נקודת מפנה בקרבות? המערב מספק לראשונה טנקים לאוקראינה

מדינות המערב מתכננות לשלוח לראשונה טנקים לסיוע הצבא האוקראיני במלחמתו בצבא הרוסי על אדמת המדינה, בצעד המעורר תקווה רבה בקייב והצהרות מאיימות לגבי "פרובוקציה בוטה" מצד מוסקבה. גרמניה אישרה הבוקר (ד') כי תספק 14 טנקים מסוג "לאופרד 2", וכן תעניק אישור יצוא למדינות אירופיות אחרות לשלוח עשרות טנקים לאוקראינה. במקביל, לפי דיווחים בארה"ב הממשל האמריקאי צפוי לספק עד 50 טנקים מסוג "M1 Abrams". פרטים נוספים על משלוח הטנקים ולוחות הזמנים צפויים להתפרסם היום בברלין ובוושינגטון.

● מחיר הסיוע לאוקראינה: תעשיית הנשק האמריקאית אינה מוכנה לעימות נגד סין
● אירופה לוחצת אבל הקנצלר מהסס: האם גרמניה תספק טנקים לאוקראינה?
● מלחמת סחר חדשה מתפתחת בין אירופה לארה"ב. במוקד: המכוניות החשמליות

מדובר בנקודת מפנה בתמיכה המערבית באוקראינה. עד כה, גרמניה חששה מאספקת טנקים אלה לאוקראינה מחשש שהדבר יוביל לעימות ישיר בין רוסיה לבין נאט"ו. ארה"ב הודיעה מצדה כי לא תספק טנקי "אברמס" בשל הקושי הכרוך באימון בשימוש בהם, הדלק המיוחד הדרוש למנועיהם ובעיות תחזוקה ותפעול שוטפות.

אבל אמש דיווח המגזין "דר שפיגל" כי הממשלה הגרמנית ביצעה סיבוב פרסה במדיניות, לאחר שהגיעה להסכמות עם ארה"ב ועם בריטניה לפניה. הקנצלר אולף שולץ אישר הבוקר את הדברים בהצהרה קצרה, ואמר כי "גרמניה פועלת בתיאום עם הקהילה הבינלאומית". פולין הייתה הראשונה לבקש אישור יצוא מגרמניה, וההערכות מדברות על בין 60 ל-100 טנקים שהמדינה המרכז-אירופית יכולה לשלוח. דיווחים מנורבגיה מעלים כי המדינה הסקנדינבית עשויה לשלוח שמונה טנקים (מתוך ארסנל של 36 בלבד), וגם פינלנד וספרד הודיעו על נכונות לעשות זאת, אך לא ברור כמה טנקים ישלחו. הולנד הודיעה כי היא צפויה לרכוש 18 טנקי "לאופרד" גרמנים שהיא כרגע חוכרת מגרמניה, ולשלוח אותם לאוקראינה. טנקים אלו יצטרפו למשלוח האמריקאי וכן ל-14 טנקי "צ'לנג'ר" בריטיים שלונדון כבר הבטיחה לספק בשבוע שעבר.

גרמניה עמדה בפני לחץ בינלאומי רב

ההחלטה התקבלה בתום מגעים אינטנסיביים בין מדינות המערב - ובעיקר בין גרמניה לארה"ב - על המהלך. הצדדים נפגשו בסוף השבוע בוועידה לחימוש אוקראינה בבסיס הצבא האמריקאי בראמשטיין שבגרמניה, אך לא הגיעו להבנות. גרמניה עמדה בפני לחץ בינלאומי רב לספק את הטנקים, שנחשבים לטנקי המערכה העיקריים של נאט"ו באירופה ואמורים להיות קלים יחסית לתפעול ולתחזוק, כמו גם לאפשרות של אימון כוחות אוקראינים עליהם במערב-אירופה.

אבל קנצלר גרמניה אולף שולץ הודיע בעבר כי גרמניה תשלח טנקים רק במידה ו"מדינות מערביות נוספות" יעשו זאת, והשהה את ההחלטה במשך שבועות ארוכים, למרות בקשות מצד אוקראינה ולחץ כבד מצד הממשל האמריקאי. הציבור בגרמניה חלוק בשאלה אם על המדינה לספק טנקים, ורוב קטן של 43% תומך במהלך, לעומת 39% שמתנגדים. גרמניה סירבה בתחילת המלחמה לספק נשק כלשהו לאוקראינה, והסתפקה במשלוח כ-5,000 קסדות בפברואר אחרי שהקרבות פרצו. לאחר מכן נשחקה בהדרגה עמדתה, והיא ביצעה כמה סיבובי פרסה בנושא יצוא נשק, האחרון שבהם כלל שליחת משוריינים אנטי-טנקים למדינה (Marder).

העיכוב הגרמני עורר ביקורת בינלאומית רבה על המדינה, וקריאות לגרמניה "להפגין אסרטיביות" נדרשת כתוצאה מהמלחמה המתנהלת על אדמת אירופה. בעבר היססה גרמניה להתערב מבחינת חימוש או פעילות בסכסוכים בינלאומיים, כמו הפלישה לעיראק או הסיוע למורדים בלוב. היא גם נקטה מדיניות פרו-רוסית בעשורים האחרונים, שהייתה כרוכה בחיזוק קשרי האנרגיה והתלות הגרמנית בגז רוסי. יחסים אלו שובשו בעקבות המלחמה באוקראינה, אולם גרמניה היססה לנקוט צעדים חריפים נגד רוסיה, למרות הכרזות הקנצלר על "שינוי כיוון" מבחינה ביטחונית אחרי פלישת רוסיה.

שר החוץ האוקראיני: "זוהי החלטה היסטורית"

נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי בירך אמש על "הרעיונות" שנדונים כרגע, אך השמיע טון זהיר בנוגע להיקף התמיכה. "אנחנו לא מדברים על חמישה או 15 טנקים, הצרכים שלנו גדולים הרבה יותר", אמר זלנסקי בתגובה לדיווחים על ברית הטנקים המתגבשת. הוא אמר כי אם ההחלטות שיתקבלו יהיו "משמעותיות מספיק" - "אנחנו נשמח להודות על כל אחת ואחת מהן. אנחנו עדיין עובדים על זה". שר החוץ האוקראיני אנדריי מלניק היה נחרץ יותר: "זוהי ללא ספק פריצת דרך אמיתית ו"גיים-צ'יינג'ר" בעבור אוקראינה בשדה הקרב", אמר, "זוהי החלטה היסטורית".

ההחלטה הגרמנית התקבלה בברכה על ידי שותפיו הקואליציוניים של שולץ, שגם הם לחצו עליו בשבועות האחרונים להעניק "אור ירוק" ליצוא הטנקים. "ההחלטה הייתה קשה, לקחה הרבה יותר מדי זמן, אבל בסופו של דבר הייתה בלתי נמנעת", אמרה מארי-אגנס שטארק-צימרמן מה-FDP, העומדת בראש ועדת הביטחון של הבונדסטאג הגרמני. גם האחראי על מדיניות חוץ ב"ירוקים", אנטון הופרייטר, אמר כי "זו ההחלטה הנכונה - לספק לאופרדים לאוקראינה". האופוזיציה ביקרה בחריפות את ההתמהמהות של שולץ, שלדבריה פגעה בתדמית הבינלאומית של המדינה. "שולץ והסוציאל-דמוקרטים סוף סוף חזרו בהם מההתנגדות השגויה שלהם לצעד", אמר דובר השמרנים (CDU) לענייני ביטחון פלוריאן האן, "אבל אובדן הזמן הקריטי לאוקראינה והנזק הבינלאומי לגרמניה נותרים".

בתוך המפלגה הסוציאל-דמוקרטית נשמעה ביקורת על הצעד. "לאן כל זה מוביל?", אמר בראיון טלוויזיוני ראלף שטגנר, בכיר במפלגה, "מה יגיע אחרי אספקת הטנקים? האם נספק ספינות מלחמה או מטוסי קרב? האם אנחנו הולכים לדבר על כוחות לוחמים בשלב כלשהו?" הוא אמר כי על גרמניה והקנצלר שולץ לשקול את הדברים ולא להיגרר אחרי הדינמיקה של המצב בשטח. רוב כלי התקשורת בירכו על הצלחת האסטרטגיה של שולץ להיות "בסירה אחת" עם מעצמות גרעיניות כמו בריטניה וארה"ב באספקת טנקים מערביים, אך גם תהו לגבי הנזק לתדמית הגרמנית, בעקבות דיווחים על "כעס וביקורת" על המדינה בוואשינגטון בימים האחרונים.

ההחלטה הגרמנית עדיין לא קיבלה תגובה רוסית, אולם הדיווחים על אספקת טנקים אמריקאים הובילו את השגריר הרוסי בארה"ב לתגובה חריפה ב"טלרגרם". "אם ארה"ב תספק טנקים", כתב השגריר, "הרי שמדובר בעוד פרובוקציה בוטה נגד הפדרציה הרוסית". "לא ניתן להצדיק צעד כזה בדיבור על 'כלי נשק הגנתיים'", אמר, והוסיף כי במקרה כזה יהיה ברור שוושינגטון מכוונת להנחיל "תבוסה אסטרטגית" לרוסיה.