פרופ' דניאל כהנמן לגלובס: "הרפורמה המשפטית היא חורבן, יהיו לה תוצאות מוחשיות בכלכלה ובמעמד המדיני"

מאות כלכלנים בכירים פרסמו גילוי דעת חריג והזהירו מפני הרפורמה המשפטית שמקדמת הממשלה. "אנו מתריעים נגד היוזמות הנוכחיות של הקואליציה, שמשמעותן היא שינוי יסודי של שיטת המשטר בישראל וסכנה לעתיד המשק והכלכלה הישראלית", כתבו. בין החותמים: עשרה פרופסורים לכלכלה, משנים לנגיד בנק ישראל, נשיאי המועצה הלאומית לכלכלה בעבר ובהווה ורבים אחרים.

● מה אומרים סעיפי רפורמת לוין? מורה נבוכים | ניתוח
● אייל בן סימון, מנכ"ל הפניקס: "יש התעניינות גדולה בכלכלה הישראלית, אף משקיע זר לא שואל אותי על הרפורמה המשפטית"
● "צריך רפורמה, לא תוכנית קיצונית": ההייטקיסט שחושב קצת אחרת 

בין השמות המוכרים ניתן למנות את פרופ' יוג'ין קנדל ופרופ' מנואל טרכטנברג; המשנים לשעבר לנגידי בנק ישראל, צביקה אקשטיין ואביה ספיבק; הממונה על התקציבים לשעבר באוצר, אודי ניסן; ומנכ"ל האוצר לשעבר, פרופ' אבי בן בסט.

בין היתר, הכלכלנים סבורים כי "הפגיעה בעצמאות הרשות השופטת תגביר את הסבירות לפגיעה בדירוג האשראי של ישראל ובגיוסי ההון של חברות ישראליות", ומזהירים מפני "הפגיעה ביכולת הממשלה וחברות במגזר העסקי לגייס מקורות מימון לירידה בהיקף ההשקעות", אשר "תפגע בענף ההייטק, קטר הצמיחה של המשק". עוד הוסיפו הכלכלנים כי קיימת אפשרות שחברות הייטק יעזבו את המדינה.

בשיחה עם גלובס, הסבירו שלושה בכירים החתומים על המכתב - פרופ' דניאל כהנמן, פרופ' אודי ניסן וד"ר יוני שפיצר - על ההשלכות הצפויות של הרפורמה.

"תהיה בושה כישראלים"

"הרפורמה היא חורבן, לא רק מן ההיבט של ערכים", אמר לגלובס חתן פרס נובל לכלכלה, הפסיכולוג הישראלי־אמריקאי פרופ' דניאל כהנמן. "יהיו לה תוצאות מוחשיות בכלכלה, במעמדה המדיני של ישראל ובסופו של דבר גם בביטחונה".

כהנמן הוסיף כי "ישראל כבר לא תיחשב לדמוקרטיה בעיני העולם. להצטרף להונגריה ולטורקיה - זו הצורה שבה מדברים על זה כיום בארה"ב ובאירופה. הרפורמה מצרפת את ישראל למדינות שמתחזות לדמוקרטיות, אבל הן לא דמוקרטיות".

מה הנזק שאתה צופה לכלכלת ישראל?
"הנזק לכלכלה יהיה קודם כל בתור מדינה מנודה", השיב כהנמן. "אין ספק, יהיה לזה אפקט על ההשקעות. תהיה ירידה גדולה של מיטב האוכלוסייה. גם ההייטק לא יישאר בישראל".

האם להתנגדות שאנחנו רואים דרך ההפגנות יש יכולת להשפיע?
"בשביל זה צריך לדעת מה קורה בלבו של ראש הממשלה. לי נדמה שתנועת ההתנגדות שמתחילה עכשיו זו רק התחלה. השתתפות העלית הכלכלית והטכנולוגית של ישראל במחאה מגבירה את משקלה".

ומה אקדמאים בארה"ב אומרים כיום בנוגע למצב?
"זו תהיה בושה להיות ישראלי", החריף כהנמן את הטון. "זה יתפשט מאוד, בלי ספק. בארה"ב - מי שקוראים את ה'ניו יורק טיימס' ואת ה'וושינגטון פוסט', שזו אליטה מסוימת - הונגריה וטורקיה נחשבות למדינות שמתחזות לדמוקרטיה, ולזה ישראל מצטרפת. ההשוואה הזו מופיעה בכל מקום שכותבים על ישראל עכשיו".

"מחיר בתעסוקה ובפריון"

כאמור, אחד מחותמי המכתב הוא פרופ' אודי ניסן מהאוניברסיטה העברית, לשעבר הממונה על התקציבים ומנהל רשות החברות הממשלתיות. לדבריו, "אנחנו משק קטן שתלוי במשק העולמי, במקורות מימון, בשיתופי־פעולה, בסחר בינלאומי, בדירוג החובה. הכלכלה בנויה על ציפיות ועל ודאות.

"אפילו אם בסוף הרפורמה תוסג לאחור, הוודאות לגבי ישראל נפגעת משמעותית. כל זה מתורגם להחלטות של חברות עסקיות: איך חברות מחליטות איפה להתמקם? אנחנו נשלם על זה מחיר באינפלציה, בתעסוקה ובפריון".

האם אין חשש שפרסום המכתב ישפיע לרעה על היחס הכלכלי לישראל?
"משקיעים לא מסתכלים על מכתבים כאלה, אלא על המצב בפועל. התפקיד הדמוקרטי שלו הוא להציג את המידע לציבור, לרבות הידע שנצבר בדיסציפלינה הכלכלית לגבי החשיבות של מוסדות פוליטיים איכותיים עם איזונים ובלמים על האליטה השלטת בכל הנוגע לשגשוג כלכלי".

"כמו מדינות כושלות"

לטענת ד"ר יניי שפיצר, היסטוריון כלכלי ומרצה במחלקה לכלכלה ולתכנית פכ"מ באוניברסיטה העברית וממנסחי מכתב הכלכלנים, "יש חששות בטווח הקצר, כמו הורדת דירוג האשראי ובריחת משקיעים, אבל זה לא הכול. אני חושש מההשפעות ארוכות־הטווח - יש בכלכלה חשיבות אדירה למוסדות פוליטיים וחברתיים. זה ההבדל הגדול בין מדינות מוצלחות למדינות נחשלות. מוסדות פוליטיים פגומים שואבים משאבים לטובת האליטה השלטת, ובכך מקטינים את העוגה עבור כולם. אנחנו מתקרבים למצב המוסדי של מדינות כושלות.

"החשש שלי הוא משלושה דברים עיקריים: חלוקת קרקעות מסובסדת בסגנון מחיר למשתכן למי שהממשלה חפצה ביקרו; העברת תקציבים לחינוך החרדי בלי לדאוג להשתלבות שלהם בשוק; ופגיעה בעצמאות בנק ישראל".

ומה לגבי מדינות שאינן דמוקרטיות ומצליחות כלכלית?
"סין היא נקודת המחלוקת הגדולה בספרות על כלכלה מוסדית. מצד אחד, סין הצליחה להביא למיגור עוני נרחב. מן הצד השני, זה נבע מכך שהמוסדות שלהם במצב טוב בהרבה היום ביחס לעבר. הם שחררו חלקים נרחבים מהכלכלה ונקטו ביזור פוליטי רחב. אבל מי שדוגלים בגישה המוסדית מזהירים שהצמיחה הגבוהה בסין תיגמר, ואפשר לראות לזה סימנים כבר היום, כמו בועת הנדל"ן שלהם שהביאה למגדלים וערים שלמות שאף אחד לא רוצה לגור בהם".