מה באמת מצב הסחר בין ישראל לאיחוד אמירויות?

המסחר בין ישראל לאמירויות בשנת 2022 הסתכם ב־2.6 מיליארד דולר, לעומת מעט יותר 1.2 מיליארד דולר ב־2021 ו־367 מיליון דולר ב־2020 (שנת חתימת ההסכמים). לשם השוואה, עם מצרים, שאוכלוסייתה גדולה פי עשרה, היקף הסחר מסתכם בעשרות מיליוני דולרים בלבד בשנה. נציין כי נתונים אלו כוללים גם מוצרי סחר ממדינות אחרות שנרכשו דרך האמירויות, או שהועברו דרכן למדינות יעד אחרות.

● ישראלים יוכלו לבלות בקרוב בקזינו סעודי? חזון בן סלמאן יצא לדרך | בלעדי

אלא שיש אנשי עסקים ישראלים הנמצאים על קו העסקים עם המפרץ שרואים את המצב באופן הרבה פחות אופטימי. אחד מהם הוא יריב פישר, בעלים ויו"ר חברת התיירות והתעופה "פלאיי איסט" וחברת הפינטק "גלובל רמיט". בשיחה עם גלובס הוא אומר כי רוב העסקאות הקיימות הן בין גופים גדולים, והקשרים לא חלחלו לחברות ועסקים קטנים ובינוניים.

לדבריו, פניותיו לחברות באמירויות נענות לרוב באדישות. "המכשול המרכזי למסחר עם האמירויות הוא הקושי בהעברות הכספים לאמירויות ובעיקר מהבנקים שם לישראל", טוען פישר. "מנהלי הבנק בארץ דורשים ממני פרטים פולשניים על חברות מאמירויות ואנשי העסקים שעימם אני בקשר, עד כדי חשיפת מחזורי כספים ומספרי תעודות זיהוי של המנהלים". פישר הוא לא היחיד - אנשי עסקים נוספים, יבואנים ויצואנים נתקלים בבעיה דומה, ובחלק מהמקרים פותחים חשבונות בבנקים בחו"ל כדי לאפשר העברת כספים לחשבונותיהם.

 יריב פישר / צילום: גלובל רמיט

נזכיר כי בגלובס חשפנו לפני כשנה כי אותן מגבלות נובעות מהנחיות של בנק ישראל. במכתב ששלח המפקח על הבנקים באפריל 2021 להנהלות הבנקים השונים בארץ נכתב כי בעקבות הסכמי אברהם, יש ליישם במסחר עם איחוד האמירויות את אמות מידה הבינלאומיות בנושא איסור הלבנת הון ואיסור מימון טרור. עוד ציין המפקח דוח מאפריל 2020 של ארגון ה־FATA, הגוף הקובע את הסטנדרטים הבינלאומיים המחייבים בתחום המאבק בהלבנת הון ובכספי טרור, ובו צוינו שורה של ליקויים בפיקוח על הבנקים באמירויות. מאז שפורסם הדוח, נקבע הליך מפוקח של תיקון הליקויים עם האמירויות.

פישר מציע פתרון בדמות ערבות המדינה לעסקאות מעין אלה, ובתפקיד הערב תוכל לשמש החברה הממשלתית לשירותי קורספונדנציה, שהוקמה כדי להקל על הפעילות מול הבנקים. החברה החלה לפעול בחודשים האחרונים לאחר שקיבלה תקציב של יותר מ־70 מיליון שקל להתקשרויות עם חברות מידע בנקאי וניהול שירותים בנקאיים, ותחום עיסוקה המוצהר הוא הקשר עם הבנקים הפלסטיניים, והעברות הכספים אליהם.

בדיקת גלובס העלתה כי מגעים בנושא החלו, והתקווה היא שכניסת החברה הזו ונטילת הסיכון על ידי הממשלה, תסיר חסם משמעותי במסחר והעסקים בעיקר אלה הקטנים מול האמירויות.

משרד הכלכלה: "מכירים בבעיה. טרם נמצא פתרון"

במשרד הכלכלה דוחים חלק מדבריו של פישר. לדברי גורמים במשרד, לאחר מינוי נספח כלכלי באמירויות, מספר אנשי העסקים משני הצדדים צמח בצורה מהירה, גם בהשוואה למדינות אחרות בעולם. "ייתכן והציפיות היו בשמיים, וכשזה מתקדם בקצב מהיר אבל לא לפי הציפיות שטופחו מעבר למצב הריאלי, זה מוביל לאכזבה".

עוד אומרים במשרד הכלכלה כי היקפי הסחר בפועל עלו על הציפיות שרווחו עם חתימת ההסכמים, וכי בחודשים האחרונים יותר ויותר אנשי עסקים של חברות גדולות באמירויות מגיעים לישראל.

לצד זאת, במשרד מודים שקיימת בעיה, ועדיין לא נמצא פתרון מערכתי. כך, בפועל כל מנהל סניף מתנהל אחרת, ומפרש את ההנחיות ואת מידת הסיכון שהוא מוכן לקחת. התוצאה היא כאמור, פגיעה ממשית בהיקפי הסחר.

מהפיקוח על הבנקים נמסר בתגובה: "איחוד האמירויות נכללת ברשימת המדינות והטריטוריות בסיכון בצווי איסור הלבנת הון שחלים על פעילות הגופים הפיננסיים בישראל. זאת בהתאמה לפרסומים של הגופים הבינלאומיים בתחום איסור הלבנת הון. בהתאם המערכת הבנקאית נדרשת לתהליכי ניהול סיכון מוגברים.

"החברה לשירותי קורספונדנציה צפויה לעסוק בפעילות קורספונדנטית מול הרשות הפלסטינית בלבד. העברות לאיחוד האמירויות אינן נופלות בגדר פעילות קורספונדנטית ועל כן החברה אינה צפויה להיות רלוונטית לסוגיה".