כאשר החליט אבישי אברהמי, מנכ"ל וויקס, לרכוש את אתר דביאנט ארט (DeviantArt), אתר המאפשר ליוצרי ואמני דיגיטל לאחסן ולהציג את יצירותיהם, הוא ודאי לא תיאר לעצמו שכעבור מספר שנים היא תמצא את עצמה במרכז של סערה משפטית לצד החברות הגדולות ביותר בתחום הבינה המלאכותית היוצרת: מידג'רני וסטביליטי.
דביאנט ארט, המנוהלת על ידי הישראלי מוטי לוי ונמצאת בשליטת וויקס, צורפה על ידי מספר אמנים ומתכנתים לתביעה ייצוגית שהגיש משרד עורכי הדין ג'וזף סאברי המתמחה בין השאר בתביעות ייצוגיות בתחום הבינה המלאכותית. לטענת התובעים - אמנים, מתכנתים ועורכי דין - דביאנט ארט אפשרה למחוללי התמונות לשאוב את היצירות שלהם מתוך המאגר שלה, מה שאפשר להם "לאמן" את התוכנות ובכך לשפר את יכולותיהם לייצר בעצמן תמונות טובות יותר באמצעות בינה מלאכותית.
מחוללי התמונות מבוססי הבינה המלאכותית היוצרת (Generative AI) כגון סטייבל דיפיוז'ן (Stable Diffusion) או DALL-E של חברת Open AI הפכו לסנסציה בחודשים האחרונים ביכולתם לייצר בתוך שניות תמונות באמצעות הוראה פשוטה הניתנת בכתב וכוללת את העצמים הדרושים התפאורה ואת סגנון הציור. לדוגמא: "צור תמונה של דב קוטב הולך במדבר, בסגנון קומיקס", או "אייר אסטרונאוט בחליפת חלל, בסגנון אימפרסיוניסטי".
אימון בינה מלאכותית היא תהליך שבמהלכו תוכנה לומדת את המציאות באמצעות סריקה של מיליוני תמונות או שורות טקסט. מכוניות אוטונומיות, למשל, "מתאמנות" באמצעות נסיעה בדרכים, צילום הדרך והתחמקות ממכשולים. כך גם מחוללי התמונות המבוססות על AI המתאמנים על חיקוי תמונות שנוצרו בידי יוצרים אנושיים באמצעות סריקה של מיליונים מהן.
מה מייחד את סטייבל דיפיוז'ן מול מנועי בינה מלאכותית אחרים?
סטייבל דיפיוז'ן, שהושקה על ידי חברת סטביליטי בחודש אוגוסט שעבר נבדלת מ-DALL-E ומנועים אחרים בפתיחותה למאגרים רבים ובהיותה מקור של קוד פתוח אותו יכולות חברות לשלב על מנת להעצים את יכולות הבינה המלאכותית שלהן. התובעים מעריכים שפתיחות זו סייעה לה "להתאמן" על מיליארדי תמונות, חלקן הגדול מוגנות תחת זכויות יוצרים וללא ידיעת האמנים שיצרו אותן. "אפילו אם נניח שהנזק שנגרם בעבור כל תמונה הוא דולר אחד, אפשר להעריך את הנזק המצטבר בלפחות 5 מיליארד דולר".
"למרות שהתוצר עשוי להיות דומה למקור התמונות שבאמצעותן אומנה המכונה, הוא עשוי להתחרות עם התמונה המקורית בשוק", כותבים התובעים בהודעה. "סטייבל דיפיוז'ן עשויה, לפיכך, להציף את השוק במספר בלתי מוגבל של תמונות המבוססות על הפרת זכויות יוצרים, דבר שיגרום נזק לאמנים ולשוק בו הם פועלים". יש לציין כי הן בישראל והן בארה"ב אימון מנועי בינה מלאכותית על תמונות המוגנות בזכויות יוצרים הוא חוקי ללא צורך בתשלום לבעלי הזכויות, כל עוד התוצר איננו מהווה בעצמו באופן ברור הפרה של זכויות יוצרים.
דביאנט ארט נוסדה בשנת 2000, והפכה במרוצת השנים לאתר המוביל בקרב יוצרי אמנות דיגיטלית. יוצרים נוהגים לפתוח בו חשבון, להעלות אליו את יצירותיהם ולהגיב זה על יצירותיו של זה. בוויקס שילמו 36 מיליון דולר על החברה בין השאר כדי לגדיל את ההיצע שלהם לאמנים ולעודד רבים מהם לפתוח אתר משלהם בוויקס או למכור יצירות דרך החנות שלה.
לפי התביעה הייצוגית, מיליוני תמונות ויצירות הנמצאות על המאגר הועתקו ונסרקו מדביאנט ארט במטרה לאמן את מחולל התמונות סטייבל דיפיוז'ן (Stable Diffusion) תוך שימוש במודל האימון LAION. "במקום להגן על קהילת האמנים מפני אימון מכונה, דביאנט ארט השיקה מנוע משל עצמה בשם DreamUp - אפליקציה בתשלום המבוססת על הקוד הפתוח של סטייבל דיפיוז'ן", נכתב בהודעה שלוותה את הגשת התביעה. "לאחר מכן, נחשול של אמנות מבוססת AI קידמה את דביאנט ארט, אך דחקה החוצה את היוצרים. ההנהלה בראשות המנכ"ל מוטי לוי לא הצליחה להסביר מדוע היא בגדה בקהילת האמנים על ידי כך שאימצה לעצמה את מנוע סטייבל דיפיוז'ן, והפרה את תנאי השימוש והפרטיות של הפלטפורמה שהיא עצמה מנהלת".
יש לציין כי במועד השקת DreamUp אפשרה דביאנט ארט לאמנים הרשומים בה להגן על היצירות שלהם מפני סריקה על ידי מחוללי תמונות. "טכנולוגיה ליצירה אוטומטית של תמונות היא כח עצום שלא ניתן להתעלם ממנו, זה יהיה בלתי אפשרי לדביאנט ארט לחסום או לצנזר אותה", אמר טל בעת ההשקה. "אנחנו רואים שפעמים רבות יש בה כדי לסייע לאמנים לבטא את עצמם טוב יותר מבעבר. יחד עם זאת, אנחנו מאמינים שיש לנו אחריות עבור כלל האמנים, ועלינו ליצור כלים שהם הוגנים ומאפשרים הגנה בתחום הזה".
על פי כתב התביעה הייצוגת, עולה כי מוטי טל התהדר בכך שהביא את הקוד הפתוח של סטייבל דיפיוז'ן לאתר בניהולו. "זו היתה האפשרות היחידה לשלב קוד פתוח - שאר הפלטפורמות לא הרשו זאת, ואגב, זו היתה ההחלטה שלי", אמר.
זו לא פעם ראשונה שבה מבקש טל לשלב כלים חדשניים באתר קהילת היוצרים. בעבר פרסמה החברה כלי שמאפשר ליוצרים לקבל התראות על יצירות NFT המפירות את זכויות היוצרים שלהם.
התובעים טוענים: ארגון ליון מחזיק מאגרי תמונות מוגנות ללא הסכמה מיוצריהם
סטביליטי (Stability AI) נוסדה על ידי היזם עימאד מוסטק. מאחוריה עומד הארגון הגרמני ליון (LAION) המאפשר שימוש בטכנולוגיה שלה כקוד פתוח עבור חברות אחרות. על פי טענת התובעים, מחזיק ארגון ליון מאגרי תמונות מוגנות ללא הסכמה מיוצריהם.
התביעה הוגשה על ידי משרד עורכי הדין סאוורי, בשמו של מת'יו בוטריק - מתכנת, מעצב ועורך דין שפעיל לזכויות יוצרים והגיש לאחרונה גם תביעה ייצוגית נגד גיטהאב בבעלות מיקרוסופט על זכויות יוצרים של קוד פיתוח. הצטרפו אליו האמניות שרה אנדרסן, קלי מק'קרנן וקרלה אוריץ. התביעה של הארבעה טרם התקבלה על ידי בית המשפט בארה"ב, ורק אם תתקבל היא תועבר לשלב הוכחת גובה הנזק.
מוויקס לא התקבלה תגובה לידיעה. ועם זאת, סיכויי התביעה הייצוגית להתקבל או להימשך לשלבים מאוחרים בבית המשפט נמוכים. משפטנים מומחים אינם מתרשמים מכתב התביעה המפורט. "התובענה הייצוגית נגד סטייבל דיפיוז'ן, מידג'רני ודביאנט ארט תחייב את בתי המשפט בארה"ב להתמודד בפעם הראשונה בעולם ישירות עם השאלה האם אימון מודלים גנרטיביים על דאטה סט שכולל יצירות שמוגנות בזכויות יוצרים מהווה שימוש הוגן", אומרת לגלובס עו"ד ורד חורש שמתמחה בבינה מלאכותית. "בהנחה שהתובענה הזו תנוהל עד לפסק דין ולא תסתיים בפשרה, דבר שהוא בהחלט סביר, היא עושה שירות חשוב לתחום. וודאות משפטית בכל מקרה עדיפה על המצב הקיים".
"מאידך, בכל מה שקשור לאמנים, התובענה הזו סובלת משתי בעיות עקרוניות שאולי יפריעו לקבל תוצאה משפטית שמיטיבה עם יוצרים". אומרת חורש. "הבעיה הראשונה, נוגעת לכך שמודלים גנרטיביים מתוארים בתובענה כאלגוריתמים שמייצרים קולאז' מתמונות בדאטה האימון. מודלים לא עובדים ככה באמת וקל מאוד להפריך את זה. כשזה יקרה במסגרת ההליך, יכול להיות שזה יביא את השופטים לפקפק בכל הטיעון של התובעים".
"הבעיה השנייה היא משפטית יותר: התובענה היתה צריכה להתמקד בטענה שעצם אימון המודלים מהווה הפרה של זכויות היוצרים. אולם, התובעים מעלים בנוסף הרבה טענות לגבי תוצרי המודלים. בעולם המשפטי אין מחלוקת שאם, לפי המבחנים המשפטיים הקיימים, תוצר מפר זכויות יוצרים או זכויות אחרות, העובדה שנוצר באמצעות בינה מלאכותית אינה רלבנטית, וליוצר שהזכויות שלו הופרו יש סעד משפטי. לכן התובענה הייצוגית צריכה היתה להתמקד בסוגיית אימון המודלים בלבד. ערבוב הטענות מחליש את עוצמת הטיעון של התובעים ואולי יפגע בסיכוייהם לקבל פסק דין שמשרת את קהילת האמנים".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
