השבועות האחרונים זימנו שורה של דיווחים על אודות מגעים למספר עסקאות גדולות בשוק ההון המקומי, בהיקף כולל שעשוי לעמוד במידה ויתממשו על יותר מ-7 מיליארד שקל: החל ממזכר הבנות שלפיו תרכוש קרן מאבו דאבי את השליטה בענקית הביטוח הפניקס, מגעים למיזוג חברת דיסקונט השקעות עם קבוצת הנדל"ן מבנה ועד הצעת הרכישה שהגישה השבוע חברת הביטוח הראל לחברת כרטיסי האשראי ישראכרט. לרוב, מדובר בעסקאות רכישה הנוקבות במחיר גבוה משמעותית ממחיר השוק.
● מניית טבע עלתה בכ־80% מהשפל: מה ישמור על המומנטום החיובי? | ניתוח
● מה צפוי היום במדד המחירים לצרכן הישראלי לחודש דצמבר?
● אם הממשלה החדשה תממש את תוכניותיה המוצהרות, היא תפגע אנושות במעמד הכלכלי והרפואי של ישראל | ג'רמי לוין, דעה
לכאורה מתבקש להרים גבה לנוכח גל עסקאות שכזה, למול מגמה שלילית מובהקת בשוקי המניות בשנה האחרונה ותחזיות קודרות לעתיד הכלכלה הישראלית והעולמית. זו נמצאת על פי מרבית ההערכות בדרכה להאטה, ואולי אף למיתון בשנה הנוכחית. וכל זאת כשהאפשרות לגיוס מקורות כספיים זולים נסגרה לנוכח הריבית המטפסת ברוב המדינות. אם כך, כיצד ניתן להסביר את גל העסקאות הנוכחי, המתמקד בשלב זה בעיקר בחברות מתחומי הפיננסים והנדל"ן?
"התשובה הראשונה היא ששוק ההון נסגר כרגע לגיוסי הון", מסביר שרון זאורבך, מנכ"ל חברת הייעוץ ובנקאות ההשקעות MNS. "כמו כן, לנוכח עליית הריבית גם שוק החוב הופך יקר ולא נגיש לבעלי עסקים רבים, וכל אלה דוחפים בעלי שליטה בחברות ציבוריות ופרטיות למקום של מכירה".
מהצד השני ממתינים רוכשים פוטנציאליים, עתירי הון, המזהים הזדמנות לקנות חברות במחירים ריאליים ולא מנופחים, כפי שהיה עד לפני כשנה, הן בשוק ההנפקות (שהתייבש מאז לחלוטין) והן בעסקאות מיזוג ורכישה.
לדברי זאורבך, לצד מספר עסקאות הענק שבהן מעורבות חברות ציבוריות, עלה גם מספר העסקאות הפרטיות שעומדות כיום על הפרק: "אנחנו בוחנים בכל רגע בין 5 ל-7 עסקאות בסדרי גודל של מאות מיליוני שקלים. אלה לא עסקאות של חברות במיליארדי שקלים, אבל הקצב חד-משמעית התגבר".
מחיר השוק כבר אינו מהווה אינדיקציה
כאמור, בזו אחר זו הוגשו בחודש האחרון הצעות ברמת רצינות משתנה, החל ממזכר הבנות חתום ועד גישושים שלא עלו יפה בשלב זה, להשתלטות על חברות ציבוריות, תוך מתן פרמיה של עשרות ולפעמים מאות אחוזים על מחיר השוק. גם אם רכישת שליטה, כפי שקורה במרבית העסקאות המדוברות, מצריכה תוספת נדיבה ביחס למחיר השוק, עדיין נראה כי הפערים מעידים על כך שמחיר השוק כבר לא מהווה אינדיקציה עיקרית לשוויין האמיתי של החברות.
גורם מוסדי בכיר אינו רואה חוט שמקשר בין עסקאות הענק שדווחו לאחרונה: "זה עירוב של מזכרי הבנות או הצעות לא מחייבות, ובכל מקרה עוד אין כאן עסקה גמורה, אבל זה כן אומר משהו על מצבו של שוק ההון. אני מסיק מזה שאנחנו לא נמצאים במצב של משבר 2008 בשווקים, בעיקר לא ברמה של מפלס הפחד ששרר אז.
"במשבר ההוא, אף הצעה מהסוג שהוזכר כאן לא הייתה בכלל מוגשת. אז כולם הסתגרו בחדרים", הוא מוסיף. "מה שאנחנו מבינים היום הוא שהשוק הריאלי אומר לנו: 'אנחנו לא במשבר ההוא'.
"למרות הירידות בשווקים, אנחנו רואים שנשמרה נזילות אצל הגופים המוסדיים הגדולים, שמחפשים השקעות כדי להשביע את כספי החוסכים לטווח הארוך שהם מנהלים.
"אני בטוח שבחברות כמו הראל יודעים לחשב את הריביות החדשות, ועדיין מוכנים להגיש הצעה כדי להגיע לעסקת ענק. צריך לזכור שחלק מהמשקיעים הפוטנציאליים (ובהם גם קרנות השקעה פרטיות, ח' ש') לא חשופים לפדיונות, כמו קרנות נאמנות או קרנות גידור שמשקיעות בשוק ההון.
"כלומר לגופים הללו יש עדיין רעב לעסקאות והם מחפשים לקנות עסקים שהם תופסים כמוצלחים. בגלל החולשה בבורסה, שוק ההון מקולקל כרגע, והגופים שפועלים בעולם הריאלי נכנסים לפעולה ומבצעים עסקאות רכישה".
פרמיה של 30% על מחיר השוק של ישראכרט
בתחילת השבוע הייתה זאת הראל ביטוח , בשליטת משפחת המבורגר, שהגישה הצעת רכישה במזומן לכל בעלי המניות של ישראכרט , לפי שווי של 2.7 מיליארד שקל לחברת כרטיסי האשראי - פרמיה נדיבה של כ-30% על מחיר השוק שניתן לה טרם הגשת ההצעה. עסקה זו, אם תתרחש (הראל קצבה את תוקף הצעתה בשבועיים) מצטרפת לרכישה שכבר סוכמה אך טרם הושלמה של רכישת חברת כרטיסי האשראי מקס על ידי כלל ביטוח, ומהווה נדבך נוסף בהתעצמותן של קבוצות הביטוח המובילות בישראל.
בחודש שעבר נחתם מזכר הבנות לרכישת מניות השליטה בהפניקס , קבוצת הביטוח הגדולה בענף במונחי שווי שוק, על ידי קרן ADQ של ממשלת אבו דאבי, מידי הקרנות הזרות סנטרברידג' וגלאטין פוינט האמריקאיות.
בניגוד למקרים האחרים שהתרחשו לאחרונה, תג המחיר שהוצג במועד ההצעה קרוב לשווי השוק של הפניקס - 9.2 מיליארד שקל - אך יש לזכור שמניית החברה היא המצטיינת בין מניות ענף הביטוח, והיא הכפילה את שווייה בשלוש השנים האחרונות.
בפני השלמת עסקה זו עומדים מספר חסמים רגולטוריים שכלל לא בטוח שיאפשרו את אישורה. נזכיר כי בעלות השליטה הנוכחיות בהפניקס, קרנות השקעה אמריקאיות, רכשו את מניותיהן ב-2019, לאחר מספר ניסיונות כושלים של בעלת השליטה הקודמת, קבוצת דלק של יצחק תשובה, למכור את מניותיה. עיכוב ממושך של התהליך עלול לסכל את השלמת העסקה גם הפעם.
אספן: ההון העצמי יותר רלוונטי לקביעת השווי
התיאבון לעסקאות רכישה כולל בעיקר את ענף הפיננסים המקומי, אך מאפיין גם תחום שנחבט בשנה האחרונה - הנדל"ן.
בשלהי החודש שעבר חתם בעל השליטה בחברת הנדל"ן המניב והמלונאות אספן , רוני צארום, על מזכר הבנות למכירת מניותיו (45%) לידי צ'ארלס אבן ניומן (לשעבר מבעלי רשת מקס סטוק), שותפו שלומי עקריש וחברת אוסטרליה ישראל שבשליטתם.
השווי שמגולם לאספן במחיר העסקה - 1.1 מיליארד שקל - גבוה ב-160% ממחיר השוק של החברה אך נמוך ב-31% מההון העצמי שלה, שכנראה מהווה במקרה זה פרמטר רלוונטי יותר לקביעת שווי החברה ברכישה.
והרשימה נמשכת. בשבוע החולף התבשרנו על סיומו של סכסוך ארוך-שנים בחברת מצלאוי, כשהמייסד, סמי מצלאוי, רכש את מניות שותפו לשליטה בחברה, אליהו קנפלר (32%) בחברת הנדל"ן למגורים, בתמורה לכ-105 מיליון שקל, לפי שווי הגבוה ב-60% ממחיר השוק וב-180% בערך מההון העצמי.
גם אם מצלאוי רצה לסיים סכסוך ארוך וייצרי, ברור שהוא סבור ששווי החברה כפי שהוא מגולם כיום בבורסה פשוט לא קשור לערכה האמיתי.
עסקת ענק נוספת שנרקמת לאחרונה, ועדיין נמצאת בשלביה הראשונים, נוגעת למיזוג אפשרי של חברת ההחזקות דיסקונט השקעות (דסק"ש) לתוך קבוצת הנדל"ן המניב מבנה , שמנוהלת על ידי דודו זבידה.
"בעלי חברות מבינים שהריבית לא תרד בקרוב"
דסק"ש, המוחזקת על ידי קבוצת משקיעים בראשות חברת מגה אור של צחי נחמיאס ואלקו של משפחת זלקינד, מחזיקה נכסים אטרקטיביים כמו מניות השליטה בסלקום ובחברת הנדל"ן נכסים ובניין (בעלת השליטה בגב-ים - שאליה לוטש כנראה זבידה עיניים).
ואולם, דסק"ש סובלת ממינוף גבוה, שגרם לעלייה חדה בתשואת האג"ח שהנפיקה ולירידה של עשרות אחוזים במחיר המניה, המשקפת לה כיום שווי של פחות ממיליארד שקל.
לדברי זאורבך מ-MNS, עליית הריבית דוחפת לעסקאות, שכן "בעלי חברות מבינים שהריבית הגבוהה לא תרד בטווח הקצר-בינוני, וברגע שמפנימים את זה מתחילים להגיע קונים רלוונטיים לחברות".
עסקה נוספת שנחשפה לאחרונה, וכבר ברור שלא תצא לדרך במתכונת הנוכחית, היא הצעה שהגישה הפניקס לרכישת עיקר פעילות בית ההשקעות פסגות, הנשלט על ידי רני צים.
ההצעה שהוגשה מדברת על רכישת קרנות הנאמנות וניהול התיקים של פסגות תמורת 480-550 מיליון שקל. מחיר זה גבוה ביותר מפי שניים משווי השוק של בית ההשקעות פסגות בבורסה.
עם זאת, בפסגות דיווחו כי "הצעה זו נפסלה על ידי החברה משיקולים אסטרטגיים, מסחריים ורגולטוריים. בהמשך לכך הצדדים מנהלים מגעים על מתווה עסקה שונה".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.