התוכנית לסבסוד החשמל: מה הכלכלנים חושבים על זה?

במהלך מערכת הבחירות בנימין נתניהו הבטיח להקפיא את מחירי האנרגיה, המים, הדלק והארנונה כדי לרסן את "מחוללי האינפלציה" שמתגלגלים למוצרים אחרים. לאחר ששר האוצר בצלאל סמוטריץ' האריך את הנחה במס הבלו על הפחם, הפוקוס של הממשלה עבר למחירי החשמל: עם כניסתו של נתניהו ללשכת ראש הממשלה, הוא והשרים הרלוונטיים הגיעו להסכמות עקרוניות בנוגע לסבסוד מחירי החשמל. 

● הארנונה תוקפא, התייקרות החשמל תמותן: התוכנית של נתניהו וסמוטריץ' יצאה לדרך 

לאחרונה נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון הגיב למהלך הצפוי. בראיון לחדשות 12, הוא אמר כי "הקפאת מחירי החשמל תקל על היצרנים ותסייע במניעת האצת האינפלציה". לצד זאת, הוא שב והדגיש את הצורך בזמניות של המהלך ומציאת מקורות תקציביים כדי לממן אותו. שוחחנו עם מספר מומחים כדי לבחון את כדאיות המהלך והאם בכלל הוא אפשרי.

הכסף עובר מכיס לכיס

על פי רשות החשמל, סך עלויות החשמל עלו מכ־26 מיליארד שקל בשנת 2022 לכ־29.5 מיליארד שקל ב־2023. כלומר, עלייה של 3.5 מיליארד שקל בסך־הכול (13%), שנובעת בעיקר מהזינוק במחירי הפחם עקב משבר האנרגיה העולמי.

ברשות החשמל החליטו לפרוס אותה על גבי שלוש שנים, וב־2023 המחירים עלו ב־8.2% "בלבד". מדובר, אם כן, בעלייה של כ־2 מיליארד שקל שהמדינה תצטרך לסבסד באופן חלקי או מלא, אם היא אכן תיישם את הבטחותיה. חן הרצוג, הכלכלן הראשי של BDO, סבור שמדובר במדיניות שגויה מלכתחילה. "במקום לסבסד את מחירי החשמל, יש להשקיע בהקדמת סגירת התחנות הפחמיות והאצת המעבר לאנרגיות מתחדשות", אמר לגלובס. "אילו המדינה הייתה עומדת ביעדים שקבעה לסגירת ארבע תחנות פחמיות ביוני שעבר, ומעודדת מעבר לאנרגיית מתחדשת, ניתן היה להפחית בחצי את התייקרות החשמל.

"סבסוד החשמל אינו פותר את הבעיה, אלא הוא בסך־הכול מעביר כסף מכיס אחד של משלם המסים לכיס השני שלו - ובאופן לא שוויוני. המשמעות של סבסוד החשמל היא שמי שיש לו דירה קטנה וחשבון חשמל נמוך, יסבסד מכספי המסים שלו את אלה שיש להם חשבון חשמל גבוה".

פרופ' אבי שמחון, מהיועצים הכלכליים הבכירים של ראש הממשלה נתניהו, סבור אחרת. בעבר, הוא הביע תמיכה בסבסוד מחירי החשמל, וטען כי המדינה חייבת לקחת אחריות ברקע ההתייקרויות במשק. בעת כהונת הממשלה הקודמת, הוא התבטא ואמר כי "חברת החשמל הרוויחה בשנתיים האחרונות 3 מיליארד שקל. באירוע כזה, עם צונאמי של עליות מחירים, הממשלה וחברת החשמל היו חייבות לספוג את העלייה הזאת".

לומדים מהעולם?

סבסוד מחירי החשמל היא מדיניות שכבר קיימת במדינות אירופה. פלישת רוסיה לאוקראינה ותמיכת המערב בה הביאו לבלימת היבוא של גז טבעי ונפט מרוסיה לאירופה. בעקבות זאת, המחירים זינקו ברחבי אירופה, והממשלות ניסו למתן אותן בדרכים שונות.

בבריטניה למשל, הממשלה הגבילה את חשבון החשמל השנתי ל־2,500 ליש"ט, ומגוון רחב של אוכלוסיות מקבל מענקים של 400 ליש"ט. בגרמניה מבטיחים לסבסד עד ל־80% מסכום הצריכה של השנה הקודמת, וחילקו "מענקי חימום" למשפחות נזקקות.

אולם, מה שמתאים באירופה, לא בהכרח מתאים בישראל. "באירופה המחירים זינקו במאות אחוזים", ציין פרופ' צבי אקשטיין ממכון אהרן למדיניות כלכלית. "לקח להם זמן להשתלט על זה, אז באופן זמני הם מנעו את הפגיעה במשקי הבית העניים. אבל בישראל מחירי הגז נשארו יציבים בזכות הסכמים ארוכי טווח, ואנחנו בתנודתיות נורמלית של מחירי האנרגיה. ממשלה שלא מודיעה על משך ההתערבות והמיקוד שלה, טועה".

חשש משימוש יתר

לטענת פרופ' אקשטיין, אחת הסכנות של הסבסוד היא הפגיעה במנגנון התמחור של השוק, שיביא לצריכת־יתר של אנרגיה בתקופה בה היא במחסור: "אם יצרכו יותר ממוצר במחסור, זה יעלה לנו יותר. סבסוד מוצרים ככלל זו מדיניות שגויה. ראו את השכנות שלנו שעושות את זה - מצרים, ירדן ואיראן - ולא מצליחות לעמוד בזה בטווח הארוך, ובכך יוצרות חוסר יציבות כלכלי וחברתי".

גם חן הרצוג סבור שההבדלים בין אירופה לישראל משמעותיים מידי. "באירופה המחיר עלה פי 2 ויותר. אצלנו חלק עיקרי מעליית המחירים לא נובע מהמלחמה, אלא בגלל כישלון בעמידה ביעדי הממשלה לסגירת הפחם והקמת אנרגיות מתחדשות. צריך להתמודד עם שורש הבעיה, סבסוד החשמל הוא פתרון פופוליסטי שאינו מקדם אותנו לפתרון בעיית היסוד".