טרנד ה-SPAC התקרר מאוד לעומת השיאים של לפני שנתיים, אך יש עדיין מי שמוצא בו הזדמנות: בסוף השבוע הושלמה הנפקת חברת SPAC חדשה, בהובלת היו"ר, שר המדע והטכנולוגיה לשעבר יזהר שי. החברה, Israel Acquisitions Corp, גייסה 143 מיליון דולר לאחר שזכתה לביקושים גבוהים, והיא מייעדת את הכסף שגויס למציאת יעד לרכישה בשוק ההייטק הישראלי.
● מגרש כדורגל, חדר מסאז' ומסעדת שף: ההייטק במשבר, אבל השדרוגים במשרדים לא פוסקים
● פריצות דרך או צעידה במקום? מה אפשר ללמוד מכנס הטכנולוגיה הגדול בעולם
● "רעידת אדמה": שוק העבודה מנסה לעכל את השפעות הבינה המלאכותית
מנכ"ל חברת ה-SPAC הוא זיו אלול, מי שניהל את חברת האדטק Fyber עד למכירתה ב-2021 תמורת 600 מיליון דולר. בדירקטוריון החברה מכהנים רועי זיסאפל, מנכ"ל חברת הטכנולוגיה רדוור הנסחרת בנאסד"ק, ודניאל רקנאטי, מייסד ומנהל קרן ההשקעות רודיום.
חברות SPAC הן חברות ללא פעילות, שמגייסות כסף בבורסה במטרה למזג לתוכן חברה קיימת תוך פרק זמן מוקצב מראש (לרוב שנתיים), או שיידרשו להחזיר את הכסף למשקיעים. בשנתיים הקודמות טרנד הספאקים היה אחד הבולטים ביותר בוול סטריט, אך שינויים בטעמי המשקיעים - על רקע אכזבות ממספר מיזוגים שבוצעו ובשל אזהרות הרגולטור - הובילו לכך שב-2022 הטרנד הלך ודעך.
בחברה מעריכים כי יש עשרות חברות ישראליות שרלוונטיות עבורה כיעדים אפשריים למיזוג, והתכווצות מספר חברות ה-SPAC מפחיתה מבחינת החברה את התחרות. בתשקיף שפרסמה ציינה החברה כי תתמקד בתחומים שלהערכת אנשיה יש בהם הזדמנויות צמיחה אטרקטיביות, ביניהם מחשוב ענן, אבטחת סייבר, פינטק ועוד.
"התזמון שלנו היה טוב"
יזהר שי, יו"ר החברה ויזם הייטק וותיק, מסביר כיצד Israel Acquisitions Corp הנפיקה בהצלחה דווקא על רקע תנאי השוק החלשים: "היה פה צירוף של נסיבות - בסוף השנה שעברה, די הרבה ספאקים החזירו את הכסף למשקיעים והכריזו על הפסקת פעילות מכל מיני סיבות, והתוצאה היא שנוצר חסר במוצר, שלקטגוריה מסוימת של משקיעים הוא מוצר מקובל - כלומר התזמון שלנו היה תזמון טוב.
"ירידות השערים והשינויים בשוק בשנה האחרונה הציבו מחדש את הספאק כאלטרנטיבה נכונה, ואנחנו מול זה הצבנו צוות מצוין ומאוד אטרקטיבי ואסטרטגיה שמתמקדת בשוק הישראלי שזה נושא בפני עצמו - המשקיעים שרובם ככולם אמריקאים מאמינים בשוק הזה ורוצים להשקיע בו. כל זה יחד גרם לכך שההנפקה התנהלה בצורה מוצלחת עם ביקושים יפים מאוד".
לדבריו, "הדבר הכי משמח עבורי היה התמיכה הגורפת בהייטק הישראלי. דיברנו עם עשרות משקיעים, שלא מתאפיינים בציונות או יהדות או קשר לישראל, והנושא של ההייטק הישראלי כמקור לחברות משמעותיות עלה בכל פעם מחדש. כל הפידבקים היו של תמיכה".
לא עלו חששות לכלכלה הישראלית בהקשר של הרפורמה במערכת המשפט, ואולי חשש אף מהורדת דירוג?
"זו שאלה מצוינת, אבל שלא עלתה אפילו פעם אחת במסגרת הרוד שואו שקיימנו. כן התייעצנו עם גורמים שונים בשוק האמריקאי, שהביעו דאגה כללית לגבי הכלכלה הישראלית והמשך הפריחה של ההייטק, אבל לא ספציפית לספאק שלנו ולא ברוד שואו, שהיה מאוד ממוקד בנושא העסקי".
הגשתם תשקיף כבר לפני כמעט שנה, למה חיכיתם עד עכשיו להנפקה?
"עקבנו כל הזמן אחרי השוק וראינו ב-2022 מגמה של ירידת שוויים. זה גרם לנו להתאים את גודל הספאק - בתשקיף הראשון תכננו לגייס 200 מיליון דולר וצמצמנו ל-125 מיליון דולר (לבסוף כאמור גויס סכום של 143 מיליון דולר, כולל אופציית החתמים, ש.ח.ו), כדי להתאים את כמות הכסף לעסקאות שאפשר לעשות בישראל. עקבנו באופן הדוק ברמה של ניתוח מספרים וסטטיסטיקות אחרי שוק הספאקים, וראינו שאם אנחנו מחכים, נראה יותר ספאקים שמחזירים כסף או מוצאים חברות למיזוג.
"כשהתחלנו את התהליך, היו כ-600 ספאקים שחיפשו מטרות, והיום מדובר על קצת יותר מ-100 - צמצום מאוד משמעותי. צורה אחת להסתכל על זה היא 'וואו, ספאקים נעלמים, כנראה שהמצב נורא', וצורה אחרת, כיזם - נפתח לנו חלון חדש של הזדמנויות למצוא חברות, עם פחות תחרות. ספציפית, התחרות בשוק הישראלי יותר מצומצמת ויש לנו בו יתרון משמעותי".
"מקווה שמייצגים גם ערך מוסף, ולא רק כסף"
לדבריו, "בשנתיים האחרונות יש התייחסות צינית לספאקים כאל מכשיר פיננסי עם צוות שנעלם אחרי המיזוג. אצלנו יש צוות עם הרבה מאוד ניסיון ויכולת להבין היטב חברות ומודלים עסקיים, צוות שיודע לתת מה שצריך מסביב להגיע לעסקה הנכונה, ואטרקטיבי עבור החברות - לא נעשה עסקה וניעלם, נמשיך לעזור ונבנה ערך משותף.
"זיו אלול המנכ"ל הוא יזם סדרתי, מאוד מקושר ופעיל בשוק כיזם ומשקיע; רועי זיסאפל מנכ"ל רדוור - חברה ציבורית בנאסד"ק, עם הרבה מאוד ניסיון; דניאל רקנאטי מנהל קרן הון סיכון עם הרבה ניסיון וקשרים מצוינים בשוק. בצד האמריקאי יש חברי בורד עם יכולת לעזור לחברות שמתמצאים בשוקי ההון; ואני. אני רוצה לקוות שאנחנו מייצגים לא רק כסף, אלא גם ערך מוסף, ניסיון ויכולת לעזור. המטרה של כולנו היא למצוא חברה ולהמשיך לעבוד איתה".
שיעורי הפידיון (redemption) הגבוהים - העובדה שרוב המשקיעים בספאקים מעדיפים לא להשתתף בעסקאות המיזוג - לא מפחיתים את המוטיבציה של חברות להתמזג לספאק?
"זה נושא שמטריד חברות שחושבות על מיזוג. הממוצע של הפידיונות ב-2022 היה גבוה בהרבה מהממוצע של 2021. אף אחד לא יודע איך ייראו השווקים בשנה הקרובה. אנחנו מתמקדים באסטרטגיה, ומאמינים שאם נמצא חברה נכונה המשקיעים יביעו במיזוג את אמונם. דבר שני הוא להגיע לעסקה נכונה עם החברה הנכונה - לא לנקוב בוואלואציה לא ריאלית כי בסופו של דבר השווקים מתמחרים בצורה הכי מתוחכמת.
"אנחנו לא רוצים לנקוב בשוויים שאין להם משמעות, זה לא עוזר גם לחברה, כי כשהמניה יורדת אחר כך זה פוגע במוטיבציה של עובדים ומשקיעים. דבר אחרון, כשמדובר בכסף יש מכשירים שנועדו להבטיח שבכל מקרה תהיה כמות מינימלית של כסף, גם אם יש פידיון עדיין מגיעים עם כמות מזומנים רצויה עבור החברה".
התחלתם כבר להסתכל על חברות פוטנציאליות למיזוג?
"בהתאם לדרישות הרגולציה, עוד לא ניהלנו מו"מ עם אף חברה, אבל עשינו מיפוי שיטתי די מדויק של השוק הישראלי ואנחנו מעריכים שיש עשרות חברות שעונות לקריטריונים שלנו, איתן נרצה לדבר. סימנו את הטכנולוגיה הישראלית, חברות שיש להן טכנולוגיה ברת-הגנה, חברות שבנו עסק שמייצר ומוכר באופן משמעותי, או רווחי או קרוב לרווחיות. אנחנו מרגישים בנוח בסקטורים של B2B, חברות מבוססות SaaS, מודלים שמאפשרים בניית מודל רווחי. מדובר על חברות סייבר, enterprise software, פינטק, Devops, יש גם חברות consumer-tech וחברות הלת' טק - שירותים מבוססי טכנולוגיה ברפואה".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
