במשך חודשים רבים מתלבטים הגרמנים, ובראשם הקנצלר אולף שולץ, אם לאשר אספקת טנקי "לאופרד 2" לאוקראינה במלחמת ההגנה שלה נגד רוסיה. לא מדובר רק בטנקים משומשים הנמצאים בגרמניה, אלא בכאלו שנמכרו לצבאות אירופיים בשנים האחרונות, וכעת מועמדים לייצוא לצבא האוקראיני. פולין, פינלנד וספרד כבר הודיעו כי הן מוכנות להעביר אותם לאוקראינה, אך ההליך דורש את אישור המדינה המייצרת, והגרמנים מהססים.
● 1.2 מיליון חביות ביום: הודו קנתה כמות שיא של נפט רוסי בחודש שעבר
החשש הגרמני הוא מהסלמה במלחמה, ובעיקר מהתרחבותה לחזית רוסיה־נאט"ו. "זו מלחמה מאוד מסוכנת", אמר שולץ כבר בסתיו, "אנחנו תומכים באוקראינה, (אך) אנחנו עושים זאת בדרך שלא תסלים את המצב ותגרור מלחמה בין רוסיה לנאט"ו". הספק הגרמני, שככל הנראה נשען על דברים ששולץ שמע בשיחות עם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, עומד כעת בפני לחץ מסיבי, ועשוי להישחק, כמו עמדות גרמניות אחרות.
"שינוי כיוון היסטורי"
אחרי הפלישה הרוסית לאוקראינה, הגרמנים הסכימו לייצא רק כ־5,000 קסדות כתמיכה בצבא האוקראיני. לאחר מכן שינתה הממשלה כיוון, בלחץ של "הירוקים" שהם כרגע הגורם המיליטנטי ביותר בקואליציה בנוגע לרוסיה, והחלה לספק נשק קל, נגמ"שים, תותחים ואפילו מערכות הגנה אווירית. ביניהן היה גם ה"גפארד", סוג של טנק חמוש בתותחי נ"מ (כל המשוריינים הגרמנים נושאים שמות של חיות ממשפחת החתוליים).
שינוי המדיניות הזה לווה במה ששולץ הגדיר כ"שינוי־כיוון היסטורי" בתחום הצבאי הגרמני כולו, וכלל גם תקציבי עתק לחימוש מחדש של הבונדסווהר, שנשחק משמעותית בעשורים האחרונים. הגרמנים קיוו כי אספקת ה"גפארד" תהיה מספיקה כדי לרצות את האוקראינים, את דעת הקהל במדינה ומחוצה לה - ואת בעלות הברית שלה בנאט"ו.
אבל כעת הם עומדים בפני לחץ לשנות את עמדתם. כ־3,500 טנקי "לאופרד" כבר יוצרו וסופקו ל־13 צבאות אירופיים שונים בעשורים האחרונים, ויש ביניהם כמה שרוצים לחמש את האוקראינים בהם. הגרמנים אמרו כי לא יהיו הראשונים לספק טנקים לאוקראינה, ובתגובה הבריטים הודיעו בשבוע שעבר כי יספקו 14 טנקי "צ'לנג'ר".
יותר מ־100 טנקים נמצאים במחסנים של החברה המייצרת "ריינמטאל" בגרמניה, אך השבוע הבהירה החברה כי גם אם הממשלה בברלין תאשר, הם יוכלו להפוך למבצעיים ולהישלח לאוקראינה רק בתחילת 2024. "אנחנו צריכים לפרק אותם לחלוטין ולבנות אותם מחדש", אמר מנכ"ל החברה.
לכן, תשומת הלב היא כעת לטנקים שכבר משרתים בצבאות אחרים, והעימות בנושא מתלקח גם בתוך הקואליציה. "גרמניה לא צריכה לעמוד בדרכן של מדינות אחרות אם הן מחליטות לתמוך באוקראינה, ללא קשר להחלטה שגרמניה עצמה מקבלת", אמר סגן הקנצלר רוברט האבק ממפלגת "הירוקים". לבטים דומים ליוו את ההחלטה לאפשר יצוא תותחים ישנים, שהיו בשימוש הצבא המזרח־גרמני, ומצאו את דרכם לפינלנד. ההחלטה אושרה אחרי לחץ כבד. "זו תמיד אותה תבנית", אמר שר החוץ האוקראיני דמטרי קולבה השבוע, "בהתחלה הם אומרים 'לא', אחרי זה מגנים בעוז על עמדתם, רק כדי לומר 'כן' בסוף. אנחנו עדיין מנסים להבין למה גרמניה עושה זאת לעצמה".
אחת התשובות האפשריות היא שגרמניה קידמה באדיקות קשרים עסקיים ופוליטיים עם רוסיה במהלך העשורים האחרונים, כולל במהלך המלחמה הקרה, ו"זנחה" את האחריות הביטחונית שלה. שינוי הכיוון הנוכחי אינו תהליך קל, במיוחד כשבראש הקואליציה עומדת מפלגה שהובילה את הקשרים הללו - הסוציאל־דמוקרטים. סקרים מצביעים כי רוב הציבור הגרמני מתנגד לייצוא טנקים לאוקראינה.
שרת ההגנה והסקנדלים
ביטוי ללחצים הקיימים ולקושי בהסתגלות למצב החדש ניתן לראות בהתפטרותה הפתאומית של שרת ההגנה כריסטינה למברכט. מי שהייתה שרת המשפטים לשעבר וכיוונה לפרוש מהפוליטיקה מונתה לשרת ההגנה בסוף 2021 כבדרך אגב, לפני שחשיבות התפקיד במציאות הנוכחית התבררה. כמעט מיד אחרי ששולץ הודיע על שינוי המדיניות הביטחוני המקיף, החל קמפיין תקשורתי מהחוגים הצבאיים כדי להחליף אותה.
הדלפות אמרו שאינה מתאימה, שאינה "לוקחת סיכונים", שהיא לא האדם הנכון לתפקיד. למברכט לא עזרה לאמינותה עם שורה של סקנדלים ציבוריים - כשלקחה את בנה לחופשה באי זילט במסוק צבאי, כששכחה את שמו של מפקד חיל האוויר הגרמני או כשפירסמה וידיאו ביזארי לשנה החדשה, שבו סיפרה על שנה של "מפגשים עם אנשים מרתקים" על רקע הזיקוקים המאפיינים את ערב הסילבסטר בבירת גרמניה.
כעת מתכוון שולץ לאייש את התפקיד, וכלי התקשורת כבר מבקשים שיהיה זה פוליטיקאי או פוליטיקאית נחושים וחזקים יותר, "עם קצת אהבה לבונדסווהר", כפי שהגדיר זאת הרמטכ"ל הגרמני לשעבר בראיון השבוע. עם המינוי, ועם התגברות הלחץ מצד אוקראינה ומדינות אירופה, ההחלטה הגרמנית ממנה שולץ ניסה להתחמק במשך חודשים, לא יורדת מהשולחן - ועשויה לפתוח שלב חדש בעימות בין רוסיה למערב.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.