בזמן שבארה"ב ובאירופה קצב האינפלציה החל להתמתן, בישראל מדד המחירים לצרכן השלים ב־2022 עלייה שנתית של 5.3% - שיא של 20 שנה. מפילוח רכיבי המדד, שעלה בחודש דצמבר ב־0.3%, עולות חדשות טובות ורעות. הטובות הן שאינפלציית הסחורות, בצד ההיצע, נמצאת במגמת ירידה. אבל החדשות הפחות טובות הן אינפלציית הליבה של השירותים, שנחשבת לדביקה יותר, עדיין ברמה גבוהה.
● הכלכלנים מתייחסים למדד המחירים לצרכן: איך ישפיעו צעדי הממשלה על האינפלציה וכיצד יגיב בנק ישראל?
● חשש ממיתון והמלחמה באירופה: מה צפוי בפורום הכלכלי החשוב בעולם?
מדד הליבה הזה, שמנכה את מחירי השכירויות והפירות והירקות, הראה בדצמבר עלייה שנתית של 4.4%. אמנם מדובר בנתון נמוך מהקצב השנתי בנובמבר האחרון, שעמד על 4.5%, אבל זו התמתנות קטנה מכדי להסיק על מגמה בינתיים. מה אפשר ללמוד מהמדד האחרון של 2022? הנה 4 הערות.
הדיור: מחירי השכירות רק עולים
ההתמתנות שנרשמה במחירי הדירות עדיין לא הגיעה אל מחירי השכירות, שמוסיפים לעלות במהירות. בעוד שהעלאת הריבית נועדה לבלום את ההתייקרויות השונות, היא גם מובילה להתנפחות החזרי המשכנתאות של בעלי הדירות, שמגלגלים חלק מהעלייה אל השוכרים.
סעיף הדיור טיפס בדצמבר ב־0.6%, ומאחר שהוצאות הדיור תופסות כמעט רבע ממדד המחירים לצרכן, הזינוק הזה תרם יותר מחצי מהעלייה החודשית של המדד כולו. לאורך השנה האחרונה עלו הוצאות הדיור ב־6.3%, ולפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שכר הדירה לדייר אשר חידש חוזה עלה ב־4.4% בממוצע. במקרים בהם התפנה הנכס ונכנסו דיירים חדשים, ההתייקרות בשכר הדירה הייתה כמעט כפולה - 8.2% בממוצע.
התחבורה: ביטוחי הרכב בסחרור מחירים
מתוך אינפלציה שנתית של 5.3%, סעיף התחבורה והתקשורת במדד אחראי על כמעט שליש (1.7%) מסל ההתייקרויות. בטווח של שנה עלו המחירים בתחום זה ב־9.2% - הזינוק הגבוה ביותר מבין קבוצות הצריכה הראשיות.
ההתייקרות החדה ביותר בתחום התחבורה הייתה בהוצאות על נסיעות לחו"ל (19.3%), ולאחר מכן ברכישת רכב פרטי (7.2%) ואחזקתו, שכירת רכב ושירותי הובלה. בתוך כך, בולט הזינוק במחירי הביטוח למכוניות, שהאמירו ב־17.6%. גם האלטרנטיבה - התחבורה הציבורית - התייקרה, אם כי בשיעורים נמוכים יותר.
רכיב נוסף שהשפיע בין היתר על סעיף התחבורה היה הדלק. ליטר בנזין התייקר השנה ב־7.4%. מחירי הדלק התאפיינו בתנודתיות רבה לאורך 2022, בשל השפעות המלחמה באוקראינה על שוק הנפט העולמי וכן בשל הפחתת מס הבלו על הדלק, שקבעה הממשלה הקודמת. הממשלה החדשה הוציאה צו להמשך הקלת המס על הדלק עד סוף 2023, אבל בשיעור זניח יחסית של 10 אגורות לליטר.
המזון: מחאת הרשתות השפיעה?
אחת ההתייקרויות המדוברות ביותר ב-2022 הייתה במוצרי המזון. עד כמה השפיעו גלי ההתייקרויות שביצעו חברות המזון הגדולות במשק? בראייה שנתית, מחירי המזון עלו ב־4.9% והוסיפו 0.65% לגידול באינפלציה הכללית. בנוסף, בזמן שבעולם, מחירי המזון במגמת ירידה כבר 9 חודשים ברציפות, בארץ הם ממשיכים לעלות (למרות שבדצמבר נותרו ללא שינוי). ההסבר עשוי להיות שחלק מעליות מחירי המזון בארץ נדחו, בשל הלחץ הציבורי והתנגדות הקמעונאיות. אלא שלבסוף, ההתייקרויות יצאו לפועל, רק מאוחר יותר.
מוצרי מזון רבים התייקרו השנה בשיעור גבוה יחסית של 5%־10%, בהם: לחם, עופות, ביצים, חמאה ושמנים. לפי הלמ"ס, זהו גם טווח עליית המחירים במסעדות ובתי קפה. התייקרויות מתונות יותר, של עד 5%, נרשמו במוצרים כמו בשר בקר, דגים, חלב וגבינות. בשוליים נמדדו גם כמה הוזלות מחירים, בממתקים, בקפה ובסלטים מוכנים.
התחזיות: התמתנות מחירים באופק
מה יקרה לאינפלציה ב־2023? מודי שפריר, אסטרטג השווקים של בנק הפועלים, אומר כי "בהסתכלות קדימה, אנחנו הולכים להתמתנות בקצב עליית האינפלציה". הוא מעריך כי בשנה החדשה האינפלציה תעמוד על כ־2.5% - בדומה לציפיות בשווקים ונמוך מהתחזיות של בנק ישראל שצופה שנגיע ל־3% השנה.
שפריר צופה שהמדד הבא, של ינואר, יהיה שלילי עם ירידה קלה של 0.1% ומציין כי "בראיית מאקרו, נראה עדיין סקנד־ראונד אפקט של האינפלציה הגבוהה ב־2022, כמו במחירי המזון".
החלטת הריבית הבאה של בנק ישראל מתוכננת ל־20 בפברואר. מאז אפריל האחרון העלה הבנק המרכזי שבע פעמים את הריבית, לרמה של 3.75%. רוב האנליסטים, ושפריר בתוכם, חוזים עליית ריבית של 0.25% בהכרזה הקרובה של הנגיד, פרופ' אמיר ירון, אחרי העלאות חדות יותר בפעמים הקודמות.
"הקצב הגבוה של ליבת אינפלציית השירותים תומך בהמשך העלאת הריבית", אומר שפריר, "אבל בנק ישראל צפוי למתן את הקצב, בעקבות הפד וגם כי הריבית כבר ברמה מרסנת ומתחילה להשפיע על הפעילות הכלכלית". לדבריו, כרגע נראה שזאת תהיה העלאת הריבית האחרונה במחזור הנוכחי, אבל הוא מבהיר שאין לפסול אפשרות להעלאה עתידית נוספת, בהתאם להתפתחויות בליבת האינפלציה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
