קבלן ראשי של פרויקט נקלע לחדלות פירעון - מה יקרה לקבלני משנה?

הכותב שותף וראש מחלקת הליטיגציה במשרד נגבי, כהן, איל ושות'

פסק דין שניתן לאחרונה עסק בתביעה שהגיש נאמן של קבלן המצוי בהליכי חדלות פירעון, חברת צ. גורן - ד. מגידו בנייה, נגד שניים: היזם שהתקשר בהסכם עם גורן שהייתה הקבלן הראשי בפרויקט, ואשר נקלעה להליכי חדלות פירעון; וקבלן המשנה של גורן בפרויקט.

מהות התביעה: הסעד שביקש הנאמן, עו"ד עמית לדרמן, היה שבית המשפט יורה על ביטול תשלום בסך של כמיליון שקל, אותו שילם היזם לקבלן המשנה בגין עבודות שבוצעו על ידו בפרויקט.

תביעת הנאמן התבססה על סעיף 219 לחוק חדלות פירעון לפיו, פעולה מסוימת תסווג כהעדפת נושים אסורה בהתקיימותם של שלושה תנאים מצטברים אלה: (1) הפעולה בוצעה בתקופה שתחילתה שלושה חודשים לפני הגשת הבקשה להקפאת הליכים, ובמקרה של תשלום לקרוב של החייב תקופת הזמן הינה שנה; (2) במועד ביצוע הפעולה החייב כבר במצב של חדלות פירעון; (3) בשל אותה פעולה ייפרע לנושה חלק גדול יותר מהחלק שהיה נפרע לו לפי סדר הפירעון.

ההחלטה: בית המשפט קבע כי בעידן הנוכחי, לאחר תחולת חוק חדלות פירעון אשר נחקק בשנת 2018, המבחן לסיווג תשלום כתשלום פסול המהווה העדפת נושים אסורה הינו מבחן אובייקטיבי - קרי, בחינה האם בפועל אותו תשלום גרם לכך שלנושה מסוים נפרע חלק גדול יותר מחובו, מאשר חלקו היחסי. זאת, בשונה מהמצב שהיה קיים בעבר: טרם תחולת חוק חדלות פירעון, שבו המבחן לסיווג פעולה כהעדפת נושים היה מבחן סובייקטיבי - קרי, בחינה האם הפעולה נעשתה מתוך כוונה להעדיף נושה מסוים.

לאור זאת, בית המשפט קיבל את התביעה וקבע כי התשלום שבוצע על ידי היזם לקבלן המשנה מהווה העדפת נושים אסורה, והורה ליזם וקבלן המשנה להעביר את התשלום בסך של כמיליון שקל, לקופת החברה של גורן המצויה בהליכי חדלות פירעון.

המשמעות: חשיבותו של פסק הדין הינה בכך שבשונה מהמחזה הנפוץ שבו העדפת נושים הינה בעלת סממני פסלות מובהקים וראיות לרצונו של פלוני לשפר את מצבו של אלמוני ביחס ליתר הנושים, בעניין גורן - התשלומים ששולמו ע"י היזם לקבלן המשנה הינם לכאורה לגיטימיים ביותר. היזם רוצה להשלים את ביצוע הפרויקט ולמסור את הדירות לרוכשים לאחר שכבר נקלע לאיחור במסירה; קבלן המשנה ביצע עבודות, והתשלום אינו אלא גמול עבור העבודות שבוצעו על ידו. לכאורה, אין לגיטימי ומוצדק מכך.

למרות זאת, בית המשפט הורה לקבלן המשנה והיזם להשיב את התשלום בסך של כמיליון שקל לקופת הנושים של חברת גורן. ביהמ"ש הורה על השבת הכספים שכן אלמלי חדלות הפירעון של גורן, סדר התשלומים הינו שהיזם משלם לגורן; וגורן משלמת לקבלן המשנה בגין העבודות שבוצעו על ידה. ביצוע התשלום ישירות לקבלן המשנה על ידי היזם יצר למעשה "מסלול עוקף", במסגרתו הוסתו תשלומים שהיו אמורים להיות משולמים מהיזם לגורן; באופן זה, קבלן המשנה שיפר לכאורה את מצבו על חשבון יתר הנושים והדבר מהווה העדפת נושים אסורה.

לאור הייחודיות של דיני חדלות פירעון והשפעות הרוחב שלהן, בית המשפט יוצא בפסק הדין בקריאה חריגה זו: "בנסיבות אלה, טוב יעשה כל מי שנקלע למצב זה, אם ייעזר בייעוץ משפטי צמוד של מומחים מתחום חדלות הפירעון וינהג כדין ולא על פי נטיית ליבו, 'מוצדקת' (לשיטתו) ומובנת ככל שתהיה". אמירה זו רלוונטית כמובן גם לתחום הנדל"ן, שבו מעת לעת קבלנים נקלעים להליכי חדלות פירעון. ביצוע תשלומים מבלי ייעוץ מתאים, עלול לגרום לצד המשלם גם לנזק כלכלי רב וגם לקביעות חמורות נגדו.

חדל"ת 47452-03-21