הממשלה תשלוט במינוי השופטים ותוכל לבחור נשיא חיצוני לעליון: הצעת החוק של יריב לוין נחשפת

שר המשפטים יריב לוין פרסם את טיוטת הצעות החוק לשינוי מערכת המשפט בישראל. הצעת החוק נערכה על-ידי לוין ובאופן חריג ללא מעורבות של מחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים. ההצעה כוללת רוב לחברי הקואליציה בוועדה לבחירת שופטים; מינוי גם מי שאינו שופט בעליון לנשיא בית המשפט העליון; ושימוע פומבי בוועדת חוק וחוקה למועמדים. 

● למרות ההצהרות על שביתת עורכי דין, הדיונים בבתי המשפט יתקיימו מחר כרגיל
● מהומה בוועדת חוקה בדיון על הרפורמה המשפטית; לוין: לא אירתע
● התפתחות דרמטית בפרשת יונט קרדיט: ראיית זהב נגד משה כחלון | בלעדי

בנוסף, תחוקק פסקת התגברות כך שהכנסת תוכל לחוקק מחדש, ברוב של 61 חברי כנסת, חוקים שנפסלו - אלא אם החוקים נפסלו בהרכב מלא של כל שופטי העליון. כן נקבע כי חוק ייפסל רק ברוב של 12 שופטים, מתוך הרכב של 15.

כמו כן, תבוטל עילת הסבירות המאפשרת להתערב בהחלטות הממשלה והרשויות, כולל הדרג המקצועי, אם חרגו ממתחם הסבירות.

לפי הצעת החוק, בוועדה לבחירת שופטים יהיו חברים 11 חברים במקום תשעה כיום, והרוב הנדרש לבחירת שופט יהיה שישה חברים. מוצע כי יכהנו בוועדה שלושה שרים, שלושה שופטים של בית המשפט העליון ושלושה ראשי ועדות של הכנסת: ועדת החוקה, ועדת הכנסת והוועדה לביקורת המדינה (חבר אופוזיציה).

לצדם יכהנו שני נציגי ציבור שיבחר שר המשפטים, כאשר האחד עורך דין והשני איננו עורך דין. שני נציגי הציבור יחליפו את שני נציגי לשכת עורכי הדין שכיהנו עד היום בוועדה. את נציגי הציבור ימנה שר המשפטים.

שינוי זה יביא לרוב של שבעה חברים מטעם הקואליציה, לצד שלושה שופטים וחבר כנסת מהאופוזיציה. בנוסף, מוצע לקבוע כי כדי להדיח שופט על-ידי הוועדה, תהיה דרושה תמיכה של תשעה חברים בוועדה מתוך ה-11.

לפי הצעת החוק, ניתן יהיה לפסול חוקים שאינם חוקי יסוד, רק אם החוק סותר סתירה מהותית מפורשת בחוק יסוד. נקבע גם כי בית המשפט אינו רשאי להורות לכנסת לחוקק חוק יסוד או חוק, או להורות על עיכוב הליכי חקיקתם בכנסת.

באשר לעילת הסבירות, נקבע כי "ביקורת סבירות שיקול-הדעת של הממשלה, שריה והרשויות הכפופות לה נתונה בידי הכנסת". לפי ההצעה, בתי המשפט, כולל בג"ץ, לא יוכלו לפסול "החלטה של הממשלה, שר משריה, רשות הנתונה לאחריותם או כל מי שפועל מטעמם על יסוד מידת סבירותה, תהא אשר תהא לטעמו".

החוק המוצע מכונה "חוק יסוד השפיטה - תיקון רפורמה במשפט". לפי הצעת החוק, הוא נועד לשקף "באופן ייצוגי יותר את העמדות הרווחות בציבור, את הגיוון הערכי והחברתי בישראל ואת ציפיות הציבור ממערכת המשפט, וכן להבטיח שקיפות בהליך מינוי השופטים".

בנוסף, לפי ההצעה, החוק נועד להסדיר לראשונה בחוק יסוד את יכולתו של בית המשפט להתערב בחקיקת הכנסת, ולהבטיח את כפיפות הרשות השופטת לשלטון החוק באמצעות הבהרת עליונות חוקי היסוד.