הודו נהנית מתשומת־לב ניכרת בימים האלה, וקוצרת מחמאות, גם אם לא לכולן היא ראויה. אוכלוסייתה חלפה באחרונה על פני זו של סין, וכלכלתה חלפה על פני זו של בריטניה. קרן המטבע מתארת את כלכלת הודו כ"קרן אור", וחוזה לה את הצמיחה השנייה בגובהה בקבוצת ה־20G. הודו, אגב, תארח את הפיסגה הבאה של ה־20, בחודש מאי.
● מה יהיה עם מחירי הנדל"ן, מניות ההייטק והגיאופוליטיקה? עוד שאלות ל-2023
● הקרב על עתיד הודו: היא עולה, היא תעלה, אבל הדרך עדיין ארוכה מאוד | יואב קרני, פרשנות
● צרפת בדרך לקרב: מקרון מתכוון להעלות גיל הפנסיה, והאיגודים מבטיחים מלחמה
ה'ניו יורק טיימס' כיבד לפני שבוע את "הודו העולה" בשני עמודים וחצי, משופעים בצילומים דרמטיים. אתר הרשת של העיתון הפליג יותר מן המהדורה המודפסת (מוטב לזכור שלא פעם יש הבדלים די ניכרים). "פלישת רוסיה לאוקראינה תרמה לעלייתה של ענקית, שאת נטיותיה קשה להגדיר", כתב האתר על הודו. "היא עשויה להיות הכוח המכריע במערכת הגלובלית המשתנה".
הדברים מדברים בעדם. עשרת חודשי המלחמה באוקראינה הגבירו את תחושת הערך העצמי של הודו. ממשלתה רוממה למדרגה של עיקרון את השתמטותה מלנקוט עמדה ברורה ואת התרסתה החוזרת שאיש לא יגיד לה מה לעשות. ואומנם, היא הגדילה מאוד את הסחר הענף שלה עם רוסיה, בייחוד בנפט.
אפשר להתלונן על צביעותה של הודו, ולהזכיר לה שגם היא הייתה פעם, ואולי ותחזור תהיה, קורבן של תוקפנות מצד מעצמת על שכנה (סין). אבל יש מעט מאוד טעם מעשי בחריקת שיניים כזאת.
נשאבת אל בולען ענקי
חשובה מזו היא השאלה באיזו מידה עליית הודו מתיישבת עם התכונות המיוחסות לה. האומנם היא מפתחת את העוצמות הפנימיות, הנחוצות כדי להפוך ל"כוח מכריע"? ואיזה מחיר היא כבר משלמת על פיתוח כלכלי מואץ, המתעלם לעתים קרובות מתוצאות אקולוגיות וגיאולוגיות?
לצד "הודו העולה" אפשר למצוא גם את הודו השוקעת, פשוטו כמשמעו. ב־2 בינואר התחילה לשקוע עיר קטנה במדינת אוטאראקאנד, בצפון הודו. נכון ל־10 בינואר בלילה, סדקים ניבעו ב־678 בתים בעיר ג'ושימאת, ופגעו בתקרות, בקירות וברצפות. הקרקע שעליה בנויה העיר נשאבת אל תוך בולען ענקי.
היא נמצאת בערך 2,000 מ' מעל לפני הים, בשיפולים הדרומיים של הרי ההימלאיה. חורף עז שורר עכשיו בצפון הודו, הטמפרטורה הממוצעת בהרים בשעות היום מרחפת רק במקצת מעל האפס, ובלילה היא גולשת ארבע או חמש מעלות מתחת לאפס. שלג חזוי השבוע. זמן מוצלח פחות לשקיעת ג'ושימאת קשה להעלות על הדעת.
השקיעה אינה צריכה להפתיע איש. ועדת חקירה רשמית הזהירה מפני הבאות עוד לפני 47 שנה. סימנים של שקיעה הופיעו עוד לפני עשר שנים. מספר גדל של בתים התחילו להתבקע מסוף 2021 ואילך.
מה קרה בג'ושימאת? מה קורה בהרים הרחוקים של צפון הודו? התשובה מורכבת. אבל נראה שזו תוצאה של שימוש לא מבוקר במשאבי טבע ובפיתוח מסיבי של תשתית, שלשכמותה לא נועדו ההרים השבריריים האלה. ג'ושימאת עצמה נבנתה על הריסות של רעש אדמה לפני מאה שנה ויותר. דרכה עוברים מדי שנה בשנה מאות אלפי צליינים, בדרך אל מקומות קדושים לדת ההינדו.
סכרים נבנים והולכים בהרי הצפון כדי להפיק חשמל ממי הנהרות. הנהרות עצמם זורמים מן ההימלאיה, וניזונים מהפשרת השלגים של האביב ושל הקיץ. הם משופעים במים, מפני שקרחוני ההימלאיה נמסים לאיטם, תוצאה של התחממות האקלים. התמוססותם עלולה להיות הרת אסון לא רק לאיזור המיידי, כי אם גם לאקלים העולם.
אסונות קטנים, אסון גדול
מצבה של התשתית בהודו הוא בכי רע. אין לך יום שבו העיתונות אינה מדווחת על אסונות קטנים על פני כל תת היבשת. מפעם לפעם בא תורו של אסון גדול. בעיתוני יום ג' מצאנו דיווח על שלושה פועלי חרושת שמתו בנפילת מעלית בעיר הבירה. עמוד בתחנת רכבת בעיר בנגאלורו (בנגלור), בירת ההייטק המפורסמת של הודו, התמוטט על ראשה של משפחה שהמתינה לרכבת. גשר גדול, שעתה זה שופץ, התמוטט באחרונה בצפון הודו, ו־135 בני אדם נהרגו.
ערפל כבד אפף בימים האחרונים את צפון הודו, ושיתק תנועת מטוסים ורכבות. ביום א' הוא רבץ על איזור עיר הבירה במשך 15 שעות. זה מאורע שנתי חזוי לחלוטין, תוצאה של זיהום אויר, המחמיר והולך. מדד איכות האויר (AQI) מעמיד את איזור דלהי על רמה יומית ממוצעת של 400 ויותר. סטנדרטים בין לאומיים מגדירים את הרמה הזו כ"מצב חירום", שבו "כל אחד עשוי להיפגע".
אני שומע בימים האלה ממכרים בדלהי, שאינם יוצאים מבתיהם בלי מסיכה. אין לזה כל קשר לקורונה, המסיכות מיועדות להגן עליהם מפני האויר הלא־צח. כמעט מיותר להגיד שכל יום של ערפל גובה קורבנות בתאונות דרכים.
"המלחמות נגד העוני"
העובדות האלה ניתנות כאן רק כתזכורת על המרחק שהודו צריכה לגמוא כדי להפוך ל"כוח מכריע". קצב ההתפתחות של כלכלתה מוסיף להיות מרשים. כלכלנים מעריכים שעד סוף העשור היא תעלה אל המקום השלישי בעולם.
היועץ הכלכלי הראשי של ממשלת הודו העריך כי עד 2027, התוצר המקומי הגולמי של הודו יעמוד על חמישה טריליון דולר, ויוכפל בתחילת העשור הבא. הסי.איי.אי מעמיד כבר עכשיו את הודו במקום השלישי במה שנקרא 'תמ"ג ריאלי', המבוסס על כוח הרכישה. לפי החישוב הזה, כלכלת הודו כבר שווה 8.4 טריליון דולר.
שר הפנים רב הכוח של הודו, אמיט שאה, האיש מס' 2 בממשלה, הכריז באחרונה שהודו חייבת את הצלחתה ל"יציבות פוליטית ולשקיפות במשילות". יציבות פוליטית היא עובדה. מפלגת השלטון נהנית מרוב מסיבי בפרלמנט. "שקיפות במשילות" היא עניין אחר. בשנים האחרונות ממשלת הודו חזרה והפתיעה את אזרחיה בצעדים קיצוניים, כמו למשל הוצאה פתאומית של שטרי כסף מן המחזור, אשר העמידה מאות מיליונים בתורים נואשים אל הבנקים.
אמיט שאה, שר הפנים של הודו / צילום: Associated Press, Ajit Solanki
שאה מלגלג על "המלחמות היום־יומיות נגד העוני", שניהלו ממשלות קודמות. בניגוד לגישה הקמעונאית של הקודמות, שהעניקו סובסידיות צנועות למעוטי יכולת, זו הנוכחית עוסקת במאקרו: בתשתית, בתקשורת, בסניטציה. שאה מתפאר שממשלתו "הפיחה תקוות חדשות ב־600 מיליון בני אדם". זה המספר המוערך של הודים הנמצאים סמוך לקו העוני.
מה שקרה בג'ושימאת אינו מפריך את התפארויותיו של שאה, אבל מעמיד אותן בהקשרן הראוי. מחייתם של מאות מיליונים מוסיפה להיות תלויה להם מנגד.
והיו גם חדשות טובות השבוע: שיר הודי זכה בגלובוס הזהב בהוליווד. 'נאאטו־נאאטו' הוא השיר האסיאני הראשון המתכבד בתואר הזה. מהדורות החדשות בטלויזיה ההודית דיווחו באריכות על הניצחון הגדול. החדשות מג'ושימאת נדחקו למטה.
רשימות קודמות בבלוג וביואב קרני. ציוצים (באנגלית) בטוויטר
כתבות
ני"ע
