מלחמת סחר חדשה מתפתחת בין אירופה לארה"ב. במוקד: המכוניות החשמליות

מלחמת סחר חדשה בין אירופה לארה"ב מתחממת על אש קטנה בימים אלה. אין בה את ההתבטאויות המתלהמות של נשיא ארה"ב לשעבר דונלד טראמפ ("אירופה היא האויב הגדול ביותר שלנו"), את הצווים הנשיאותיים המטילים מכסים ותעריפים על פלדה אירופית מהיום למחר, או את התביעות ההדדיות לבית הדין של ארגון הסחר העולמי (WTO). אבל היא כוללת חשש אירופי כבד לאובדן של משרות ומפעלים, מאות מיליארדים בסבסוד ממשלתי משני צדי האוקיינוס ומאבק על העתיד התעשייתי של הגוש האירופי מול זה האמריקאי.

● טילים אמריקאים "במרחק שבע דקות" מבסיסי רוסיה בחצי האי קרים |פרשנות
● הפדרל ריזרב קובע נתיב להעלאת ריבית מתונה יותר בפברואר 

מה שהצית את המלחמה הוא החוק האמריקאי בעל השם המטעה במקצת - "החוק להפחתת האינפלציה (IRA, Inflation Reduction Act)". החוק החדש כבר נכנס לתוקף בתחילת השנה וכולל לא רק צעדים נגד עליות המחירים בארה"ב, אלא גם הקצאה של 369 מיליארד דולר כסבסוד ממשלתי למגזרי תעשייה שלמים כמו ייצור בטריות, כלי רכב חשמליים, אנרגיות מתחדשות ותעשיית מימן.

הסובסידיות הללו, וגם מחירי האנרגיה הנמוכים בארה"ב בשל עצמאותה האנרגטית, קורצים לחברות מכל העולם, שגם יזכו להטבות מס נדיבות שיימשכו לפחות עשור כחלק מהתוכנית.

חוק זה הוא הסיבה, למשל, שחברת הרכב הגרמנית פולקסווגן הודיעה כי תשקול לפתוח מפעל חדש בטנסי; שחברת הבטריות השבדית נורת'וולט מתכננת לעבור לאריזונה; שחברת האנרגיה הספרדית Iberdola תשקול הקמת מפעל לייצור מימן ירוק בארה"ב; ושיצרנית המנועים הצרפתית Safran השעתה החלטה לבנות מפעל חדש באירופה. הוא יעניק סובסידיה של 7,500 דולר לכלי רכב חשמלי ש"רוב מרכיביו" יוצרו במדינה. לצורך בניית מפעל בטריות לכלי רכב חשמליים, החברה השבדית מסרה כי תקבל מימון של בין 600 ל־800 מיליון דולר אם תעבור לארה"ב.

חוק זה הוא גם הסיבה המרכזית לפאניקה שאחזה במקבלי ההחלטות האירופים בחודשים האחרונים, כשהבינו עד כמה הוא עומד לשמוט את הקרקע מאחורי הייצור התעשייתי האירופי, ואולי אף "לגנוב" לאירופים את חזון התעשייה הירוקה שהיבשת הייתה החלוצה באימוצו, לפחות מבחינה הצהרתית.

הנשיא מקרון: "אנחנו חייבים להתעורר"

בתחילה, האירופים בעיקר התלוננו. נשיא צרפת עמנואל מקרון הזהיר לפני כחודשיים כי "אנחנו חייבים להתעורר", ושר הכלכלה הגרמני הגדיר אותו כ"איום קיומי" על התעשייה האירופית. לאחר מכן, הם איימו לפנות לארגון הסחר העולמי כדי להתלונן על מה שהגדירו "סיוע ממשלתי לא הוגן".

אבל כעת, אירופה החלה לגבש תוכנית תגובה לחוק, שכוללת שני חלקים עיקריים: ניסיון להעניק "שוויון הזדמנויות" לחברות אירופיות שיפעלו בארה"ב, וניסיון מקביל לגבש "תגובה אירופית הולמת" מבחינת סובסידיות.

החלק הראשון כלל דיונים שהתקיימו בימים האחרונים בפורום הכלכלי העולמי בדאבוס. האיחוד האירופי התלונן בפני האמריקאים כי חברות בקנדה ובמקסיקו יקבלו גישה לסובסידיות האמריקאיות, בעוד שהאירופים יודרו מהן. בהיבט זה "נעשתה התקדמות גדולה" - כך דיווחו קנצלר גרמניה אולף שולץ ונשיא צרפת עמנואל מקרון בפגישה משותפת שהתקיימה בתחילת השבוע.

אבל התגובה ההכרחית הנוספת תהיה ככל הנראה שליחת היד לכיס האירופי והצעת סבסוד דומה של מדינות אירופה לתחומים הללו, כדי "ליישר את מגרש המשחקים".

אלא שההבדלים המהותיים בין ארה"ב - הכוח הכלכלי הגדול בעולם - לבין איחוד אירופי מפוצל ומפולג כלכלית, עשויים לשחק תפקיד בכך. בעוד גרמניה יכולה להרשות לעצמה לסבסד ביד נדיבה, איטליה השקועה בחובות אינה יכולה, וגם צרפת מתמודדת עם חובות כבדים.

גרמניה מסתייגת מהקמת קרן משותפת לאירופה

אם האיחוד האירופי יתיר למדינות לשחרר את הרסן ולהתחיל לסבסד תעשיות באופן חופשי, הדבר ייצור יתרון לעשירות יותר על חשבון אחרות. "צריך להימנע ממצב שכזה", הזהירה נציבת התחרות באיחוד, מרגרטה וסטאייר.

לכן, שב ועלה הרעיון ליצור - בפעם השנייה בתולדות האיחוד האירופי - מעין קרן משותפת למדינות האיחוד שתמומן באמצעות הלוואה כגוף אחד, ושתשקיע באותם התחומים שבהם האמריקאים משקיעים, ובאותם התנאים.

גרמניה נחשבת למכשול העיקרי להקמת קרן שכזו (בשל העובדה שהיא למעשה תממן בכך חובות של מדינות מצליחות פחות באיחוד), והקנצלר שולץ היה לא ברור בנוגע לסוגייה. לפני כמה שבועות הביע תמיכה, אך בשבועות האחרונים אמר כי הנושא "עדיין לא הפרק".

בינתיים, הרטוריקה הולכת ומחריפה. "פרוטקציוניזם מונע תחרות וחדשנות", הזהיר שולץ במהלך נאומו בדאבוס את האמריקאים. שר הכלכלה הבריטי גרנט שאפס היה חד יותר, והגדיר את החוק האמריקאי כ"מסוכן".

האמריקאים הגיבו בינתיים לחלק מהדרישות האירופיות בהצעת נגד להגביר את הסבסוד שלהם, אם אירופה תהיה מסוגלת לכך. "הבסיס של החקיקה הזו הוא בדיוק מה שאנחנו צריכים", אמר השליח האמריקאי לנושא האקלים ג'ון קרי, במסר לפיו ארה"ב אינה כה גמישה לשינויים.

"החוק הנוכחי קיצוני יותר מהצעדים של טראמפ"

שארל מישל, נשיא המועצה האירופית - ארגון-הגג של מנהיגי המדינות החברות - אמר השבוע בראיון לתקשורת הגרמנית כי כעת האירופים שוקלים אילו צעדים לנקוט בתגובה, וכי "על היבשת לקחת את הגורל שלה בידיה". השנה הנוכחית, הוסיף, "תהיה קריטית מבחינת ההשפעה על המסלול של כל העשור הקרוב".

"ארה"ב מאמצת שיטה של סבסוד ממשלתי אדיר", ביקר מישל את המהלך האמריקאי. מנהיגי האיחוד האירופי הודיעו על פגישת פסגה שתתקיים בעוד פחות משבועיים, שבה ידונו בתגובה האירופית.

"זה אינו סוד שחלק מהאלמנטים הכלולים בחוק להפחתת האינפלציה עוררו חששות בשל כמה מהתמריצים שהוא מציע לחברות", אמרה נשיאת הנציבות האירופית, אורסולה פון־דר־ליין, בפורום בדאבוס, שבו הנושא היה אחד מהמרכזיים על סדר היום.

אחרים הצביעו על כך שהמוטיבציה האמריקאית "להפוך" את מאזן הסחר בין הגושים לא השתנתה מאז ימיו של טראמפ. הנשיא האמריקאי אמר לפי דיווחים כי הוא "לא רוצה לראות מכוניות יוקרה גרמניות בשדרה החמישית", ואילו כעת, החוק שיזם ממשל ביידן יעניק בהחלט סובסידיה נדיבה למכוניות חשמליות "Made in the USA". בכיר בחברת הייעוץ מקנזי אמר ל"ניו יורק טיימס" כי החוק הנוכחי "ככל הנראה קיצוני יותר... מבחינת פרוטקציוניזם" מאשר הצעדים של טראמפ נגד האיחוד האירופי.

מטרת-העל של החוק, עם זאת, מקובלת על שני הגושים הכלכליים. הוא נועד לקדם תעשיות ירוקות, להפחית פליטות של גזי חממה וליצור את הבסיס לעולם תעשייתי שבו הפליטות יאופסו עד 2050 כדי לבלום את מגמת ההתחממות החדה של העולם.

"לדעתי", אמר ראש סוכנות האנרגיה הבינלאומית פאטי בירול, "החוק האמריקאי הוא החקיקה החשובה ביותר לאקלים מאז הסכם פריז להגבלת פליטות גזי חממה ב־2015".