שר הפיתוח וההשקעות היווני: "הישראלים הם משקיעי הנדל"ן מספר אחת אצלנו"

"המנצחות הלא צפויות בכלכלה", כך כינה האקונומיסט בדצמבר את יוון, ספרד ופורטוגל במאמר שהכה גלים בעולם. המדינות שעמדו בלב המשבר של 2008-2010, מראות חוסן והצלחה כלכלית, ובראשן יוון. אך לא כולם הופתעו, למשל שר הפיתוח וההשקעות של יוון, אדוניס גיאורגיאדיס (Adonis Georgiadis). "עבדנו קשה, ערכנו רפורמות ואנחנו ממשיכים לערוך רפורמות הכי מהר שאנחנו יכולים", אמר בסוף השבוע בריאיון לגלובס, בשיחת זום. "אהיה כנה: מאמר האקונומיסט שפירגן ליוון לא הפתיע אותי.

● הפרדוקס היווני: המדינה מתגאה במהפך כלכלי. האזרחים לא מרגישים את זה בכיס
● בן סלמאן מתעמת עם קרן העושר הסעודית: כיצד להשקיע את ההון מהנפט
● שלוש שנים ונגיף אחד: הדיקטטור ניצח, סין הפסידה | יואב קרני, פרשנות

"לאורך שנים התפישה של המשקיעים הזרים הייתה שקשה מאוד להשקיע ביוון, יש בעיות ואין פתרונות. ב־2021 צמחנו ב־8% ואת 2022 נסגור כנראה בצמיחה של 6%".

ב־2023 הצפי הוא ל־1.5% צמיחה בלבד.
"2023 צפויה להיות שנת מיתון לרוב מדינות האיחוד האירופי (הצפי לצמיחה ממוצעת למדינות OECD הוא 0.8%, ושל ישראל - 2.8%, ה"ו), ולכן אם נסיים את השנה בצמיחה של 1.5%-1.8%, אלה ביצועים טובים מאוד".

פיתחתם אקו־סיסטם של חברות בינלאומיות שהקימו מרכזי פיתוח תוך שנים ספורות. איך? האם כמו אירלנד יוון מציעה מיסוי נוח?
"המיסוי לא חריג. אלה חברות שבעבר לא היו מגיעות ליוון, וכיום מגיעות מכמה סיבות. למשל, מיקום. אנחנו מאחדים את מזרח אירופה, צפון אפריקה והמזרח התיכון. יוון היא דמוקרטיה יציבה במזרח התיכון, עניין חשוב לחברות מסוג זה. בנוסף, אנחנו מקדמים אנרגיות ירוקות, ואלה חברות שצורכות אנרגיה רבה. אנרגיה ירוקה טובה להן כלכלית אבל גם מטעמי אחריות חברתית".

ייתכן שהיתרון העיקרי הוא עובדים מיומנים וטובים ששכרם נמוך יחסית: "סביב 2010 כשיוון כמעט פשטה רגל, כמעט חצי מיליון יוונים עזבו כדי לחפש עתיד יותר טוב בחוץ, תקופה שמכונה 'בריחת המוחות'. רבים מהם עבדו בחברות הרב־לאומיות וצברו שם ניסיון", אומר גיאורגיאדיס. "עכשיו רבים חוזרים. ונכון", הוא מודה, "השכר אצלנו תחרותי. בפייזר אמרו לי: עדיף לנו לגייס אלף עובדים בסלוניקי, מאשר אלף בארה"ב או בריטניה, כי שם נשלם להם כפול".

"נפטרים מהחוב בקצב מהיר"

גיאורגיאדיס מזכיר את ישראל כ"סטראט־ַאפ ניישן" שממנה יוון שאבה השראה: "במשרד שלי יש ארבעה דגלים: יוון, ארה"ב, האיחוד האירופי וישראל. אנחנו מעריצים אתכם ורוצים להעתיק אתכם בהרבה מובנים".

תוכנית קידום והגדלת האקו־סיסטם מכונה Elevate Greece וכוללת הקמת חממת סטארט־אפים באתונה, בקרבת שלוש אוניברסיטאות. "האקו־סיסטם שאנחנו בונים מקיף אלפי עובדים וצפוי להגיע לכדי 40-60 אלף עובדים", אומר גיאורגיאדיס.

החלוצה באקו־סיסטם המתהווה הייתה פייזר, שבנתה מרכז מחקר ופיתוח בסלוניקי ב־2020. האם יש קשר לעובדה שמנכ"ל פייזר אלברט בורלא הוא יהודי סלוניקאי?
"השידוך התחיל מכך שנפגשתי עם צוות בכיר של פייזר מארה"ב, עם כניסתי לתפקיד. הם רצו לבנות מרכז מחקר, במיקום נוסף באירופה מלבד בריטניה. בשנת 2020 פגשתי את אלברט בורלא בפעם הראשונה, והיום אנחנו חברים טובים. הוא נכנס למשרד שלי ואמר לי: 'רציתי לפגוש אותך באופן אישי ולומר לך תודה. תמיד רציתי להביא השקעה מצד פייזר לסלוניקי. אתה היית צריך לשכנע אותם שזו תהיה השקעה טובה'".

יוון התקדמה אבל יש בעיות: שיאנית האבטלה באירופה, סביב 12%, יחס החוב־תוצר מעל 220% ב־2021, וגם פריון העבודה נמוך - 36% מתחת לממוצע OECD.
"זה נכון אבל התקדמנו מאוד, לפני שלוש שנים האבטלה הייתה 19% (ובשיא המשבר 25%, ה"ו). אני משוכנע ששנה הבאה כבר תהיה מתחת ל־10%. לגבי יחס חוב־תוצר, את 2022 נסגור ב־180%, ובכך נהיה המדינה שסגרה את יחס החוב־תוצר הכי מהר באירופה. אנחנו נפטרים מהחוב בקצב מהיר מאוד כי אנחנו מגדילים את הצמיחה".

מה בנוגע לפרודוקטיביות?
"למה היינו על סף פשיטת רגל? כי לא היינו תחרותיים. כיום אנחנו משקיעים 2 מיליארד אירו כדי לקדם תוכניות לשיפור מיומנויות ולהגדיל את שיעור הפרודוקטיביות, זו רפורמה ענקית. אתן לך דוגמה. בדיל שעשינו עם מיקרוסופט לגבי ההגעה ליוון, הגענו להבנה שמיקרוסופט תאמן 100 אלף עובדים בעסקים בינוניים כך שידעו לעבוד טוב יותר בסביבה דיגיטלית".

"היוונים עובדים מאוד קשה"

ישנו מיתוס שהיוונים הם עצלנים.
"זה מיתוס שקרי לגמרי, היוונים עובדים מאוד קשה (1,872 שעות בשנה, בין שמונה מדינות OECD שבהן עובדים הכי הרבה, ה"ו), ואני לא אומר זה כפוליטיקאי אלא כי זו האמת. הרוב עובדים בעסקים קטנים, עסקים משפחתיים, יום־יום בלי מנוחה. הבעיה לא הייתה במספר השעות אלא בכך שלא עבדנו בצורה מספיק תחרותית".

דיברת על פריחה בכלכלה אבל משיחות עם מכרים ביוון, אנשים לא חווים זאת בעצמם.
"נכון, יש קושי, אבל האינפלציה בירידה. מצד שני, בחג המולד למשל - כל בתי המלון והמסעדות היו מלאים עד אפס מקום".

תיירות היא עדיין המגזר העיקרי, כ־20% מהתמ"ג. איך מפתחים עוד מנועי צמיחה?
"נכון, זה עדיין הסקטור שמוביל את הכלכלה, זה לא רע. החזון שלנו היא לפתח מודל שדומה לפלורידה, בעבור האיחוד האירופי. אנחנו נותנים למשל תמריצים בעבור פנסיונרים מצפון אירופה שרוצים לעבור ולגור ביוון. אנחנו מנסים לשנות את המודל כך שיבואו לכאן תיירים בעלי הכנסה גבוהה יותר. אם רק נגדיל עוד את מספר התיירים, זו דרך ללא מוצא. בסוף התשתית שלנו מוגבלת. ההוצאה הממוצעת של תייר ביוון עלתה ב־35% בשלוש השנים האחרונות".

הנדל"ן היווני הוא עדיין השקעה טובה?
"מחירי הנדל"ן היה נמוכים מאוד בתקופת המשבר של 2010 (מחירי נדל"ן שנפלו אל התחתית, עם נכסים רבים שעמדו ריקים או נמכרו במחירי פרוטה, ה"ו), ולכן בשנים האחרונות זו הייתה השקעה מאוד טובה. בשלוש השנים האחרונות הייתה עלייה ממוצעת של 25% במחירים, ועדיין זה שוק טוב שלא הגיע לשיא שלו. משקיעים ישראלים מאוד מוזמנים למדינה שלנו".

לבד מנדל"ן, גיאורגיאדיס ממליץ על עוד תחומי השקעה אטרקטיביים לדבריו: "אנרגיה וגז טבעי, מרכזי דאטה וקנאביס רפואי (לחברת הקנאביס הרפואי תיקון עולם יש חוות גידול ביוון, ה"ו)".

"הישראלים", אומר גיאורגיאדיס, "הם המשקיעים מספר אחת בנדל"ן ביוון כיום".

גיאורגיאדיס השתייך בעבר למפלגת הימין הקיצוני LAOS ואף הופנו כלפיו טענות לאורך השנים על כך שהתבטא ותמך בעמדות אנטישמיות. הוא התנצל עליהן בעבר וחשוב לו מאוד להביע את תמיכתו ואהדתו כלפי ישראל והישראלים. "בעשור האחרון ישראל היא בת הברית הכי טובה שיכולה להיות ליוון. אם תאמרי כיום ביוון שאת ישראלית, יאהבו אותך על זה. בשנות ה־80 וה־90 יוון נחשבה למדינה אנטישמית. זה כבר בכלל לא המקרה".

איך אתה מסביר את השינוי בגישה לישראל? את הירידה באנטישמיות?
"אחרי 2010 היה שינוי במערכת היחסים בין המדינות, וככל שהיחסים של יוון מול טורקיה נעשו יותר בעייתיים, כך גדלה אצלנו ההבנה שישראל היא שותפה שאפשר לסמוך עליה".

איפה עדיף לקנות דירה ביוון - אתונה או סלוניקי?

בשנים האחרונות יש תנועה גדולה של ישראלים ליוון כמשקיעים וגם למטרות רילוקיישן, בזכות היכולת לעבוד מרחוק ולחיות חיים נינוחים וזולים בהרבה. לפי הערכות, יש כיום כ-600 משפחות של ישראלים שמתגוררות באתונה, לצד עוד ישראלים שמתגוררים באיים כרתים וקורפו.

יש גם ישראלים רבים שמשקיעים בנדל"ן היווני, והם נחשבים כיום משקיעי הנדל"ן מספר אחת ביוון, כך כאמור לפי השר גיאורגיאדיס. גם לאחר עליות המחירים, 25% בממוצע בשלוש השנים האחרונות (ואף עד 40% במיקומים כמו אתונה), עדיין אפשר לקנות נכסים בערים מרכזיות ביוון כמו אתונה וסלוניקי במחירים משתלמים לעומת ישראל, למשל 100-200 אלף אירו (370-740 אלף שקל). התשואה - כך לפי מאקיס לויס, יווני-ישראלי שמכיר את שוק הנדל"ן ביוון - היא סביב 5% נטו בשנה, "אך הפוטנציאל האמיתי הוא ארוך טווח, וטמון בעליית ערך הנכסים", הוא מדגיש.

מה אפשר לקנות עם 100 אלף אירו כיום ביוון? באתונה יש אפשרויות, אך זה לא סכום שיתאים לשכונה יוקרתית כמו קיפיסיה בצפון אתונה למשל. "באתונה בכל רחוב המחיר משתנה", מסביר לויס. בשכונת "קוקאקי" שסמוכה לאקרופוליס, אחת היוקרתיות באתונה, מחיר נכס של 100 מ"ר מגיע גם לכ-300 אלף אירו ומהשכרת דירת 80 מ"ר יתקבל - למשל - שכר דירה של 850 אירו לחודש.

מי שמשכיר את הדירה באייר בי.אן.בי. כדאי שיידע שקשה להשכיר את הנכס מדי יום ושבשל מסים ועלויות ניהול, יופחתו מדי חודש הוצאות של 45% משכר הדירה החודשי. זאת אומרת, משכר דירה של 1,000 אירו בחודש, יישאר בכיס המשכיר סכום של 550 אירו, "בגלל הוצאות ניהול נכס ומיסוי". לפי לויס, כשמשכירים נכס בשכר דירה חודשי, כלל האצבע הוא שברמה השנתית, משלמים מסים בעלות שכר דירה של חודש.

מי שיש לו 100-200 אלף יורו, ורוצה להשקיע ביוון - על איזה מיקום היית ממליץ?
"יש ישראלים שחושבים על האיים, אבל צריך להביא בחשבון שבמשך חודשי החורף אין תיירים. גם אם יירצו לבקר באי בעצמם, מזג האוויר עלול להיות לא נעים. בין אתונה לסלוניקי, סלוניקי עדיפה לדעתי. בקרוב יהיה בה מטרו, וערך הנכסים צפוי לעלות".