה, אנו מאמינים כי הנפקה או החזקה של נכסי קריפטו עיקריים המונפקים, מאוחסנים או מועברים ברשת פתוחה, ציבורית ו/או מבוזרת, או מערכת דומה, לא עולות בקנה אחד עם נוהלי בנקאות בטוחים ותקינים", כתבו שלוש הסוכנויות הממשלתיות העוסקות בתחום - מועצת הנגידים של הפד, התאגיד הפדרלי לביטוח פיקדונות והמשרד האחראי על המטבע.

"יתרה מזאת", הדגישו, "בסוכנויות יש חשש משמעותי באשר לבטיחות ולתקינות של מודלים עסקיים המתמקדים בפעילויות הקשורות לנכסי קריפטו, או שיש להם חשיפה משמעותית למגזר זה".

מסר תקיף, אבל בינתיים ללא איסור גורף

בסוכנויות המקושרות לפד מציינים כי אירועי השנה החולפת התאפיינו בתנודתיות משמעותית ובחשיפה של נקודות תורפה במגזר נכסי הקריפטו. אירועים אלו כוללים סיכון להונאות, מצגי שווא שאינם מדויקים או מטעים מטעם חברות קריפטו, הגורמים לפגיעה משמעותית במשקיעים קמעונאיים, גופים מוסדיים ולקוחות, תנודתיות משמעותית בשוקי הקריפטו, שהשפעותיה עשויות לכלול השפעה על תזרימי פיקדונות, סיכון הדבקה למערכת הבנקאית הנובע מקשרים עם שחקנים בעולם הקריפטו ועוד.

למרות המסר התקיף, עדיין לא מדובר באיסור גורף למערכת הבנקאית האמריקאית לשלול עיסוק או יחסים עם גורמים העוסקים בנכסי קריפטו. בסוכנויות אף ציינו כי אין איסור או מניעה על הבנקים לספק שירותים ללקוחות מכל סוג שהוא, אך כי הן "ממשיכות לבחון כיצד בנקים יכולים להתמודד עם מטבעות קריפטוגרפיים באופן שמבטיח את בטיחותם ואמינותם של המוסדות הבנקאיים תוך שמירה על הגנת הצרכן וציות לחוק".

על פי דיווח ב"וול סטריט ג'ורנל", ישנם כמה בנקים אמריקאים שכבר הסתבכו בעקבות האמון שנתנו במטבעות קריפטוגרפיים. למשל, הבנק הקליפורני Silvergate Capital Corp שהפך ממלווה קטן לבנק ייעודי למשקיעי מטבעות אלו, שמקבל 90% מהפיקדונות שלו מלקוחות דיגיטליים. בעקבות החשש מהחשיפה הגבוהה שלו לתחום, התרסקה מניית הבנק בכמעט 90% בשלושת החודשים האחרונים, וביום חמישי האחרון לבדו איבדה מחצית משוויה.

הפיקוח תואם גם את מדיניות בנק ישראל

ההימנעות של הבנק המרכזי האמריקאי לפי שעה מאיסור גורף תוך פיקוח הדוק, תואמת את המדיניות של בנק ישראל. נזכיר כי בחודש אוקטובר, ימים ספורים לפני התפוצצות פרשת FTX נכנס לתוקפו התיקון של בנק ישראל לפיו נאסר על הבנקים לסרב באופן גורף לקבל כספי קריפטו. על פי ההנחיות, שפורסמו כמעט שנה לפני כן, הבנקים נדרשים לבחון כל מקרה בנפרד בהתאם לנהלי מעקב ודיווח מיוחדים. עם זאת, גם לאחר ההוראות, הבנקים הישראליים לא ששים לקבל נכסי קריפטו ומערימים קשיים רבים, עד כדי אי קבלת כספים אלו.

לאחרונה, במסגרת אימוץ נוהל בנקאי תקין 411, החלו הבנקים לפרסם את מדיניות ניהול הסיכונים שלהם בקריפטו, בעיקר בהכנסת רווחי קריפטו חזרה לחשבונות הבנק. הקריטריון העיקרי להחזרת כספי השקעה בקריפטו לחשבונות בנקים בהשקעה דרך ברוקר ישראלי, הוא קיום רישיון מהממונה על שוק ההון.

רק לפני כשלושה שבועות העניקה הרשות רישיון שלישי בתחום, הפעם לאלטשולר שחם הוריזון, המציעה שירותי מסחר ומשמורת במטבעות קריפטו שונים, וטיפול בהיבטי המס על הפעילות במטבעות הדיגיטליים. לפני אלטשולר שחם הוריזון קיבלו את הרישיון הקבוע מיזם תשתיות הקריפטו hbh וברוקר הקריפטו ביטס אוף גולד.