השלטון המקומי במבחן מנהיגות, לא רק בעימות עם הממשלה

לשעבר מנכ"ל חוגלה, אל־על וסלקום, נשיא אוני' חיפה ויו"ר אלו"ט. מתמודד לראשות העיר ת"א־יפו

המתח התמידי בין ראשי רשויות מקומיות לבין הממשלה הנכנסת קפץ מדרגה עם מינוי אבי מעוז לגורם בעל השפעה ניכרת על מערכת החינוך. ראשי רשויות רבים נעמדו על הרגליים האחוריות ואמרו "עד כאן". ובצדק. ודאי שהדברים נכונים במיוחד לעיר כמו ת"א יפו. קשה לחשוב על ניגוד חריף יותר בין הדעות של מעוז לבין ערכי הליבה ורוחה של העיר.

החיכוך המתמשך בין השלטון המרכזי למקומי הוא בלתי נמנע. הראשון טוען לראייה כוללת בסוגיות אסטרטגיות כמו כלכלה, דיור, תחבורה, חינוך וכיו"ב והשני טוען להכרות טובה יותר ועמוקה יותר עם צרכי התושבים, ולכן דורש קבלת סמכויות נוספות. יחד עם זאת, כל השותפים לממשק הזה צריכים לזכור: העימות בין השלטון המקומי הנבחר לבין השלטון המרכזי, הנבחר גם הוא, איננו המטרה - רווחת התושבים וערכיהם היא המטרה. למערכת היחסים הזאת יש השפעה עצומה על חיי היומיום של תושבי המדינה.

ליבת ערכי התושב

תמיד, ובמיוחד בימים אלה, ראש עירייה חייב להיות מסוגל להגן בנחישות נטולת אגו ואינטרסים על ליבת הערכים של תושבי עירו ובו זמנית לדעת לשתף פעולה עם השלטון, כל שלטון, לטובת רווחת התושבים.

נדמה שלפחות בחלק מהערים קיים חשש לעימות חריף עם השלטון המרכזי שלאו דווקא נובע ממניעים נכונים. חשש ברוח זו הביעה חברת מועצת ת"א יפו, שולה קשת בדבריה לראש העיר רון חולדאי: ״אסור שהחשש של רבות ורבים מהממשלה החדשה יהיה כלי שיצדיק את המשך שלטונך בתל אביב־יפו. אל תעשה שימוש ציני בפחדים, ואל תנסה לייצר 'אויב חיצוני' במטרה להגן על הכיסא שלך. זה לא מתאים לעיר שלנו״.

לאורך השנים השלטון המרכזי ניסה להימנע מביזור סמכויות לרשויות המקומיות על מנת לשלוט טוב יותר בנעשה בתחומן. העדר סמכויות מסוימות ברשויות המקומיות הפך לעתים לסוג של תירוץ עבור ראשי הערים למחדלים או כישלונות המתרחשים בעירם. יחד עם זאת עובדה זו לא מנעה מהם לקחת קרדיט או בעלות על ההצלחות וההישגים, גם אם לאלו היו שותפים נוספים מחוץ לעירם.

סכנה של עימות

מכאן, קיימת סכנה ששחקנים בממשק הזה שבין השלטון המרכזי לשלטון המרכזי יזמו, יחריפו או ינצלו עימות כדי להסב את תשומת הלב של התושבים מכישלונות בניהול נושאים מורכבים ויומיומיים המשפיעים על רווחת התושבים שלהם כמו תחבורה, דיור, חינוך, ניקיון, בטיחות, ביטחון אישי ועוד. ככל שהשלטון המקומי יקבל לידיו סמכויות נוספות כך יגדל הסיכוי שראשי הערים יאלצו לטפל בסוגיות השונות באופן מלא ומקיף לרווחת התושבים ללא תירוצים.

לאור מה שעברנו במשבר הקורונה, ולקראת משברים נוספים בעתיד, לכל הצדדים צריך להיות ברור שנדרש שינוי והסדרה של יחסי הכוחות בין הדרג המקומי לממשלתי בדרך שתיתן ביטוי רב יותר לשלטון המקומי. מן הראוי שהשנוי יעשה בדרך של הסדרה פורמלית בחקיקה, אך עם כל החשיבות שיש להסדרה הפורמלית אין תחליף ליכולת האישית של ראשי העיריות וראשי הממשל לעבוד בשיתוף פעולה לטובת התושבים ללא אגו ושיקולים זרים.