התוכנית למאבק ביוקר המחיה: היבואנים הגדולים יקוצצו, המונופולים יוגבלו

תוכנית שבירת המונופולים של משרדי הכלכלה והאוצר תצא לדרך במסגרת חוק ההסדרים, למעט סעיפים שידרשו לחקיקה מיוחדת. התוכנית, שחלקים ממנה קודמו ללא הצלחה גם בעבר, מיועדת לטפל באחת הבעיות החריפות ביותר במשק הישראלי - שליטה של מספר יבואנים. התוצאה היא מחירים גבוהים פי כמה בהשוואה לאירופה ולארה"ב. 

● דיפלומט ושסטוביץ ייפגעו? האוצר מחייה תוכנית להגבלת יבואני המזון
● בהשקעה של 100 מיליון שקל: רשת הסופרמרקטים שמתרחבת לגוש דן 

מדובר ביוזמה שאפתנית במיוחד. המטרה היא "לשבור" את השליטה של היבואנים הגדולים המחזיקים במותגים העיקריים - מהיבוא ומהייצור המקומי וביותר ממחצית המוצרים הנמכרים ברשתות המרכולים והפארמה.

אלה השמות העיקריים שעלו בדיונים: בתחום המזון ייצור מקומי ויבוא - תנובה, שטראוס, יוניליוור ואסם; בתחום מוצרי הניקוי וההגיינה האישית - דיפלומט, שסטוביץ, החברה המרכזית וסנו. החברות שייכנסו לקטגוריית הגודל ייבחנו לפי נתח השוק שלהן בתחומים השונים, והפרטים המדויקים, אופן הקיטלוג וסוג השינוי המבני שייקבע טרם גובשו.

עוצמתם של המונופולים והחברות הללו גדולה, והצפי הוא ששר הכלכלה ניר ברקת והממשלה כולה יתקלו בהתנגדות רבתי, בין השאר בכנסת - שם החברות ינסה להתנגד ולמסמס את התוכנית.

וברקע זה, ראוי לציין כי מניית דיפלומט , אחת מהיבואניות הגדולות במשק, צנחה היום (ב') ביותר מ־10% מאז פרסום התוכנית. 

הצעד הראשון: הגבלות חריפות על מונופולים

התוכנית נכתבה לאחר מחקר עומק שנערך במשרד הכלכלה על השפעת המונופלים על יוקר המחיה, ולאחר היוועצות משפטית וכלכלית. היא כוללת שני סעיפים עיקריים: האחד, אשר מתפרסם לראשונה כאן בגלובס, הוא הגבלות חריפות שיוטלו על חברות השולטות על נתח שוק מונופולי. סף המונופול ייקבע על־פי התחום ומאפייניו, ולא לפי רף קבוע של מחצית מנתח השוק.

בין החברות שייפגעו מהמהלך ניתן למנות את שטראוס, החולשת על 70% משוק מעדני החלב; את דיפלומט, שחלקה בשוק אבקות הכביסה מגיע ל־58% ובשוק סכיני הגילוח (ג'ילט) ל־73%; ואת יוניליוור, השולטת על 74% משוק המיונז ועל 51% משוק הקורנפלקס.

במסגרת התוכנית יוטל פיקוח הדוק על החברות כדי לוודא שהן לא מנצלות לרעה את כוחן, וכך למנוע פגיעה ביבוא מקביל או במתחרות. פעמים רבות רשתות מנסות לייבא בעצמן מוצרים, אך נתקלות בהתנגדות משותפת של החברות, היצרנים והמונופולים המקומיים, המאיימים כי יימנעו מאספקה של מוצרים אחרים.

כמו כן, במקרים רבים יבואנים מגישים תביעות סרק נגד יבואנים מקבילים, ומונעים, בשיתוף היצרנים הגדולים מחו"ל, מתן אישורים ליבואנים מקבילים, הנחוצים לקבל את אישור היבוא ממשרד הכלכלה.

צעד שני: הספקים ייאלצו לבחור תחום אחד

החלק השני של התוכנית קשור וחופף לקודמו. עם החלתה, החברות המונופוליסטיות ייאלצו להתמקד רק בתחום משמעותי אחד, ולא יוכלו לשווק מוצרי דגל הנמכרים ביותר בשוק מתחומים נוספים.

כלומר, ספקית כמו דיפלומט תיאלץ לוותר על כמה מהמותגים הגדולים שלה ולהתמקד בתחום יבוא אחד. דיפלומט משווקת היום את מוצרי תאגיד הענק פרוקטור אנד גמבל (פמפרס, אולווייז, ג'ילט, אבקת כביסה אריאל, שמפו פנטן ועוד); זאת בנוסף למוצרי קלוגס, יצרנית דגני הבוקר וחטיפים מלוחים כמו פרינגלס; ומוצרי תאגיד מונדלז, המוכר מוצרי מזון כמו שוקולד מילקה קאדברי וטובלרון, עוגיות אוריאו; וגם את סטארקיסט ענקית הטונה.

כך גם יצרניות וספקיות מקומיות כמו תנובה, שטראוס ואסם, שייאלצו לקצץ בתחומים חופפים של מוצרי מזון. אסם ושטראוס יוותרו על שיווק מוצרים של יצרניות אחרות מתחום המזון כמו דבש, חטיפי אנרגיה, מוצרים חקלאיים מעובדים וקפואים ועוד.

לדברי גורמים במשרדי הכלכלה והאוצר, "התוכנית היא שינוי מבני ממש במסחר במוצרי היומיום, ומימושה, אף שייתקל ודאי בהתנגדות רבתי, אמור להביא להורדת מחירים של עשרות אחוזים במאות מוצרים הנמצאים בסל הקבוע של משפחה ישראלית".

התוצאה, כך מקווים במשרדים, היא להכניס שחקנים חדשים לתחומי השיווק וההפצה של מוצרי שונים ולהוביל לתחרות אמיתית במשק.

לא הכול נוצץ: מה נותר מחוץ לתוכנית

עם זאת, בתוכנית אין התייחסות לרגולציה הממשלתית הכבדה ולפיקוח המופרז על היבוא. גם בנושא זה נעשו בשנים האחרונות צעדים לשיפור, אבל בתחומים רבים הבעיות נותרו, כמו למשל במוצרי טיפוח ומוצרים אחרים הנמצאים באחריות משרד הבריאות. בנוסף, בתוכנית אין התייחסות לרשתות שיווק שמשווקת מוצרים בעצמן, כמו שופרסל ורמי לוי, שבמקרים רבים פוגעות כך בתחרות.

במשרד הכלכלה אומרים כי התוכנית הזו היא חלק ממהלך רחב יותר שבמסגרתו יטופלו כלל הגורמים הקשורים ליוקר המחיה בישראל. למשל, נושא פערי התיווך בין היצרנים למחיר המדף נבחן גם הוא, וייתכן כי שינויים בתחום זה יוצעו גם הם לקראת העלאת חוק ההסדרים.

"מה שהיה הוא לא מה שיהיה", הצהיר שר הכלכלה ניר ברקת במהלך ביקורו בשבוע שעבר במכון התקנים. "בלתי מתקבל על הדעת שאזרחי ישראל יסבלו מעומס הרגולציה האבסורדי - שגורם לכך שאזרחי ישראל משלמים הרבה יותר שלא לצורך. הנחיתי את צוות משרד הכלכלה והתעשייה לגבש בהקדם שורת המלצות שיפחיתו את החסמים ביבוא מוצרים מחו"ל, שיגבירו את התחרות ויורידו את מחירי המוצרים". הצהרה מחייבת, והיישום שלה ייבחן בקרוב. 

 שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: איל יצהר

ברקת, סמוטריץ' ונתניהו: המטבחון הכלכלי החדש

התוכנית המדוברת נולדה במטבחון הכלכלי המצומצם של ממשלת ישראל החדשה שעליו בישרנו בגלובס לפני כשבועיים, המורכב מראש הממשלה בנימין נתניהו, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ושר הכלכלה ניר ברקת.

השר ברקת, כמו נתניהו וסמוטריץ', עוסק בשנים האחרונות בענייני כלכלה, ואף הצהיר בעבר על רצונו להיות שר אוצר. אמנם הוא, כמו חברים נוספים בליכוד, התאכזבו מהחלטת נתניהו למנות את סמוטריץ' לשר האוצר, אבל גם במשרד הכלכלה הוא מתכנן להוביל רפורמות. את חלקן הוא שואב מתוכנית כלכלית לישראל שגיבש יחד עם פרופ' מייקל פורטר מאוניברסיטת הרווארד.

חלק מרכזי בתוכנית הוא מאבק במונופולים ובריכוזיות, כפי שבא לידי ביטוי כעת. עקרונות התוכנית הנוכחית הועלו כבר בפגישה הראשונה של המטבחון הזה לפני כשבועיים שעסקה בצעדים להפחתת יוקר המחיה. סמוטריץ' הופקד על הצעדים הכלכליים בענייני מס בעיקר, שהוצגו בשבוע שעבר, וברקת על הנושאים שבתחומו, ובעיקר היעדר התחרות המשפיע על יוקר המחיה. הוא הציג את התכנית לסמוטריץ' ובכירי האוצר בשבוע שעבר, וגם לנתניהו וקיבל את תמיכתם.