העלאות הריבית של בנק ישראל נועדו לבלום את האינפלציה אבל הן מובילות גם להאטה במשק, כפי שמעידים בעלי עסקים בסקר שמפרסמת היום (ד') הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
● ותודה לאינפלציה: מדרגות המס מתעדכנות, מה יקרה לנטו שלכם?
● המשקיעים בורחים, כדאיות המיזוגים פוחתת ומאות חברות SPAC מרימות ידיים
● מהפכה? בזמן שחברות הביטוח המסורתיות רק מתעצמות, מניות החברות הדיגיטליות צוללות
המגזר העסקי פעל בשנים האחרונות בסביבת ריבית אפסית, שאפשרה לעסקים לגייס אשראי זול. לפי מדגם הלמ"ס, הפעילות הכלכלית של יותר מרבע (27%) מהעסקים תלויה במידה משמעותית באשראי בנקאי או חוץ-בנקאי. התלות הגבוהה ביותר נרשמה בענף הנדל"ן עם יותר מ-40%, והבאים בדירוג היו ענפי המלונאות והתעשייה.
מאפריל האחרון העלה בנק ישראל את הריבית בהדרגה ל-3.75%. יותר משליש (35%) ממנהלי העסקים שהשיבו לסקר הלמ"ס דיווחו שחוו פגיעה משמעותית בפעילות העסקית בעקבות הקפיצה בריבית.
מלבד לקושי בגיוס אשראי, העלאת הריבית מביאה גם לקושי בגיוס משקיעים, שמעדיפים לנתב את כספם לאפיקים אחרים. תופעה זאת בולטת בעיקר בענף ההייטק, שבו "אחוז גבוה של עסקים הנפגעים משמעותית מעליית הריבית (כ-41%), אך אחוז נמוך של עסקים המדווחים שפעילותם הכלכלית תלויה במידה משמעותית באשראי בנקאי/חוץ בנקאי (כ-15%)", לפי הלמ"ס.
הריבית הגבוהה אמורה למתן את האינפלציה באמצעות הפחתת הביקושים. אולם, בחלק מהמקרים היא יכולה להביא גם לתוצאה הפוכה, כאשר התנפחות החזרי האשראי מעלה את התשומות לעסקים ודוחקת אותם לגלגל את ההתייקרות לצרכן.
בהתאם, 43% מהמנהלים בענף התעשייה ו-27% מהמנהלים במסחר ובקמעונאות דווחו על השפעה משמעותית של עליית הריבית על עליית מחירי מוצריהם. לעומתם, בענף הבינוי, שכאמור מתאפיין בתלות גבוהה באשראי, רק 9% מהעסקים הגדולים השיבו שהריבית מייקרת את המחירים שהם מציעים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.