דוד פתאל ימנה את יובל ברונשטיין ליו"ר ענקית המלונות שבשליטתו

שבוע לאחר שגלובס חשף כי דוד פתאל נדרש להכריע בין המשך כהונתו כיו"ר או כמנכ"ל חברת המלונות פתאל החזקות , מתברר כי הוא צפוי לפנות את כס היו"ר לטובת יובל ברונשטיין, לשעבר מנכ"ל קבוצת הנדל"ן עזריאלי. ברונשטיין משמש כיום כדירקטור בחברת המלונות. פתאל, מייסד ובעל השליטה בחברה, יישאר בתפקיד המנכ"ל.

● "מבזבזים מה שאין": מחירי המלונות בארץ יקרים פי 2 מבאירופה, ואלו לא כל החדשות הרעות | ניתוח
● בגיל 26 כבר ניהלה מלון: מה חושבת מנכ"לית רשת פתאל בישראל על המחירים בארץ

פתאל נדרש להכריע בסוגייה, שכן מאז הנפקת מניות פתאל החזקות בבורסה בתחילת 2018, הוא מכהן בתפקיד יו"ר ומנכ"ל בו זמנית. לפי חוק החברות ניתן להחזיק בכפל התפקידים לתקופה של עד חמש שנים מההנפקה. כדי להאריך תקופה זו יש צורך לקבל את אישור האסיפה הכללית ברוב מקרב בעלי מניות המיעוט - כאשר רוב הגופים המוסדיים מתנגדים בדרך כלל להמשך כפל התפקידים. מפתאל החזקות לא נמסרה תגובה לידיעה.

ברונשטיין (53) מגיע לתפקיד יו"ר ענקית המלונות עם ניסיון עסקי עשיר, לאחר ששימש במשך 12 שנה בתפקידים שונים במשרד האוצר (בין היתר כמשנה לחשב הכללי) ותקופה דומה בקבוצת עזריאלי, שם כיהן תחילה כסמנכ"ל כספים ובהמשך כמנכ"ל קבוצת הנדל"ן המניב הגדולה בישראל, במשך ארבע שנים (2013-2017). מאז פרישתו מעזריאלי הוא מכהן בתפקידים שונים בשוק ההון כדירקטור וכיו"ר של כמה חברות וכן עוסק בייזום נדל"ן.

בעשרות חברות ציבוריות המנכ"ל הוא גם היו"ר

הדרישה להפריד בין תפקידי היו"ר והמנכ"ל בחברה ציבורית נקבעה בחוק החברות ועברה מספר תיקונים מאז חוקקה בתחילת שנות ה-2000. החוק אף הרחיב והטיל איסור על מקורבי היו"ר שישמשו בתפקיד עם סמכויות דומות למנכ"ל, כדי להסיר ספק בדבר ההקפדה על ההפרדה. רוח המחוקק מבקשת להפריד לחלוטין בין עבודת הדירקטוריון להנהלה, כך שהדירקטוריון מתווה את מדיניות החברה ומפקח על ביצועי המנכ"ל (אך אינו עוסק בניהול שוטף), בעוד שהמנכ"ל מתמקד בניהול עסקי החברה וביישום המדיניות שהותוותה.

בחוק נקבע תחילה כי כפל המשרות יוגבל לתקופה של שלוש שנים לאחר ההנפקה, תקופה שהוארכה בשנת 2016 לחמש שנים. אישור להארכה נוספת ניתן כאמור לקבל רק באסיפה כללית שבה יתמכו בהחלטה רוב מקרב בעלי המניות שאינם בעל השליטה או מקורביו - קרי בעיקר הגופים המוסדיים שמחזיקים במניות החברה.

מבדיקה שערכה עבור גלובס חברת הייעוץ אנטרופי, בראשותו של גל סטאל, עולה כי נכון לשנת 2022 היו עשרות חברות ציבוריות בת"א שבהן שימש היו"ר גם כמנכ"ל החברה, ובהן חברות זרות הפועלות בשוק הנדל"ן האמריקאי שהנפיקו אג"ח בת"א, חברות דואליות ואף חברות מקומיות כמו תורפז (קרן כהן חזון), אלון רבוע כחול (מוטי בן משה), נור אינק (משה נור), אקונרג'י (אייל פודהרצר), ברנמילר (אבי ברנמילר) ובכורי שדה (אילן שבע).

המקרה של איל וולדמן הוביל לסערה

אחת הסערות הגדולות שידע שוק ההון בסוגיית כפל התפקידים של מנכ"ל ויו"ר, נגעה לאיל וולדמן, מייסד חברת הטכנולוגיה מלאנוקס, שנסחרה דואלית בתל אביב ובניו יורק עד שנת 2013. באותה שנה הצביעו המוסדיים המקומיים, על פי חוות דעת של אנטרופי, כנגד המשך כפל התפקידים של וולדמן, והוא בתגובה הוביל מהלך למחיקת מניות החברה מהמסחר בתל אביב והשארתה למסחר בוול סטריט בלבד.

מנכ"ל אנטרופי סטאל טען בזמנו כי "ההפרדה בין תפקיד מנכ"ל החברה ליו"ר הדירקטוריון היא האלמנט הבסיסי ביותר בעולם הממשל התאגידי… כשמדובר בחברה ציבורית שבה יש בעלי מניות מיעוט, חשוב שיהיה פיקוח אמיתי ונקי של הדירקטוריון על ההנהלה, וזה לא מתאפשר כשהיו"ר הוא גם המנכ"ל". אגב, בסופו של דבר מלאנוקס מינתה יו"ר לאחר עזיבתה את הבורסה בישראל, שכן אותה דרישה הגיעה גם מבעלי המניות האמריקאים.

במקרים אחרים שלא היו כרוכים בסערות, עזב בשנת 2009 בעל השליטה בחברת סקופ מתכות, הסוחרת בחומרי גלם ומוצרי מתכת - שמואל שילה, את תפקיד המנכ"ל בחברה והותיר את התפקיד בידי גיל חבר, בעוד הוא נשאר לכהן כיו"ר. נכון להיום, מעל ל-13 שנים אחר כך, השניים עדיין מכהנים בשני התפקידים. במקרה אחר קרוב יותר, החליט באפריל אשתקד תמיר כהן, יד ימינו של בעל השליטה בשיכון ובינוי נתי סיידוף, לוותר על כס היו"ר לטובת דורון ארבלי (בעברו מנהל רשות המסים) ולהמשיך לשמש כמנכ"ל החברה.

חברת פתאל החזקות נסחרת כיום לפי שווי של 4.8 מיליארד שקל. בבורסה המקומית נסחרת רשת מלונות הגדולה ממנה בשווי השוק - ישרוטל שבשליטת משפחת לואיס. בניגוד לפתאל, ישרוטל לא נכללת במדדי הבורסה בשל מיעוט החזקות בעלי עניין. רשת המלונות השלישית שנסחרת בת"א היא מלונות דן שבשליטת משפחת פדרמן, ששווי השוק שלה הוא 2.6 מיליארד שקל.

חברות המלונות המקומיות מתאוששות עדיין מהנזקים הכבדים שגרמה מגפת הקורונה לעולם התיירות. מניית פתאל, מאז שהחלה להיסחר בבורסה בפברואר 2018, ועד ערב המגפה בפברואר 2020, כמעט הכפילה את ערכה. אלא שפרוץ המגפה, שגרמה לסגירה הרמטית של בתי המלון וטלטלה את עולמן של פתאל ויתר החברות בתחום, הובילה להתרסקות המניה ב-84% בתוך חודש וחצי (באמצע מרץ 2020). מאז השפל של הקורונה התאוששה מניית פתאל וזינקה ביותר מ-240%.

הרשת מונה כיום 253 בתי מלון, חלקם בהקמה ומתוכם 214 פועלים. הם מתפרסים על פני 20 מדינות לצד ישראל, באירופה, בבריטניה ובאירלנד. שיעור התפוסה במלונות הרשת עמד בספטמבר האחרון על 81%. מדובר ברמת שיא של השנים לאחר פרוץ המגפה.

בתקופת הקורונה פתאל החזקות ביצעה שורה של מהלכי חירום להגברת הנזילות שלה, בהם התייעלות במלונות, הנפקות של הון וחוב, קבלת מענקים, מימושי נכסים, וכן השיגה ויתורים או דחייה בדמי שכירות שהיא משלמת עבור חלק מהמלונות שלה.

בתשעת החודשים הראשונים של 2022 הסתכמו הכנסות הרשת ב-4 מיליארד שקל, שיפור מול כ-2 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2021. הרווח לפני פחת, מסים והפחתות זינק ל-1.2 מיליארד שקל, עלייה של 48% ביחס לתקופה המקבילה.

בשורה התחתונה רשמה פתאל החזקות הפסד של 69 מיליון שקל, צמצום מול הפסד של 207 מיליון שקל בתשעת החודשים הראשונים של 2021. הרווח התזרימי התפעולי (FFO) זינק בחדות ל-340 מיליון שקל, למול 67 מיליון שקל בתקופה המקבילה.