התובנות והתחזיות מהפורום הכלכלי העולמי: אופטימיות בשווקים, אנרגיה ירוקה ומי זוכר את הקריפטו?

אווירה של אופטימיות זהירה אפיינה את כינוס הפורום הכלכלי העולמי השנתי בדאבוס, שהסתיים בסוף השבוע האחרון בעיירת הסקי השוויצרית. אחרי שנה שבה הסדר העולמי שהפורום סייע לכונן מאז שנות ה־70 שובש, שבה האינפלציה רשמה שיאים היסטוריים ובנקים מרכזיים העלו ריבית בחדות כדי להיאבק בה, חלק גדול מהדוברים ציירו תמונה כלכלית מפתיעה לטובה.

● מחיר הסיוע לאוקראינה: תעשיית הנשק האמריקאית אינה מוכנה לעימות נגד סין 
● הונאת משקיעים ושימוש במידע פנים: חקירות מרכזיות עוברות לפרקליטות 

הם העריכו כי עידן "המשברים המרובים", כפי שהגדירו אותו מארגני הוועידה, חמור פחות משחזו. ביומה האחרון של הוועידה האווירה הייתה חיובית עד כדי כך שיו"ר קרן המטבע הבינלאומית, קריסטלינה גאורגייבה, הפצירה בנוכחים: "אנא, אל תעברו מפסימיות מוגזמת לאופטימיות מוגזמת".

להרגשה הכללית הטובה אולי סייעה העובדה כי הכינוס בדאבוס התקיים במתכונתו הרגילה, לראשונה מזה שלוש שנים ואחרי מגפת הקורונה. כ-2,700 מנהיגי מדינות, שרי אוצר, נגידי בנקים, מנכ"לים, אנשי עסקים, נציגי ארגונים לא ממשלתיים, הרבה מאוד עיתונאים ומעט מאוד מפגינים, עלו לרגל לעיירה לשורת דיונים בנוגע למצב העניינים הגלובלי. גלובס מציג את עיקרי הדיונים וההתבטאויות, וכמה מהנקודות והתחזיות העיקריות שהנוכחים סיפקו במהלך ארבעת ימי הכינוס.

השווקים: התחלת שנה מעולה, אך חשש מ"בום" סיני

בחודשים שלפני דאבוס, התחזיות לגבי השווקים בשנה הקרובה היו פסימיות מתמיד. מדדי המניות המובילים במערב רשמו צניחות דו־ספרתיות, שוק האג"ח כבר לא היה "מקלט בטוח" למי שחיפשו תשואות אלטרנטיביות. האינפלציה שהרימה ראש אחרי ארבעה עשורים, העלאות הריבית של הבנקים המרכזיים, מחירי האנרגיה הגבוהים והחשש ממיתון גלובלי התלכדו לכדי אווירת נכאים עסקית. סקר המנכ"לים השנתי של PwC למשל, שהתקיים באוקטובר־נובמבר, מצא כי שלושה מכל ארבעה מנהלים ברחבי העולם צפו האטה והתכווצות כלכלית. הוא היה השלילי ביותר מזה 12 שנה, בפער אדיר.

אבל כאמור, הדינמיקה השתנתה מאז תחילת השנה, ושינוי זה השתקף בדיונים הרבים שהתקיימו בכינוס. "תחזיות המנהיגים העולמיים שהיו בפורום בדאבוס נעו בין אופטימיות זהירה לחיוביות נחרצת", סיכמה סוכנות הידיעות בלומברג את המצב, על סמך שלל ראיונותיה במהלך הכינוס.

אחרי הכול, המדדים האמריקאים רשמו עליות שערים כמעט רצופות מתחילת השנה, הנאסד"ק הטכנולוגי חזר לככב עם תשואה של 8.5% בשלושה שבועות. באירופה, הבורסות רשמו כמה מהשבועות הטובים ביותר שלהם מזה שנים עם תשואה דומה. גלי פיטורים בחברות הייטק רק שלחו מניות למעלה ובנקי השקעות כמו "בנק אוף אמריקה" דיווחו על זרימה של הון חזרה לשווקי המניות ולשווקים המתעוררים.

 פתיחת סין: האם הפתיחה המחודשת תחמיר את האינפלציה העולמית? / צילום: Associated Press, Kin Cheung

עם זאת, מי שקצת קלקל את החגיגה בדאבוס היה מנכ"ל קרן העושר הנורבגית - אחד המשקיעים הגדולים ביותר בעולם, עם כ־1.3% מההון של כל החברות הנסחרות בו (1.3 טריליון דולר). ניקולאי טנגן אמר לפורום כי הוא חושש ממה שיקרה בשוקי ההון כתוצאה מהפתיחה המהירה של סין, אחרי שלוש שנים של מדיניות "אפס קורונה" קפדנית וסגירת גבולות. "אחד הנעלמים הגדולים השנה הולך להיות מה יקרה לאינפלציה הגלובלית כאשר סין תצבור תאוצה מחדש", אמר טנגן. "אני סבור שזה הולך להיות תהליך אינפלציוני, ויש סיכוי שהיא תאיץ שוב כתוצאה מכך. זה יהיה רע מאוד לשווקים".

במצב עניינים כזה, העריך מנכ"ל קרן העושר הנורבגית, הבנקים המרכזיים ישמרו על ריביות גבוהות, מה שיחנוק פעילות כלכלית ויפגע בשווקים. "לא יהיה איפה להרוויח כסף. אתה הולך להפסיד כסף בשוק האג"ח, בשוק המניות ובשוק הנדל"ן. לא יהיה שום מקום להתחבא בו".

כלכלה עולמית: התחזיות למיתון התעדנו, אבל איום הסטגפלציה עוד קיים

שוקי ההון ומצב הרוח הכלכלי אינם עולים ללא סיבה. העובדה כי האינפלציה בארה"ב וברוב מדינות אירופה יורדת כבר שלושה חודשים ברציפות, שהבנקים המרכזיים ודובריהם מסמנים בעדינות נקודות סוף להעלאות הריבית שלהם ומזכירים העלאות מתונות יותר, מביאים להנחה בשווקים כי תקופת ההתערבות המוניטרית הדרסטית ביותר של העשורים האחרונים - קרובה לסיומה.

"עברנו תקופה שכוללת מגפה, מלחמה, והנורמליזציה הגדולה ביותר של מדיניות מוניטרית בהיסטוריה", אמר דניאל פינטו, ראש בנק ההשקעות של ג'יי.פי מורגן. "בהתחשב בכל מה שקרה, העולם במצב טוב הרבה יותר ממה שניתן היה לצפות".

"משהו בוודאי משתפר אם אנחנו שומעים כל כך הרבה כלכלנים מתארים את המצב כפחות חמור ממה שחששנו", אמרה נשיאת הבנק המרכזי האירופי, כריסטין לגארד. היא גם אמרה כי היא שואבת עידוד מהעובדה שחברות "עברו ממצב הגנתי חזרה למצב תחרותי". במיוחד באירופה, הכלכלנים שינו את התחזיות שלהם בתוך שבועות ספורים. במקום מיתון רדוד בשנה הקרובה, הם צופים כעת צמיחה צנועה בלבד של שברי אחוזים.

קריסטלינה גאורגייבה, העומדת בראש קרן המטבע הבינלאומית, מיתנה במהלך הכינוס את ההצהרות שלה שהתפרסמו רק בחודש שעבר. אז היא הזהירה כי שליש מהעולם ומחצית מאירופה יהיו במיתון ב־2023, וכי "מדינות רבות ירגישו כאילו הן במיתון". כעת, הודיעה, הקרן "הולכת לשפר את התחזית הכלכלית שלה בקרוב. מה שהשתנה בעיקר היא העובדה שהאינפלציה נוטה לכיוון הנכון, למטה". עם זאת, היא הסתייגה ואמרה כי "פחות רע לא אומר טוב", והזהירה מהקשיים הצפויים בשנה הקרובה.

פרופ' לארי סאמרס, הדוגל במדיניות "יד קשה" מוניטרית נגד האינפלציה, הזהיר את הבנקים המרכזיים מהפסקה מוקדמת מדי של המאבק באינפלציה. לדבריו, "אם ניכשל בהתמודדות שלנו עם האינפלציה, ככל הנראה נתמודד עם מיתון הרבה יותר רציני וקשה בנקודת זמן עתידית". לגארד ניסתה לשדר נחישות לשווקים בתחום זה בדיון לצדו. "נשמור על המסלול עד שיגיע השלב שבו המדיניות המגבילה שלנו תאפשר חזרה לאינפלציה של 2% בצורה הולמת", אמרה.

אקלים: הנושא עבר משולי הוועידה למרכז הדיונים בה

עברו רק ארבע שנים מאז שנערה שבדית בשם גרטה תונברג נסעה ברכבות לדאבוס כדי לישון באוהל על השלג ולמחות על חוסר המעש הגלובלי בנושא האקלים. מאז, שינויי האקלים והמאבק בהם עברו משולי הוועידה למרכזה, במיוחד בשל העובדה כי תעשייה ירוקה היא כעת מרכז העניינים במדינות המערב.

תונברג, בת 20 כיום, הגיעה השנה שוב לדאבוס, אך לא כדי לשאת דברים בפורום שהיא מגדירה כ"בלתי רלוונטי", אלא כדי להעביר עצומה לחברות הנפט להפסיק את פעילותן. העצומה נחתמה על ידי קרוב למיליון בני אדם ברחבי העולם. תונברג ביקרה את רווחי העתק של חברות הנפט והאנרגיה בשנה האחרונה - בשל המחירים הגבוהים שנוצרו בגלל המלחמה באוקראינה.

היא קיבלה תמיכה מפתיעה ממזכ"ל האו"ם, אנטוניו גוטרש, שגם הוא האשים ישירות את חברות הנפט בהמשך פעילות כרגיל ואי מעבר לאנרגיות מתחדשות: "אתם רצים להגביר את התפוקה כעת, בעודכם יודעים היטב שהמודל העסקי שלכם אינו עולה בקנה אחד עם ההישרדות האנושית". ראש הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה (IEA), פאטי בירול, הוסיף גם הוא כי "מסוכן בעת הזאת להשקיע בפרויקטים חדשים של דלקי מאובנים".

לתשומת לב מיוחדת בוועידה זכתה התוכנית הממשלתית האמריקאית לעידוד תעשיית כלי רכב חשמליים, בטריות, תעשיית מימן ואנרגיות מתחדשות אחרות (חלק מחוק ה־IRA), שמסבסדת חברות בכ־400 מיליארד דולר ומבטיחה להן הטבות מס. הצעד הרתיע את האירופאים, שרואים כיצד התחום המבטיח "עורק" בהדרגה מעבר לאטלנטי, וכיצד היבשת נאלצת להושיט יד עמוק לכיסיה המדולדלים כדי להציע סובסידיות זהות, אם לא נדיבות יותר.

שני הצדדים הסכימו במהלך הוועידה "לשאת ולתת" בעתיד הקרוב על המחלוקת ביניהם, אבל גם כי המאבק בשינויי האקלים - הכולל הפחתת גזי חממה לאפס עד 2050 - מצדיק את הצעדים הדרסטיים. "אם למדתי משהו במהלך השנים האחרונות", אמר הנציג האמריקאי לענייני האקלים, ג'ון קרי, "הרי שהפתרון לבעיה הוא בדרך כסף, כסף ועוד כסף". "השאלה החשובה ביותר אינה ארה"ב תחילה, או סין תחילה, או אירופה תחילה", הוסיף שר האוצר הצרפתי ברונו לה־מר ביחס לתוכנית הסובסידיות, "אלא שהאקלים יהיה תחילה"

 משבר האקלים: הפגנה נגד חברות הנפט וקריאה להפסיק את פעילותן המזהמת / צילום: Associated Press, Markus Schreiber

קנצלר גרמניה אולף שולץ נשא נאום שבו דיבר בשבח "המהירות הגרמנית" החדשה, ואמר כי מי שיבקר בגרמניה בשנת 2045 ימצא את המדינה הראשונה באירופה שתהיה ניטרלית מבחינת פליטת גזי חממה. כמו אחרים, גם שולץ שם דגש רציני בנאומו על פיתוח כלכלת מימן - טכנולוגיה שאמורה לאפס את פליטות הפחמן על ידי החלפת דלקי מאובנים בדלק מימן ממקורות ירוקים. את המימן הירוק ניתן לייצר ממי ים בסיוע אנרגיית רוח, למשל, באמצעות אלקטרוליזה. "המטרה שלנו היא לא פחות מבום אלקטרוליזה", הצהיר שולץ.

גיאופוליטיקה: אוקראינה מתחננת לטנקים גרמנים, ברלין מהססת

נשיא אוקראינה ולודימיר זלנסקי ניצל את הופעתו בווידיאו בפני משתתפי הכינוס, כדי להפציר במערב לשלוח עוד נשק למדינה, ושם על הכוונת במיוחד את גרמניה. הכלכלה הגדולה באירופה מתקשה בימים אלו למצוא את מקומה במדיניות החוץ והביטחון של המערב, על רקע המלחמה באוקראינה. שולץ מהסס כבר שבועות ארוכים אם לאשר לצבאות אירופיים לייצא טנקי "לאופרד" מתוצרת גרמנית למדינה. הקנצלר ניסה להתנות זאת באספקת טנקים אמריקאים - שדורשים אימון שונה ומיוחד.

"כשמישהו אומר 'אני אתן טנקים רק אם מישהו אחר ייתן טנקים, זו אינה האסטרטגיה הנכונה לאירופה", אמר זלנסקי. התבטאויות ניציות נשמעו מרחבי מזרח אירופה ומהמדינות הבלטיות וגם מראשת ממשלת פינלנד, סאנה מארין, שהבטיחה "שנים של תמיכה בלתי פוסקת" באוקראינה, כולל העברת נשק מתקדם. בניגוד לעבר, שום משלחת רוסית - רשמית או עסקית - לא הוזמנה לכינוס הפורום הכלכלי העולמי בדאבוס.

 המלחמה באוקראינה: זלנסקי פנה למערב לסיוע, אך בינתיים גרמניה גוררת רגליים / צילום: Reuters, Oleksandr Ratushniak

קריפטו: מהמלך של דאבוס לחדרים האחוריים

בשנים האחרונות תחום הקריפטו היה "המלך" של דאבוס. עם ביתנים יוקרתיים במדרחוב הראשי, חסויות במיליונים לדיונים על עתיד המטבעות הקריפטוגרפים, עם מכוניות יוקרה שהסתובבו בעיירה הקטנה ופרסומות ענק שקידמו מטבעות שונים. אבל השנה האחרונה עמדה בסימן קריסה של התחום. ערך הביטקוין והאתריום ירד לשפל, חברות פשטו רגל ונתבעות בבתי משפט, מטבעות בטוחים לכאורה איבדו את כל ערכם.

"אם יש משהו שהייתי רוצה לראות השנה בדאבוס", אמר אנליסט בכיר ב־UBS במהלך הדיונים, "זה פחות קריפטו ברחוב הראשי". למרות זאת, יש לציין כי אווירת האופטימיות בשווקים לא פסחה גם על המטבעות הקריפטוגרפיים, והביטקוין עלה ב־37% מתחילת השנה, פתיחת שנה הכי טובה שלו אי פעם. אם יתאושש, אין ספק שדאבוס תקבל בברכה את החסויות והכספים שהתעשייה תשיב להשקיע בכינוס.

בינה מלאכותית: עובדים פקידותיים צריכים לחשוש למשרתם

נושא נוסף שזינק תוך כמה שבועות בלבד היישר למרכז הדיונים בדאבוס היה השימוש בבינה מלאכותית (AI) לטובת עסקים, בין אם בתחום התוכנה, התקשורת ואפילו כפוטנציאל בתחומי ההוראה והרפואה. אחד הדוברים בוועידה ציין כי השימוש בבינה מלאכותית לטובת עיבוד שפה ותקשורת (בסגנון ChatGPT) מקצר את זמן הבחינה של משכנתא בבנק מ־30 יום לשלושה ימים בלבד.

מנכ"ל IBM הזהיר כי עובדים בעבודות "צוואר לבן" פקידותיות "צריכים לחשוש מפיטורים כתוצאה מ־AI יותר מאשר מי שעובדים בעבודות פיזיות", ומנכ"ל חברת הקורסים המקוונים קורסרה הודה בפני משתתפי הפורום כי הוא "משתמש באופן קבוע ב־ChatGPT כדי לענות על אימיילים או לכתוב נאומים. אני משתמש בזה כעוזר כתיבה וכשותף לגיבוש מחשבות", אמר.