קשיים בצירוף שבדיה לנאט"ו: "טורקיה דורשת מה שלא נוכל לתת"

הליך ההצטרפות המהיר של שבדיה ופינלנד לברית נאט"ו בעקבות המלחמה שבה פתחה רוסיה באוקראינה נקלע לעיכובים משמעותיים. ממשלת שבדיה הודיעה בימים האחרונים כי הגיעה למבוי סתום במגעים מול טורקיה, שיחד עם הונגריה טרם אישרה את בקשת ההצטרפות כנדרש. "טורקיה דורשת דברים שאנחנו לא יכולים לספק", הודיע באופן פומבי השבוע אולף קריסטרסון, ראש הממשלה החדש של שבדיה. 

● "זה פשוט לא הגיוני": הסיבות לראלי המפתיע של האירו והתחזית הפסימית לשנה הקרובה | ניתוח
● נמל חיפה עבר ידיים: הושלמה העברת הבעלות לקבוצת אדאני-גדות 

פינלנד, שלה גבול משותף באורך יותר מ-1,300 קילומטרים עם רוסיה, ושבדיה, החולשת על חלקים משמעותיים בים הבלטי, הכריעו במאי להגיש בקשת הצטרפות זריזה לנאט"ו, לאחר חודשים של בחינה-מחדש של המצב הצבאי והגאו-פוליטי באירופה אחרי פלישת רוסיה לאוקראינה בפברואר. שתי המדינות שמרו על מדיניות נייטרלית במשך עשורים, כולל במהלך המלחמה הקרה, אך חזרו בהן בעקבות הפעולות האגרסיביות של רוסיה נגד אוקראינה השנה.

מוסקבה גינתה את המהלך, אך הבהירה כי תמתין לראות אם ההצטרפות תהיה כרוכה בהקמת בסיסי קבע של נאט"ו או בהצבת מערכות טילים במדינות, פעולות פוטנציאליות אותן הגדירה כ"עוינות". היא גם הבהירה כי תשקול להציב באופן פומבי טילים גרעיניים במובלעת קלינינגראד.

שינוי המדינית הנורדי נובע בין היתר משינוי בעמדות הציבור במדינות, שלאחר פרוץ המלחמה באוקראינה תומך בהצטרפות לברית אחרי עשורים בהם היה חלוק בעניין. 

לשתי המדינות יש אינטרס להצטרף כמה שיותר מהר לנאט"ו, כדי ליהנות מההגנה הקולקטיבית שמקנה סעיף 5 לאמנה המסדירה את פעולת הברית הצפון-אטלנטית. סעיף זה קובע כי מתקפה על אחת מהחברות שקולה למתקפה על כולן.

אחרי הגשת הבקשה הרשמית מצד המדינות והזמנה רשמית שניתנת בתגובה על-ידי נאט"ו, צריכות 30 חברות הברית הקיימות לאשר באופן פורמלי, כולל בפרלמנטים בכמה מהן, את בקשת ההצטרפות. לאחר מכן צריכות שתי המדינות לאשר את ההצטרפות בהצבעה בפרלמנטים שלהן.

בעוד הונגריה, שנחשבת לבעלת ברית מסוימת של רוסיה במערב, הודיעה כי תאשר את בקשות ההצטרפות "בקרוב" (ההערכות הן שהצבעה תתקיים בשבועות הקרובים, א"א), טורקיה ממשיכה להערים קשיים על התהליך, במיוחד סביב מדיניות החוץ והביטחון של שבדיה. נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן דרש מהשבדים שינוי מדיניות בנוגע למתן מקלט מדיני למתנגדי משטר כורדים, אותם הגדיר "טרוריסטים", ויצא נגד האיסור דה-פקטו ששבדיה אימצה בנוגע למכירת נשק למדינה. 

מבוי סתום

שבדיה וטורקיה הודיעו על דיאלוג ביניהן בחודשים האחרונים, במטרה להתגבר על המחלוקות. במסגרת המשא-ומתן "התקפלה" שבדיה והסכימה למכור נשק לטורקיה למרות השימוש בו במלחמה בצפון סוריה. היא גם הצהירה כי "תילחם בטרור" שמופנה נגד אנקרה ואימצה צעדים נוספים.

עם זאת, מחלוקת מרכזית בין המדינות נוגעת לפעילים ספציפיים, כמו עורך עיתון "זאמאן דיילי" לשעבר, שנמלט לשבדיה. ארדואן מאשים אותו ישירות במעורבות בניסיון ההפיכה הכושל ב-2016, ודורש את הסגרתו לטורקיה. בית המשפט העליון בשבדיה, עם זאת, דחה את בקשת ההסגרה הטורקית, בנימוק שהעורך צפוי לרדיפה פוליטית אם יגורש למדינה.

נראה כי מקרה זה, ואולי דומים לו, עומדים במרכז העימות הנוכחי בין המדינות. "טורקיה מאשרת שביצענו את מה שהבטחנו לבצע", אמר ראש הממשלה השבדי בתחילת השבוע, "אבל הם גם אומרים שהם מעוניינים בדברים שאנחנו לא מסוגלים ולא רוצים לתת להם, אז ההחלטה כעת עוברת לצד הטורקי".

המבוי הסתום יכול להיתרגם לעיכוב משמעותי בהליך ההצטרפות של המדינות. כאשר ראש הממשלה השבדי נשאל אם הוא מעריך שהפרלמנט הטורקי יאשר את בקשת ההצטרפות של שבדיה ופינלנד לפני הבחירות הקרובות לנשיאות במדינה ביוני, הוא אמר כי "בלתי אפשרי לדעת". שר החוץ הפיני העריך באופן גלוי כי טורקיה לא תאשר את בקשת ההצטרפות לפני הבחירות ביוני. במקור, ההערכות היו כי עד אפריל הנוכחי שתי המדינות כבר יהיו חברות מלאות בנאט"ו.

מזכ"ל הברית, הנורבגי יינס סטולנטברג, המעורב במגעים בין הצדדים, ניסה להקטין בימים האחרונים בחשיבות המחלוקת ואמר כי הוא שמח על כך ש"ההסכם עם אנקרה בוצע", וכי הוא "סמוך ובטוח שבקרוב נקבל בחמימות את שבדיה ופינלנד לברית". הוא גם אמר כי למרות שלב הביניים הנוכחי, נאט"ו למעשה כבר ערבה לביטחון שתי המדינות. "זה בלתי מקבל על הדעת שנאט"ו לא תפעל אם הביטחון של שבדיה ופינלנד יאוים", הצהיר.