הקופה הקטנה שתסייע לסמוטריץ' לבטל את המסים על חד-פעמי ושתייה ממותקת

בצלאל סמוטריץ' נכנס לתפקידו כשר אוצר בתזמון לא פשוט מבחינה תקציבית. עם תחילת שנת 2023 פקע תקציב המדינה המאושר והממשלה נכנסה למשטר של תקציב המשכי, המגביל את יכולתה להקצות כספים למימוש תוכניות חדשות. הכנת התקציב החדש ואישורו הסופי בכנסת יארכו כחצי שנה.

● סמוטריץ' מזהיר את שותפיו לממשלה: "מהלכים פופוליסטיים של שבירת תקרות תקציביות עלולים להכניס את כולנו לסחרור"

אלא שבינתיים מצא סמוטריץ' פירצה שתאפשר לו להוציא מהלכים אל הפועל עוד לפני שיגיע להסכמות תקציביות מול כלל המשרדים והשותפים הקואליציוניים: הקפאה של 2.25 מיליארד שקל שיישארו בקופת האוצר וישמשו את סמוטריץ' לטובת מהלכים שונים שעליהם התחייב.

בשעת לילה ביום שני האחרון, פירסם משרד האוצר טיוטת חקיקה לתקנות מס רכוש וקרן הפיצויים של המדינה. הצעה זאת מבקשת לבטל העברת כספים בשווי של כ־2.25 מיליארד שקל שאמורים היו להיכנס לקרן ב־2023 בהתאם לחוק. המשמעות: עוד מעל 2 מיליארד שקל לשימוש שוטף. מהו אותו שימוש שוטף? לפי דברי ההסבר שצורפו לטיוטת החקיקה, הצעד נדרש "לצורך נקיטה בדרך מימון לעניין הפחתות מסים שונות במהלך שנה זו".

הסכום שייגרע מקרן הפיצויים ישמש כמקור למימון הצעד הכלכלי הראשון עליו הכריז סמוטריץ' עם כניסתו לתפקיד: ביטול המסים שהטיל קודמו בתפקיד, אביגדור ליברמן, על קניית כלים חד-פעמיים ושתייה ממותקת. הסכום המדובר צפוי להספיק כדי לכסות כשנתיים של אובדן הכנסות לקופת האוצר משני סעיפים אלה, המכניסים למדינה כ־100 מיליון שקל בחודש.

לפי הערכות שונות, הסכום עשוי לשמש גם לצורך הפחתות מסים נוספות שנמצאות על שולחן הקואליציה - כמו ההבטחות להפחית את הבלו על הדלק.

התקציב החדש צפוי להיות דו־שנתי, ל־2023-2024. אבל קיים עדיין סיכוי שיועבר תקציב לשנה הנוכחית בלבד.

מבחינת סמוטריץ', היתרון במהלך הוא בכך שיאפשר לממשלה לעשות שימוש מיידי בכספים כמקור תקציבי, עוד בתקופת התקציב ההמשכי. זאת, כאשר כל עוד לא קיים תקציב מסודר, והממשלה מנועה מלנסות לעשות שימוש בעודפים התקציביים הנדירים שהצטברו בשנת 2022.

לשר האוצר עומדת הסמכות לשנות את שיעור ההפרשה לקרן הפיצויים, בהתאם לחוק יסודות התקציב, ובהתאם הוא מבקש לשנותה לשנה הנוכחית משיעור הפרשה של 25% ל־0%.

הביקורת: דלדול הקרן למטרות פוליטיות

קרן הפיצויים נועדה לסייע לתושבים שנפגעו כתוצאה מאירועים שונים, כמו נזקי לחימה, שריפות, הצפות ועוד. הסכום הצבור כיום בקרן הפיצויים עומד על כ־19 מיליארד שקל.

החלטה זאת של סמוטריץ' כבר מעוררת תמיהה בקרב חלק מאנשי האוצר. אחד מהם ציין כי מדובר במדרון חלקלק, שעלול לדלדל את הקרן עבור תוכניות פוליטיות כאלה ואחרות. גורמים באוצר הביעו חשש ששימוש בכספי הקרן שלא למטרות אליה נועדה יכול להכניס את המדינה לקשיים בפעם הבאה שיידרש שימוש בה. ברשות המסים, למשל, התריעו לא פעם בשנים האחרונות מפני הצורך לשמור על הקרן.

לפי הערכות, החשיבות שרואה סמוטריץ' בביטול מסי השתייה והחד־פעמי מקורה אינה באידיאולוגיה, אלא מהסכמות עם שותפיו הקואליציוניים מיהדות התורה וש"ס, ובפרט השר אריה דרעי שמיועד להחליף את סמוטריץ' באוצר בעוד שנתיים. סמוטריץ' מעריך שבמידה שדרעי יהיה מרוצה עם תיקי הפנים והבריאות שקיבל לידו, הוא לא יידרוש לממש את הרוטציה באוצר. במלים אחרות, לסמוטריץ' יש אינטרס לרצות את יו"ר ש"ס שרואה בצמד מסי הרכישה "גזירות" שהטיל ליברמן על הציבור החרדי.

הכוורת: תעבירו תקציב, ואז אתם משוחררים

בתוך כך, סמוטריץ' עוסק בימים אלה בהרכבת הכוורת המקצועית שתקיף אותו במשרד. לאחר שבחר למנות מנכ"ל חדש לאוצר, שלומי הייזלר, החליט סמוטריץ' להאריך את כהונת הכלכלנית הראשית, שירה גרינברג, למשך חצי השנה הקרובה - כדי שתסייע בהכנת תקציב המדינה הבא, שאמור לעלות על שולחן הממשלה כבר בחודש הבא.

במקביל, החליט סמוטריץ' להשאיר בתפקיד את ממלא מקום יו"ר רשות שוק ההון, עמית גל, שמונה בספטמבר האחרון על ידי שר האוצר היוצא, אביגדור ליברמן, להחליף את יו"ר הרשות הפורש משה ברקת. בנוסף, מנהל רשות המסים הוותיק, ערן יעקב, אמור לסיים את הקדנציה שלו במרץ הקרוב, אבל השר הנכנס צפוי להאריך גם את כהונתו. גם המהלכים הללו של הארכת כהונת הבכירים הנוספים נועדו על מנת לסייע לסמוטריץ' בהכנות להעברת התקציב.

בכירה אחרת שאמורה להשלים את כהונתה בשבועות הקרובים היא יו"ר רשות ניירות ערך, ענת גואטה. במקרה דנן, ההערכות הן שסמוטריץ' לא ישאיר את גואטה לתקופה נוספת. לכך מצטרפת עזיבתו של הממונה על השכר, קובי בר־נתן. אחרי יותר מחמש שנים בתפקיד, הודיע בר־נתן, עוד לפני חילופי הממשלות, על הקדמת פרישתו לינואר הנוכחי.

מינויים: "החלטה משונה" של סמוטריץ'

בשל קוצר הזמן במשימה לאישור תקציב מדינה, נשמעו באחרונה באוצר קולות שקראו להשאיר באוצר באופן זמני את המנכ"ל היוצא, רם בלינקוב. בשבוע שעבר, יום לפני ההודעה על מינויו של הייזלר, הודיע בלינקוב על סיום תפקידו באוצר. עם זאת, עדיין לא ברור מתי ייכנס הייזלר ללשכת המנכ"ל, כאשר מינויו בפועל כפוף לאישור ועדת בכירים, בדיקת פוליגרף ולבסוף אישור ממשלה. מדובר בתהליך מינוי שצפוי לארוך זמן, כשבמהלכו ימשיך עדיין בלינקוב לנהל את המשרד בתקופה קריטית זאת של דיוני תקציב. גם לאחר כניסתו הצפויה של הייזלר, ימשיך בלינקוב ללוות את המשרד לתקופת החפיפה, שעשויה להימשך עד העברת התקציב לאישור הממשלה.

חלק מהבכירים באוצר תיארו את הבחירה של סמוטריץ' בהייזלר כ"החלטה משונה". הייזלר, שהתהליך למינויו נחשף בגלובס, מגיע לאוצר לאחר שעמד בראש מטה התכנון הלאומי. הוא נתפס כמנהל מוכשר אבל חסר את הרקע האוצרי.

עניין נוסף קשור לסמוטריץ' עצמו - עד לאחרונה התכוון סמוטריץ' לכהן כחבר כנסת פעיל, במקביל לכהונתו כשר האוצר וכשר במשרד הביטחון. בימים האחרונים, עם הכניסה לתפקיד, נראה שסמוטריץ' מתחיל לחוש את המעמסה והאחריות על גבו, והוא צפוי לבקש להשתמש בחוק הנורבגי, כדי שיעביר את האחריות הפלמנטרית לאישיות אחרת במפלגתו ולהתרכז בפעילות המיניסטריאלית.