דיוני סל התרופות הסתיימו היום (ד') בהכרעה, עם המלצה לאישור של 122 תרופות וטיפולים חדשים. לוועדה הוגשו השנה כ-850 תרופות וטיפולים חדשים בעלות שנתית כוללת של 3 מיליארד שקל, ואילו הרחבת התקציב הקיים היא רק בהיקף של 650 מיליון שקל. ממשרד הבריאות נמסר כי זוהי התוספת השנתית הגדולה שניתנה עד היום לסל הבריאות, וכי בשנה הבאה, השאיפה היא להגדיל את התקציב ב-100 מיליון שקל נוספים.
● כך גייס שופט העליון את הערכאות הנמוכות למלחמה ברפורמת לוין | בלעדי
● בצל המשבר בהייטק: החברות הגדולות מחזירות את העובדים למשרד
● התרחיש האופטימי לשווקים ב־2023: מיתון בכלכלת ארה"ב. כן מה ששמעתם | מומחים כותבים
כמו בכל שנה בשנים האחרונות, התרופות לטיפול בסרטן בולטות בסל גם מבחינת מספר התרופות וגם מבחינת התקציב המושקע בהן, והן מן התרופות היקרות ביותר בסל. תחום הסרטן, שהוא גם גורם התמותה המוביל בישראל, יקבל במסגרת סל זה תקציב נוסף של כ-330 מיליון שקל בשנה.התרופה האימונותרפית קייטרודה מתוצרת חברת MSD, זכתה למספר הרחבות לטיפול באינדיקציות חדשות, ולבדה אחראית לתקציב נוסף של כ-50 מיליון שקל. לצידה אושרו גם תרופות חדשות והורחבו ההתוויות לתרופות קיימות.
חיסון נגד שלבקת חוגרת לבני 65 ומעלה ולצעירים יותר עם גורמים סיכון משמעותיים, תוקצב ב-47 מיליון שקל.
סעיף יקר נוסף בתקציב הוא מימון בהיקף של 40 מיליון שקל של משקפי ראיה לילדים עד גיל 7, ב-600 שקלים למשקפיים רגילים ובסכומים גבוהים יותר במקרים מיוחדים בהם עלות המשקפיים גבוהה יותר. העלות הגבוה נובעת ממספר המטופלים הזקוקים למימון.
תחום הסוכרת גם הוא יקבל מימון משמעותי מהסל, 35 מיליון שקל מעבר לטיפולים הקיימים היום. חלק גדול מן העלות הוא עבור מערכת ניטור רציף והזלפת אינסולין במעגל סגור ("לבלב מלאכותי") לחולי סוכרת מסוג 1, מערכת שמפחיתה מהם חלק משמעותי מן העיסוק התובעני בניהול המחלה.
התרופה אוסטדו של טבע לטיפול בהפרעות תנועה על רקע נוירולוגי תקבל תקציב של 25 מיליון שקל, לטיפול בחולים ב-Tardive dyskinesia ובמחלת הנטינגטון.
תחום הגניקולוגיה תוקצב ב-21 מיליון שקל, אך חלקו הזניח מוקצה לבריאות האישה. כ-10 מיליון מוקצים לבדיקות אבחון פגמים גנטיים בעובר ו-9 מיליון להפסקת הריון.
הסל יכלול פונדקאות לגברים, אך למימון לא ניתן תקציב בסל עצמו
הסל יכלול פונדקאות לגברים, על פי תוכניתו של ניצן הורביץ, שר הבריאות הקודם, ובהתאם לפסיקת בג"ץ בנושא. אבל יש קץ' בנושא, או למעשה שניים. למימון הזה לא ניתן תקציב בסל הבריאות עצמו, אלא קופות החולים הן שיקחו על עצמן את ההתחייבות הזו. בנוסף, מספר הנשים המעוניינות לתת שירותי פונדקאות בישראל, הוערך בעבר בכ-100, כנראה פחות ממספר הזוגות או הגברים היחידנים שמעוניינים בפונדקאות בישראל. בטבלת התרופות שקיבלו את מימון הסל, צויין כי מספר האנשים המושפעים מן ההחלטה הוא כ-50 בלבד.
בין הטיפולים שלא נכנסו לסל נמצאים החיסון בקסטרו למחלת מנינגוקוק בילדים שיכולה להיות קטלנית. כמו חיסונים אחרים גם במקרה הזה, הרצון להגיע לאוכלוסיה רחבה מייקר את הטיפול ובמקרה זה משמעות האישור הייתה יכולה להיות תקציב של 100 מיליון שקל. לאחר שנשקלה אפשרות לממן את החיסון רק לילדים משכבות סוציואקונומיות נמוכות, הוחלט בסופו של דבר להימנע מלאשר אותו השנה.
תרופה נוספת שהייתה מועמדת להרחבת מימון ולא אושרה לה הרחבה זו, היא אוזמפיק, תרופה לסוככרת ממשפחת תרופות שאחת מהן כונתה "תרופת ההרזיה של הקרדשיאנז" למרות שאין מידע ברור על כך שהן אכן משתמשות בה. מה שברור הוא שרבים, בעיקר בארה"ב, נוטלים את התרופה להרזיה ולא לטיפול בסוכרת, כולל כאלה שאינם עומדים בקריטריונים להשמנת יתר מסוכנת. בישראל היא רשומה לטיפול בסוכרת בלבד, ונראה כי ההחלטה לא להרחיב את ההתוויה נבעה בין היתר מהחשש לשימוש שלא על פי ההתוויה.
השר דרעי: "התוספת לסל היא הגדולה ביותר אי פעם במדינת ישראל"
המשנה לרה"מ, שר הבריאות אריה דרעי :"אני גאה בכך שהתוספת לסל התרופות שהבאנו השנה היא הגדולה ביותר שהייתה אי פעם במדינת ישראל - 650 מיליון שקלים. בזכות התוספת הזו נכנסו השנה תרופות אונקולוגיות, טכנולוגיות למניעה ומוצרים מאריכי חיים שלא היו מתוכננים להיכנס לסל".
יו"ר הוועדה, פרופ' דינה בן יהודה כאמר: "לעמוד בראש וועדת הסל, זהו אחד האתגרים המורכבים ביותר במערכת הבריאות. אני סבורה שהצלחנו להשיג עדכון מגוון ומתקדם ביותר לסל הבריאות הניתן במימון ציבורי לאזרחי ישראל. עבורי זהו גם יום עצוב על אותם חולים שעבורם לא הצלחנו להכליל טכנולוגיות חדשות ואני כולי תקווה שהטכנולוגיות עבורם יכללו בסל התרופות של שנה הבאה".
מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב: ״אנחנו שומרים וממשים את אחד העקרונות החשובים בחוק ביטוח בריאות ממלכתי - ערבות הדדית. הגדלת הסל ל-650 מיליון שח היא בשורה של ממש, בשנה הבאה נעלה ב-100 מיליון שח נוספים".
ראש חטיבת טכנולוגיות רפואיות, מידע ומחקר במשרד הבריאות ומרכזת הוועדה, ד"ר אסנת לוקסנבורג: "המלצות הועדה מהוות השלב האחרון בתהליך שנמשך לאורך כל השנה בה מבוצעת עבודה מקצועית מהטובות בעולם על מנת לאתר את התרופות והטכנולוגיות החשובות ביותר לציבור בישראל".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
