קיה נירו פלוס: יש לה הכול כדי להפוך ללהיט, חוץ מהמחיר

בתחילת החודש הוכפל מס הקנייה על רכב חשמלי בישראל מ־10% ל־20% בהתאם למתווה שנקבע ב־2019. עד לרגע האחרון, רבים סברו שניתן למנוע את עליית המס, אבל אז שלף אגף התקציבים את נשק יום הדין שממנו חרד כל פוליטיקאי מכהן - קיצוצים. נתונים שהוצגו למקבלי ההחלטות הראו שאם המעבר לרכב חשמלי יימשך בקצב המרשים של 2022, הוא יגרום לכרסום בהכנסות ממס קנייה ומבלו על דלק, שמסתכמות מדי שנה בכ־28 מיליארד שקל.

● ההתייקרויות ומפת הטעינה: המדריך לרכישת רכב חשמלי ב־2023 | ניתוח
● המשקיעים מאבדים עניין ברכב האוטונומי? מובילאיי מציגה מפת דרכים חדשה ליעד
● ויתרו על האפשרות שמס הקנייה יוקפא: יבואני הרכב העלו את מחירי החשמליות

הנתונים הראו שאפילו הקפאת העלאת מס הקנייה תביא לאובדן הכנסות של חצי מיליארד שקל, שכבר נכללות בתקציב ל־2023. "אם מישהו רוצה להקפיא את העלאת מיסי הרכב, יתכבד נא ויודיע מאיזה סעיפים בתקציבו הוא רוצה לבצע קיצוץ", אמרו במשרד אוצר.

לא קשה לנחש איך העסק נגמר. החודש עלו המחירים של כמעט כל הדגמים החשמליים הנמכרים בישראל באלפי עד עשרות אלפי שקלים, וכדאיות הרכישה שלהם ביחס לחלופות הבנזין נשחקה.

קחו למשל את הקרוס־אובר קיה נירו "פלוס". הרכב החדש נחת בישראל בספטמבר 2022 בגרסה היברידית, בגרסת פלאג־אין ובגרסה חשמלית. בעת ההשקה, הגרסה החשמלית הייתה יקרה מהגרסה ההיברידית בכ־16.5%. אחרי קפיצת מס הקנייה עומד פער המחיר ביניהן על כמעט 20% לטובת ההיברידית, והמחיר של הגרסה החשמלית נושק ל־200 אלף שקל.

שימושיות לפני הכל

הנירו פלוס תוכנן עבור שירותי "תחבורה כשירות" (MAAS). כלומר, הסעה עסקית ו/או שיתופית של נוסעים ומטענים. הרכב דומה באורכו וברוחבו לנירו "הרגילה", אולם הגג שלו גבוה יותר בכ‏־8.5 סנטימטרים, מה שמעניק לו פרופורציות של סטיישן מוגבהת או של מסחרית עירונית נוסח ברלינגו ושות'.

בכל הנוגע לעיצוב, די ברור שהרכב לא עוצב כדי לזכות בתחרות יופי. אמנם פרופיל הצד די נאה וגם הזנב תואם את זה של רכבי קרוס אובר מודרניים, אולם הגריל החסום שמלפנים וה"דבשת" על הגג גורמים לו להיראות די מגושם ומסחרי.

התכלית של העיצוב הזה היא שימושיות ותא הנוסעים ממלא אותה בהצטיינות. סף הכניסה אינו גבוה, אך נוח להיכנס ולצאת לרכב תודות למסגרות דלתות חריגות בגובהן, שמאפשרות כניסה ללא כפיפה אפילו לנוסעים מבוגרים וגבוהים. הגג הגבוה והחלונות הענקיים מעניקים תחושה מרשימה של מרחב לנוסעים, והמושב האחורי השטוח יכול לאכלס ללא קושי שני מבוגרים ומתבגר.

כל הנוסעים ברכב נהנים ממרחב נדיב לראש ולרגליים, ואת החבילה משלים תא מטען רחב וגבוה. קיפול המושב האחורי יוצר מאחור נפח העמסה של למעלה מ־1,500 ליטר, שיכול לבלוע אפילו זוג אופני הרים. רק חבל שהדלת האחורית המתרוממת כבדה ודורשת ידיים שריריות. ברכב שעולה 200 אלף שקל, שתא המטען שלו צפוי "לעבוד שעות נוספות", היה אפשר לצפות גם לדלת אחורית עם פתיחה חשמלית.

מערך הפיקוד הדיגיטלי של הנירו מעניק לתא הנוסעים מראה מתוחכם בזכות שני מסכי LCD צבעוניים די גדולים, עם תגובה מהירה ומערכת תפריטים קלה לתפעול. מי שיעיין בתפריטים, ימצא בהם גימיקים שתוכננו כנראה עבור הקהל באסיה, כמו "מחולל צלילי רקע" שינעים את זמנכם עם צלילים של גלי ים, "קולות לילה בכפר", וצרצור צרצרים שנשמע קצת כמו חריקות במנוע.

סביבת הנהג נוחה לתפעול עם מתגים פיזיים כגיבוי לרוב הפונקציות החיונית. אנחנו לא חסידים גדולים של בורר ההילוכים הסיבובי, אבל הוא מוסיף למראה המתוחכם. איכות החומרים, הגימור וההרכבה גבוהה, כמקובל בקבוצת יונדאי, אבל הצבעים האפרוריים והאבזור הדי תקני יוצרים תחושה כללית של רכב ציים. החשמליות הסיניות מציעות תחושה יותר מפוארת בפחות כסף.

400 ק"מ ללא בעיה

מערכת ההנעה החשמלית מקבילה לזו שפגשנו בדגמים נוספים של הקבוצה. היא כוללת מנוע חשמלי נמרץ בהספק 204 כ"ס שמשודך לסוללה של 64 קילוואט. הטווח הרשמי עומד על 427 ק"מ בין טעינות, אך כמו בכל רכב חשמלי, הטווח בפועל משתנה בהתאם למזג האוויר וסגנון הנהיגה. בימים הקרים של ינואר, שבהם לקחנו את הרכב למבחן, כל הפעלה של מערכת החימום חתכה כמעט שליש מהטווח המשוער, וסביר להניח שגם הפעלת המיזוג בקיץ תציב את הטווח האפקטיבי על כ־320 ק"מ.

מנגד, כשמנטרלים את מערכת החימום, אפשר להשיג בקלות טווח שמתקרב ל־400 ק"מ. הניסיון הרב שצברו הקוריאנים ברכב חשמלי בולט גם במצב התכנות הספורטיבי שהולם בהחלט את שמו, ומעניק לרכב דחיפה מאסיבית ותגובת דוושה חדה. גם מערכת מיחזור האנרגיה היא אחת היעילות והנעימות שמוצעות בשוק. היא אמנם לא מביאה את הרכב לבלימה מלאה כמו באיוניק 5, אבל בהחלט מסייעת לטעינה.

מחיר מתנדנד

הממדים הקומפקטיים יחסית של הרכב מסייעים לתמרון ולמציאת חניה בתנאים עירוניים צפופים. למרות משקל עצמי של 1.8 טון, המכונית זורמת בנעימות על כבישים מפותלים. המתלים רכים יותר משל הנירו היוצאת, מה שמתבטא בנטיית מרכב מוחשית יותר בפניות, אבל הבונוס הוא ספיגת זעזועים נעימה ובוגרת על רוב סוגי המהמורות.

בשורה התחתונה, הנירו פלוס בהחלטת הולמת את שמה. היא לוקחת את משפחת הנירו המוכרת ומוסיפה לה מרווח פנים ויכולת משופרת להובלת מטענים. הגרסה החשמלית הייתה יכולה וצריכה להפוך אותה ללהיט מכירות בישראל, אבל עם מחיר של 200 אלף שקל, בסיוע מדיניות המיסוי המקומית, היא כבר יוצאת מאזור הנוחות הטבעית שלה ונכנסת בעל כורחה לטריטוריה תחרותית בעייתית.

חלק מהמתחרות

יונדאי איוניק 5

214 אלף שקל עולה גרסת הבסיס של המשפחתית החשמלית של יונדאי אחרי עליית המס. המכונית מרווחת תודות לבסיס גלגלים ענק. עיצוב תא הנוסעים מתוחכם. המנוע בגרסת הבסיס מייצר 217 כ"ס והסוללה מספקת טווח של עד 481 ק"מ.

 יונדאי איוניק 5 / צילום: יח''צ

סקודה אניאק

215 אלף שקל עולה גרסת הבסיס של הקרוס־אובר החשמלי של סקודה. הרכב נמתח לאורך 2.65 מ', ניצב על בסיס גלגלים של 2.76 מ' ויש לו מטען של 585 ליטר. המנוע בגרסת הבסיס מייצר 204 כ"ס וסוללה של 82 קילוואט.

 סקודה אניאק / צילום: יח''צ

SKYWELL ET5

210 אלף שקל עולה הקרוס־אובר של SKYWELL אחרי עליית המס. זהו רכב רחב ומאובזר עם תא מטען של 470 ליטר. מנוע של 204 כ"ס מספק ביצועים נמרצים, וסוללה של 72 קילוואט־שעה מספקת טווח של 410 ק"מ.

 SKYWELL ET5 / צילום: יח''צ